fbpx

אז סומכים או לא סומכים על ביידן?

הביקור כבר מתקרב. לוח הזמנים עוד לא סגור סופית, אבל מתחיל להתקרב לזה. כלי התקשורת – זה כולל גם אותי – מזייפים התרגשות. אין סיבה מיוחדת להתרגש, אבל בכל זאת ביקור של נשיא, ויהיו גם כמה התפתחויות חיוביות, גם אם לא דרמטיות. לקראת הביקור פורסמו אתמול שני סקרים על יחסם של הישראלים לביידן. אחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה, השני של מכון הסקרים פיו. אם תקראו רק את הכותרות שלהם, תקבלו תמונה שמצטיירת כמו סתירה.

המכון לדמוקרטיה: רוב הישראלים לא סומכים על ממשל ביידן.

פיו: רוב הישראלים סומכים על ממשל ביידן.

ברצינות – כך כתוב. זו לא טעות. וגם לא בדיוק סתירה. השאלה איננה האם ישראלים סומכים על ביידן אלא מה משמעות המילה סומכים, ובאיזה עניין הם סומכים או לא סומכים על ביידן. מעניין לראות כיצד מכון ישראלי ומכון אמריקאי ניגשים לשאלה הזאת. ונאמר מראש: המכון הישראלי עושה את זה יותר טוב. כלומר, שואל שאלה יותר רלבנטית. מצד שני, המכון האמריקאי מצייר תמונה שיש לה משמעות ארוכת טווח, תמונה של מגמה.

בואו לסקר המתגלגל של המדד: אם הבחירות היו נערכות היום, למי הייתם מצביעים?

עכשיו נסביר:

המכון לדמוקרטיה שאל לא אם ״סומכים״ על ביידן באופן כללי, אלא אם סומכים עליו במה שהכי חשוב. מה הכי חשוב? או, הנה הבדל ברור בין המכון הישראלי למכון האמריקאי. הישראלי קצת יותר מחובר למציאות, ומה שחשוב לישראלים עכשיו בהקשר האמריקאי זה איראן. השאלה בהתאם: ״במשא ומתן עם איראן על הסכם הגרעין, באיזו מידה אתה סומך או לא סומך על ממשל ביידן שיקפיד לקחת בחשבון את האינטרסים של ישראל״. לא האם סומכים על ביידן, אלא האם סומכים על ביידן בהקשר של איראן, והאם סומכים עליו שיקפיד להתחשב באינטרסים של ישראל. על זה הציבור הישראלי אומר לא. בהחלט לא סומכים עליו.

מכון פיו שאל האם סומכים על ביידן שיעשה ״את הדבר הנכון בענייני העולם״. זו שאלה סטנדרטית, שעוברת מדור לדור ומנשיא לנשיא. שאלה כללית שבוחנת כמה הישראלים רואים במנהיג האמריקאי כוח חיובי בעולם. והתשובה: הם רואים. באופן כללי, נשיא אמריקאי זוכה בישראל לציונים גבוהים, כיאה למי שעומד בראש מעצמה ידידותית. על הנשיא בוש הישראלים סמכו רוב הזמן ברמה גבוהה, על הנשיא אובמה הרבה פחות, על הנשיא טראמפ שוב הרבה יותר, על ביידן פחות – יותר מאובמה פחות מטראמפ.

השאלה הסטנדרטית השנייה שהאמריקאים שואלים על ישראלים והנשיא האמריקאי היא שאלת ישראלים מול פלשתינים. במי הנשיא תומך יותר. האם זו שאלה מעניינת? מעיון קצר בנתוני המכון לדמוקרטיה ברור שלא כל כך. רק 2% מהישראלים ״מאוד מאמינים״ שביידן יביא לפריצת דרך ישראלית-פלשתינית. יותר מתשעים אחוז מהיהודים בישראל לא סבורים שצפוי הסכם ישראלי עם הפלשתינים בחמש השנים הקרובות. כלומר, הנושא לא בדיוק על הפרק. לכן, הוא גם פחות חשוב בהקשר לנשיא האמריקאי. אם אין התקדמות בזירה הפלשתינית, אבל יש בהחלט התפתחויות בזירה האיראנית, מה שחשוב הוא האם הנשיא ישמור על האינטרסים של ישראל בהקשר של איראן – לא האם הוא יתמוך באינטרסים של ישראל בהקשר של הפלשתינים.

והתשובה היא לא. כלומר, ישראלים סבורים שביידן לא ישמור על האינטרסים של ישראל בנושא הכי חשוב להם. זו גם הסיבה שבגללה האמון הכללי בביידן נמוך יותר מהאמון שהיה בטראמפ. זו – וכמובן גם העובדה שביידן הוא נשיא דמוקרטי. בוחרי ימין בישראל איבדו את האמון שלהם במנהיגים של המפלגה הדמוקרטית, והחלו לראות את המפלגה ומנהיגיה כלעומתיים לישראל. זה החל כמובן בגלל ההקשר הישראלי-פלשתיני, ונגרר גם לתוך זירת איראן. נשיאים רפובליקנים, כמו בוש וטראמפ, נראו להם קשוחים ותומכים. נשיאים דמוקרטים, כמו אובמה וביידן, נראים להם פחות קשוחים, ולכן גם פחות מועילים במה שחשוב: עימות מול מדינה גדולה, חזקה וסוררת שאומרת שיש לה עניין בחיסולה של מדינת ישראל.

, , , , , , , , ,

28/02/2024התאהבנו בלילה שלפני, אבל הוא לא כל הסיפור אבי יששכרוף, Ynet
היכן צברו מפלגות הימין והשמאל הישגים משמעותיים? משה כהן, אנה ברסקי, מעריב
שש ערים לעקוב אחריהן בבחירות המקומיות עמית סגל, N12
מתי שלטון נהפך למשטר אלוף בן, הארץ
ויכוח עם חרדי מיומן על גיוס מרגיש כמו שחייה בבריכת ג'לי חיים נבון, מקור ראשון
איך ייסגר הבור הענק בתקציב המדינה? סבר פלוצקר, Ynet
יותר ממחצית צופים סיכויים נמוכים ל"ניצחון מוחלט" תמר הרמן, ירון קפלן, המכון לדמוקרטיה
למה השירות הצבאי של הסדרניקים קצר יותר? חיים נבון, מקור ראשון
7 באוקטובר של מגלן, דקה אחרי דקה איתי אילנאי, ישראל היום
מה המלחמה עושה לנו נחום ברנע, Ynet








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-02-23)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 39 36
הליכוד 32 18 18.7
יש עתיד 24 13 13.1
ישראל ביתנו 6 10 9.5
ש״ס 11 10 9.4
עוצמה יהודית 6 10 8.8
יהדות התורה 7 6 6.9
רע״מ 5 4 5
חדש תע״ל 5 5 4.8
מרצ 0 5 4
הציונות הדתית 8 0 3.9
עבודה 4 0 0
בל״ד 0 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר