הרבה מדובר על השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה, על החינוך, על הרגלי העבודה בהווה ובעתיד. אבל למגפה יש השפעה גם על זהות ועל תרבות. יש לה השפעה על הנפש. בין השאר, על אמונות ודעות. את זה בודקים קצת פחות, אבל כאשר בודקים התוצאה מעניינת.

אם עוד לא הצטרפתם לתחרות תחזית הבחירות של המדד עם כאן חדשות? זה הזמן. לחצו כאן.  

מכון הסקרים פיו בדק את השפעת הקורונה על האמונה הדתית ב-14 מדינות ברחבי העולם. ואפשר כמובן להניח שתי אפשרויות ביחס למה שקורה לאמונה בתקופת משבר. יש שיאמרו: האמונה מן הסתם נשחקת, כי המאמינים מתקשים להבין מדוע תפילתם לא נענית. יש שיאמרו: האמונה מן הסתם מתחזקת, כי בעתות משבר בני אדם מחפשים נחמה, משענת.

מה עושה הקורונה? קצת מזה וקצת מזה. אבל יותר מחזקת מאשר מחלישה, וברוב המקרים לא מעלה ולא מורידה. רק במדינות בודדות, כמו דרום קוריאה, שיעור הנחלשים והמתחזקים דומה מאוד. כלומר – במבט כללי, האמונה בסך הכל נשארת במצב דומה. במדינות מערב אירופיות חילוניות מאוד, כמו שבדיה, או דנמרק, פשוט אין השפעה. האמונה לא משחקת תפקיד גדול. באמריקה יש שינוי: כרבע מהאוכלוסייה מדווחת על התחזקות האמונה. רק שיעור קטן של 4% מדווחים על שחיקה.

אצל מי האמונה מתחזקת? בדרך כלל אצל מי שהייתה חזקה מלכתחילה. כלומר – המאמינים נעשים יותר מאמינים. בספרד, כמחצית ממי שהדת ״חשובה להם״ מדווחים על חיזוק האמונה. אבל רק 6% ממי שהדת פחות חשובה להם מדווחים על חיזוק האמונה. בצרפת, כשליש ממי שהדת חשובה להם מדווחים על התחזקות. רק 5% ממי שהיא פחות חשובה להם מדווחים על התחזקות. ברוב המדינות, גם למצב כלכלי יש השפעה על האמונה. מי שמרוויח פחות מתחזק יותר. בקנדה, 10% מהמרוויחים היטב התחזקו לעומת 19% מהמרוויחים מעט. בספרד, תשעה אחוזים מול 21% אחוזים.

ומה אצלנו? לא מצאנו בדיקה מסודרת של מצב האמונה בתקופת הקורונה. כך שכרגע, נסתפק באמונה של אחרים.