הביטו בגרף של מפלגת העבודה. הביטו בקו המגמה האדום. בעוד אתם מהרהרים בשאלה אם מרצ כן או לא תעבור את אחוז החסימה, בעוד אתם מהרהרים בשאלה האם תעבור בראשות זהבה גלאון (סיכוי גדול יותר שכן), או בראשות יאיר גולן (סיכוי קטן יותר שכן), תראו מה קורה לעבודה של מירב מיכאלי. הפתעת הבחירות הקודמות. המפלגה שמסרבת להתאחד, כי מה פתאום שתתאחד. המפלגה שמרגישה בטוחה ונינוחה במים הגועשים של השמאל הקטן והמטושטש. הביטו בגרף ושאלו את עצמכם האם הסירוב של מפלגה העבודה להתאחד עם מרצ הוא סירוב רציונלי, האם יש לו בסיס עובדתי חזק, האם הוא מעוגן במציאות.
גיוס, תעסוקה, תרבות, נתינה: מה יש לכם לומר על החרדים בישראל
האם מצבך הכלכלי עומד להשתפר או להדרדר? בואו לומר מה דעתכם
לא בטוח. לא בטוח שהוא רציונלי. לא בטוח שיש לו בסיס במציאות. רן שמעוני כתב על זה הבוקר ב״הארץ״. הוא הזכיר ששיעור המזדהים כ״שמאל״ בקרב הרוב היהודי בישראל די קטן. אחר כך בא סקר של קמיל פוקס, והציב את מפלגת העבודה על 4 מנדטים. בדיוק כמו מרצ. בסקר של כאן חדשות, לפני יומיים, העבודה עמדה על 6 מנדטים. תוצאה יותר מרגיעה. אבל לא מאוד מרגיעה אם לוקחים אותה בהקשר הנכון. הנה אפשרות: קחו את עשרת הסקרים האחרונים מכל כלי התקשורת. מה הממוצע של העבודה? תשובה: 5.3 מנדטים. קחו את עשרת הסקרים שלפניהם, מה הממוצע של העבודה? תשובה: 5.9 מנדטים. קחו את עשרת הסקרים שלפניהם, מה הממוצע של העבודה? תשובה: 6.8 מנדטים. ואז שוב 6.8 מנדטים. וקחו את עשרת הסקרים שלפני-לפניהם, מה הממוצע של העבודה? תשובה: 7.2 מנדטים.
ובמילים אחרות: גרף יורד, הממוצע יורד. המגמה היא כלפי מטה. עוד ועוד למטה. היום, בפעם הראשונה מאז יולי של השנה שעברה, העבודה קיבלה בסקר רק 4 מנדטים. מצד אחד – אולי מדובר בתקלה, חריג של סקר אחד. דברים כאלה קורים. מה שבאגלית יכונה outlier. מצד שני – יש מקום לחשוד שלא מדובר בתקלה אלא בהמשך של המגמה. הגיוני שאחרי שהממוצע ירד משבע, לשש, לחמש, עכשיו נתחיל לראות גם סקרים של ארבע. ארבעה מנדטים. גבול אחוז החסימה.
זו בשורה רעה לעבודה ולמיכאלי ובשורה טובה למי שממילא סבורים שבין העבודה לבין מרצ מוכרח להיות איחוד. ככל שהסקרים בישרו על סכנה למרצ בלבד, לעבודה הייתה תשובת נגד לאוהדי האיחוד: שמרצ לא תרוץ. או במילים של מיכאלי: שיאיר לפיד יפתור את הבעיה. הוא ראש הגוש. אבל אם הסקרים יתחילו להעיד על סכנה גם למפלגת העבודה, התחשיב ישתנה.
גם אם שתיהן כרגע עוברות, אבל שתיהן על הסף, התחשיב ישתנה, כי המשמעות היא שביום הבחירות מספיקה תקלה קטנה כדי שאחת מהן תעוף. נגיד – כמה מבוחרי העבודה ירגישו שמרצ יותר בסכנה, לכן יצביעו למרצ, ולכן העבודה תיפול. או ההפך: בוחרי מרצ ירגישו שהמפלגה שלהם בטוחה, וירוצו להציל את העבודה, מה שיביא לנפילה של מרצ. ביום בחירות, אי אפשר לתאם את הצבעת כל הבוחרים הפוטנציאליים של שתי המפלגות, כך שיחלקו את הקולות במדוייק ויעבירו את שתי המפלגות. ארבע וארבע יכול להפוך בקלות גם לחמש (עוברת) ושלוש (לא עוברת). כלומר, שלושה מנדטים לפח.
מסקנות? חפשו בארכיון את ההבטחות הנוקשות של שרי וח״כי העבודה שלא יהיה איחוד, והכינו אותם לשידור. ייתכן מאוד, שבקרוב אפשר יהיה להשתמש בהבטחות המוקלטות האלה כדי להביך אותם. ייתכן מאוד, שבקרוב הבוחרים יאמרו את דברם. הם יסבירו למנהיגים שאין ברירה, ואין מנוס, ואי אפשר לסכן. הלחץ על מיכאלי יהיה כבד. ההצעה של גלאון תהיה נדיבה (מיכאלי בראש). אם אתם נאבקים על מקום בפריימריס של העבודה, הנה עוד סיבה ללחץ. אם לא תגיעו ממש גבוה, הריץ׳ רץ׳ עם מרצ עלול לעלול לכם ביוקר. או שלא. אולי העבודה תתעקש, ולא יהיה איחוד. אולי שתי המפלגות יעברו את אחוז החסימה גם כך. הסיכון ברור, המחיר ברור. החלטה מנהיגותית היא לא תמיד דבר קל.
