על השאלה ״איזו מוזיקה ישראלים אוהבים״ לא קל לענות. ובעצם, קל לענות, אבל יש הרבה מאוד דרכים לענות. אפשר לבחון השמעות ברדיו, או זכיות במצעדי פזמונים, אפשר לבדוק אילו זמרים סוגרים קופות בקלות, ממלאים אצטדיונים, אפשר לחקור כמה לוקחת כל זמרת להופעה, כי המחיר מעיד על שווי שוק, שמעיד על פופולריות. אפשר כמובן גם לשאול. זה מה שאנחנו עושים, במסגרת המיזם ״איך ישראלים חיים״, עם התוכנית ערב-ערב של מאיה ראכלין (בואו להצביע ולהשפיע).
בואו והצביעו: באיזו מידה אתם מסכימים לאמירה אני מרגיש/ה קרבה מיוחדת לישראלים באשר הם, יהודים, ערבים, דתיים, חילונים
אנחנו לא שואלים על זמרות או זמרים, אנחנו שואלים על סגנונות. קודם כל, שואלים אם ישראלים מעדיפים להאזין למוזיקה ישראלית או למוזיקה לועזית. כמובן, זו שאלה שמתייחסת למאזינים ישראלים דוברי עברית. יש בישראל גם דוברי ערבית, שיהיו להם העדפות אחרות, שגם אותן ראוי לבחון. ואחרי השאלה הזאת, אנחנו בוחנים קצת יותר לעומק את החיבה של מאזינים לסוגים שונים של מוזיקה. יש מי ששומעים קלאסית, ויש מי שמעדיפים רוק, יש מי שאוהבים היפ-הופ, ויש גם מי שסולדים ממנו.
אי אפשר לכלול הכל, אבל הצענו לא מעט אפשרויות בחירה: רוק, פופ, קלאסי, ג׳ז, מוזיקת עולם, אלטרנטיבי, אלקטרוני, היפ הופ, ישראלים ישנים, חסידית, וגם ״אחר״, למי שלא מוצא את עצמו ברשימה הזאת. אחר כך ביקשנו לדרג. לא לבחור – לדרג. את כל הז׳אנרים. כלומר, להחליט מה הכי אוהבים, ואז בסדר יורד עד למה שהכי פחות אוהבים.
מה מתגלה כשמכינים רשימה כזאת, ואלפים מדרגים אותה? גם זה פתוח לפרשנות. הנה דוגמה: אם בוחנים מה דורג במקום הראשון הכי הרבה פעמים, קל לראות שאלה ״שירים ישראלים ישנים״. האם זה אומר שזה הז׳אנר הכי פופולרי? במקרה הזה כן, גם אם לוקחים בחשבון את כלל הדירוג, ומחשיבים לא רק את מה שדורג ראשון ושני ושלישי, אלא את כל הרשימה. אבל יש קטגוריות שבמקרה כזה מתחילות לזוז למקום אחר.
למה הכוונה? נגיד שמחליטים לתת ניקוד על פי השיטה הבאה: על כל דירוג של ז׳אנר במקום ראשון נותנים 12 נקודות (כי ברשימה יש 12 אפשרויות), על מקום שני 11 נקודות, על מקום שלישי 10 וכן הלאה. אחר כך בוחנים את כל הדירוגים ומנקדים בהתאם. נגיד: ״רוק״ דורג 100 פעמים במקום ראשון, אז זה מאה כפול 12, ודורג 50 פעם במקום שני, אז זה חמישים כפול 11, ודורג 20 פעם במקום שלישי, אז זה עשרים כפול 10, ודורג 200 פעם במקום רביעי, אז זה 200 כפול תשע – וכן הלאה. בסוף מצרפים את כל הנקודות.
אם עושים דירוג בצורה כזאת, מה קורה? הסדר משתנה. כי יש הרבה מאוד ישראלים שמדרגים ״חסידית״ במקום הכי נמוך, אבל יש גם שיעור מסוים של ישראלים (בעיקר חרדים), שבעיניהם מוזיקה חסידית היא זאת שבמקום הראשון. אפשר לראות בגרף, שבדירוג הראשון מוזיקה חסידית ממוקמת כז׳אנר השביעי הכי אהוב. מצד שני, בציון הכללי, ״חסידית״ נמצאת במקום האחרון. היא נמצאת במקום שלוקח בחשבון את הדירוג היחסי שלה על ידי כלל המשתתפים. איזה דירוג עדיף? אין דרך להשיב על השאלה הזאת. אולי המשיבות והמשיבים מתייחסים ברצינות בעיקר למה שהם מדרגים ראשון ואחרון, ועל השאר הם פחות סגורים (בטח שההבדל בין מה שבדירוג שבע למה שבדירוג שמונה פחות משמעותי בעיניהם). במקרה כזה, שווה להסתכל בעיקר על הדירוגים של ראשון ואחרון.
מצד שני, אולי כן מעניין דווקא החישוב המורכב יותר, שנותן תמונה מאוזנת של העדפות של הרבה קהלים. וכפי שאפשר לראות, חישוב כזה מייצר הבדלים. מוזיקת עולם פתאום קופצת קצת למעלה. למה? כי רק מעטים מאוד אוהבים אותה אבל רק מעטים מאוד שונאים אותה.
וכמובן, מה שיש כאן הוא רק מעט מהמון המידע שאפשר לחלץ מהשאלה הזאת. יש שאלות של העדפה לפי דתיות, לפי גיל, לפי עדה (זה מה שאנחנו מראים היום בערב ערב), ועוד ועוד. מבטיחים לשוב ולשתף אתכם בעוד מידע. ונשמח מאוד אם אתם תשתפו אותנו בהעדפות שלכם. פשוט הירשמו (אם עוד לא נרשמתם), ושחקו איתנו במשהו שהוא לא על פוליטיקה, ולא על שערוריות, ולא על הצבעות, ולא על מחלוקות. סתם, איך ישראלים חיים. כי בדרך כלל, זה בעיקר מה שאנחנו עושים.
