1. הם לא יתגייסו בקרוב
עם כסף, בלי כסף, עם בג״צ, בלי בג״צ, בחודשים הקרובים לא נראה עלייה בגיוס חרדים לצה״ל. מי שחלם על ארבעה גדודים חדשים, שיפטרו אותו או אותה משירות המילואים הבא – זה לא יקרה. עמדת החרדים נגד גיוס יציבה. ההנהגה תצופף שורות. הלחץ על צעירים לא להראות סימני שבירה יתגבר. נכון, אם רק עשרה אחוז מתלמידי הישיבות היו לובשים מדים – 6000 צעירים! – זה היה משמעותי מאוד. אבל מהלכים כאלה לא קורים ביום אחד. ולא ביומיים. ומה שחשוב בהקשר הזה הוא דבר אחד: לא להכריז בעוד שלושה חודשים על כישלון, כי זו הסכנה הכי גדולה שאורבת לנו. עוד שלושה חודשים כל מיני חוכמולוגים יודיעו שהנה, ניסינו בכוח וזה לא הלך, ולכן צריך לחזור למהלכים של חיזור ושכנוע ומשיכת זמן. חשוד עיקרי בשבירה מהירה: סמוטריץ׳ (שממילא מתנגד למהלך משמעותי לגיוס חרדים). אבל הוא כמובן לא יהיה היחיד.
מה באמת חושבים עלינו האמריקאים?
הספר החדש והמדובר של מיכה גודמן
2. יכול להיות שזה באמת נגמר
החדשות הטובות הן, שמהתסבוכת שהמדינה נכנסה אליה באמת אין דרך חזרה להסדר הקודם או דומה לו. עכשיו נדייק את המסר הזה: הסדר תורתו אומנותו היה הסדר שיש לו משמעות בסיסית שצריך לזהות – מדינת ישראל למעשה ״גייסה״ צעירים חרדים לישיבות. היא אמרה להם: או שתלכו לצה״ל, או שתלכו לישיבה. ומכיוון שהמגזר רצה שילכו לישיבה, ומכיוון שהמדינה מימנה את המסלול הישיבתי, בפועל זה היה גיוס מדינתי לישיבות. וזה – כך צריך לקוות – נגמר. אם צעירים חרדים ירצו להמשיך לשבת בישיבות, זה כבר לא יהיה משום שהמדינה תשלח אותם, כמעט תכפה עליהם, ללכת לישיבות.
3. להנהגה החרדית אין חלופה
ישי כהן כתב בשבוע שעבר שממשלת הימין המלא הייתה הגרועה ביותר לחרדים אי פעם. יכול להיות שזה נכון, ויכול להיות שזה צירוף מקרים. ההכרעה בבית המשפט השתלבה במציאות ביטחונית חדשה, ולא בטוח שתחת ממשלה אחרת התוצאה הייתה אחרת מזו שיש עכשיו. כך או כך, להנהגה החרדית יש קושי ממשי: היא יכולה לפרק את הממשלה, אבל אין אף מנהיג שיוכל להציע לה את מה שנתניהו מוכן לנסות להציע לה. אין אף מנהיג אחר שישכב על הגדר כדי למנוע את ביטול הפטור כמו שנתניהו יעשה זאת. אם המנהיגים החרדים היו חושבים שיש בנמצא אדם כזה, הם היו מפרקים את הממשלה כבר בסוף השבוע שעבר. אבל הם אנשים מפוכחים: בני גנץ לא ירצה ולא יוכל לתת את מה שנתניהו לא מצליח לתת. גם גדעון סער לא. גם נפתלי בנט לא. האמת היא, שבהחלט ייתכן שאין אף מנהיג פוליטי בישראל שיוכל להחזיר את המצב הקודם. ראו סעיף 2. ובטח שאין אף אחד שיסכים לזחול על גחונו למען העסקנים החרדים כמו נתניהו.
4. מה החרדים יעשו?
נבואה היא דבר בעייתי, אבל נראה שזה מה שיעשו: 1. יישארו בממשלה ויחתרו לחקיקה. יש זמן. רק במאי יהיה דיון מורחב בבית המשפט. רק בסוף יוני מושב הכנסת הבא מתפזר. יש זמן. 2. ינסו לסתום כל סדק בחומת ההתנגדות החרדית לגיוס. 3. יצאו להפגנות שידגימו עד כמה הרעיון של גיוס בכפייה לא ריאלי. 4. יחפשו בעלי ברית שאותם עוד אפשר לשכנע שמוטב להתקדם בהסכמה. 5. יצעקו גוועלד ויאשימו את היועצת המשפטית, השופטים, האנטישמים, וכל שאר הגורמים שיכולים לסייע להם לגייס תמיכה מחודשת לפחות בקרב הנהגת הימין והציבור הימני. כלומר, הם ינסו לשכנע את הבוחרים הרבים של הציונות הדתית, שרוצים לראות את החרדים מתגייסים, שכל מה שמתחולל כעת הוא עוד סיבוב של הקרב הישן נגד האקטיביזם של בית המשפט העליון. 6. יחפשו קומבינות להעברת כסף ממקורות תקציביים אחרים לגיבוי הישיבות. בזה יסייעו להם נתניהו וסמוטריץ׳.
5. מה נתניהו יעשה?
ראו סעיף 5 קטן בסעיף 4. נתניהו יסמן אויבים: היועצת, השופטים והשמאל שונא החרדים. הוא ינסה להשתמש בקרב על תורתו אומנותו במסגרת מהלך להחזרה של בוחרי הימין למחנה.
6. מה יעשה בני גנץ?
החרדים לא יאמצו את המתווה שהוא נראה מחויב לו. מה תפקידו? לנסות להשאיר את השער סגור. שלא יהיה לאן לברוח מהמציאות החדשה שנוצרה. באותה הזדמנות, כדאי לו להתפכח: אין תמיכה חרדית ממשית בעתיד הפוליטי שלו.
7. מה יעשה נפתלי בנט?
מישהו שמע את המנהיג העתידי של מפלגת הימין-מרכז אומר משהו ברור על החרדים בשבועות האחרונים? יש סיכוי לא מבוטל, שמהבחירות הבאות תצא ממשלה בראשותה של מפלגת ימין-מרכז שתחזיק את הקלפים למגוון של קואליציות. איך ממשלה כזאת תצא מתסבוכת החרדים? אחת האפשרויות היא ללכת לכיוון שבנט רצה בזמנו ללכת אליו ולא הלך: הורדת גיל הפטור ל-18. כלומר, שחרור מלא של החרדים מחובת גיוס, וביטול סופי ומוחלט של ההסדר שגרם למדינה לגייס חרדים לישיבות. מהלך כזה יהיה למורת רוחה של ההנהגה החרדית – כי הוא מפרק את זרוע השליטה העיקרית של ההנהגה בציבור החרדי. מהלך כזה יחייב מהלך מקביל של שינוי מערכת התמיכות וההטבות המדינתית – כדי להתמודד עם הטענה על אי שוויון. מייד נסביר איך זה יכול להיראות.
8. איך זה יכול להיראות?
כאן אני נכנס למחוזות הפנטזיה, לא בגלל שמה שמוצע כאן איננו אפשרי, אלא משום שטרם נמצא המנהיג הפוליטי שיש לו עמוד שדרה יציב מספיק וסיכוי ריאלי להיבחר שיתמוך בהצעה הפשוטה למדי הזאת: כל צעירה וצעיר מקבלים צו גיוס. כל צעירה וצעיר עומדים מול דילמה אישית פשוטה: יתגייסו – יקבלו. לא יתגייסו – לא יקבלו. דתיים, חרדים, ערבים, דרוזים, נשים, גברים, לא מוגדרים, טרנסים וטרנסופובים, מתנחלים ושמאלנים, תושבי הצפון ותושבי הפזורה הבדואית. כולם. ואגב, לא צריך שירות לאומי, ולא מסלולים מיוחדים לחרדים, ולא מסלולים מיוחדים לשירת נשים, פשוט צה״ל. ייעשו כמובן התאמות כדי שלכל חייל וחיילת תהיה אפשרות לשרת באופן שלא יפגע ישירות באמונותיהם ובמצפונם. אבל לא צריך להגזים בזה. צה״ל לא צריך להפוך לצבא של מליציות מגזריות. בעיקר לא במציאות שמי שבאמת לא רוצה פשוט לא מתגייס.
ולמה שיתגייסו? גזרים ומקלות, זו הדרך. גזרים למתגייסים, מקלות למשתמטים. מי שיתגייס לצה״ל יהיה זכאי לסל הטבות נרחב כולל בונוס גדול מאוד לכל משוחרר בסוף השנה השלישית. מי שלא יתגייס לא יקבל את כל ההטבות האלה, וגם לא הטבות אחרות מטעם המדינה, כמו סובסידיה למשכנתא, או מחיר למשתכן. וגם: מיש לא יתגייס לא יוכל להיות מועסק בזרוע של המדינה או שנתמכת על ידי המדינה. לא משרד ממשלתי, לא בית ספר ציבורי, לא עירייה, לא מועצה דתית. שום גוף שהמדינה מחזיקה לא יוכל להעסיק אותו או אותה. וזהו. זה הכל. עשר שנים של הסידור הזה ונראה מי מתגייסים.
9. מה יהיה על ״עולם הישיבות״
הוא יחזיק מעמד. יהיו ישיבות. יהיו לומדי תורה. ואם יהיו קצת פחות, גם זה בסדר. במהרה יתברר שהקשקוש על עולם הישיבות שבו תלוי בטחון ישראל או עתיד ישראל הוא – ובכן – קשקוש. ואם מדינת ישראל, מסיבה כלשהי, רוצה לממן כמה אלפי תלמידים בישיבות לכמה שנים, גם זה כמובן אפשרי. בלי שום קשר לשירות צבאי. כלומר, עם קשר. מי שישרתו, יוכלו לקבל מהמדינה את הסובסידיה שמאפשרת לימודים בישיבה – אחרי שישרתו. ויהיה מסלול לאברכים עילויים. כמו לספורטאים עילויים. יבואו למחנה בבוקר, יניפו דגל, או ינקו את רחבת המסדרים למשך שעה, יחזרו לישיבה ללמוד כל היום. אפשר שיהיו אפילו כמה מאות כאלה.
10. וכל זה יקרה?
האמת היא שמוקדם לומר מה בדיוק יקרה, אבל יש הרגשה שמה שהיה נסדק ואינו בר החזרה. החלטת שופטי בג״צ טלטלה את המערכת כהוגן. חלק התעודדו, אבל חלק ממי שתמכו במהלך גם נבהלו. זה באמת קורה? יש בציבור הדתי מי שנבהלו כי הם חטפו על הראש מתוך המחנה. יש בעולמות של גנץ מי שנבהלו כי הם התכוונו למשהו הרבה יותר הסכמי וברוח טובה, ולא לעימות שובר כלים. דווקא גדעון סער הפתיע לטובה. אתמול אמר (לבן כספית ועמית סגל): “החברה לא מוכנה לקבל יותר את כל הקומבינות שהתגלגלנו איתן הרבה מאוד שנים וממשלות. לא רק כי זה לא צודק ולא הוגן אלא כי אנחנו צריכים צבא גדול וחייב להיות שינוי. ההנהגה החרדית לא נמצאת במקום שהיא מוכנה להירתם לשינוי ממשי ומשמעותי”. למה זו הפתעה לטובה? כי נדמה שסער הבין את הדבר החשוב ביותר שצריך להבין: ההנהגה החרדית לא תירתם לשינוי. את ההנהגה החרדית צריך לעקוף. לנטרל. המדינה צריכה להתחיל לדבר עם המועמדים לגיוס, יהודים, ערבים, חילונים, חרדים – ולא עם נציגים מטעמם. יש לה אזרחים: שתתמודד איתם ישירות.
