fbpx
פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל

איך להחזיר לישראל את אהדת צעירי אמריקה

נתונים חדשים של מכון הסקרים פיו מבשרים על המשכן של מגמות שכבר זוהו בעבר ביחסם של אמריקאים לישראל. הם כוללים שלל פרטים: לאמריקאים בסך הכל הרגשה חיובית ביחסם לישראלים, וגם לפלשתינים. הממשלות של ישראל ושל הפלשתינים קצת פחות אהודות (יתרון ניכר לישראל). הפתרון העדיף לסכסוך הוא שתי מדינות לשני עמים, אם כי, לקבוצה הגדולה ביותר של אמריקאים (37%) אין עמדה בעניין הזה. ואגב, למה שתהיה?

בואו לדרג: האם החברה הישראלית מאוחדת או מפוצלת?

מה שתמיד מושך את תשומת הלב בסקרים הללו איננו התמונה הכללית, כמו החלוקה לקבוצות משנה. רפובליקנים אוהדים את ישראל, עמה וממשלה, הרבה יותר מדמוקרטים. אוונגליסטים הרבה יותר מאתאיסטים. מבוגרים מאוד הרבה יותר מצעירים מאוד. בעצם, זה הממצא החשוב ביותר, משום שבו טמונה הסכנה לעתיד. זה הממצא שמצמיח מעת לעת כותרות בנוסח ״אנחנו מאבדים את אמריקה״. אם הצעירים פחות אוהדים את ישראל (ויותר את הפלשתינים – ותאמרו, למה זה בא על חשבון זה? – עובדה, לעיתים קרובות זה בא), אזי כאשר המבוגרים ילכו וייעלמו והצעירים יתפסו את מקומם, וצעירים עוד יותר את מקומם, מצבה של ישראל ילך וידרדר.

כמובן, אין בזה הכרח, מכמה סיבות. הראשונה: לא ברור אם צעירים פחות אוהדים את ישראל כי הם צעירים, או כי הם שונים. אם זה בגלל שהם צעירים, אזי בבוא היום ישנו את עמדתם ויהיו כמו המבוגרים. אם זה בגלל שהם שונים, אולי לא ישנו את דעתם, ובאמת יציבו לישראל אתגר. ועוד סיבה: מדובר בתהליך, שיכול ללכת לכל מיני כיוונים. לדוגמה, הסקר אמנם מלמד עד כמה הצעירים פחות אוהדים את ישראל מהמבוגרים, אולם הוא מלמד במקביל שממשלת ישראל של 2022 יותר אהודה על האמריקאים מממשלת ישראל של 2019 (ואוהדי נתניהו, עמכם הסליחה. זה מה שאומרים הנתונים). כלומר, העובדה שכרגע לישראל יש קושי עם הצעירים לא מחייבת שהתהליך הזה ימשיך באותו כיוון, הוא יכול גם להשתנות או להתהפך.

מה יהפוך אותו? הנה, כאן מתחיל הדיון היותר חשוב ויותר מעניין בשאלת ״אנחנו מאבדים את אמריקה״. כאשר מישהם משתמשים במינוח ״אנחנו מאבדים״ מסתתרת מאחורי דבריהם הנחה סמויה שישראל היא האחראית לאובדן. ״אנחנו״ עושים משהו שבגללו ה״מאבדים״. אם נפעל אחרת, אם נתנהל אחרת, אולי לא נאבד. בעצם, יש כאן נטילת אחריות, ואולי גם אשמה. בגללנו בא הדבר הזה. בגללנו הצעירים של אמריקה אוהדים אותנו פחות מהמבוגרים.

אולי זה נכון. אולי זה בגללנו. אבל א. לא בטוח שזה בגללנו, ו-ב. לא בטוח שגם אם זה בגללנו יש לנו הרבה מה לעשות עם זה. נסביר: נניח שצעירים באמריקה לא יכולים לסבול יותר מדינות שיש להן זהות לאומית מובהקת. הם בעידן פוסט-לאומי. נניח שכדי שישראל תמצא חן בעיני צעירים אמריקאים, היא צריכה להשיל מעליה את זהותה הלאומית. להפסיק להיות מדינת הלאום של העם היהודי, ולהתחיל להיות מדינה ניטרלית (או ״מדינת כל אזרחיה״, כפי שאנחנו רגילים לקרוא לזה כאן, למרות שגם כמדינת הלאום של העם היהודי ישראל היא מדינת כל אזרחיה). נניח שזה המצב – האם נכון לומר ש״אנחנו מאבדים את אמריקה״ או שלמעשה מה שקורה הוא ש״אמריקה מאבדת אותנו״? נניח שזה המצב – האם סביר להציע שישראל תשיל מעליה את זהותה בכדי שהצעירים האמריקאים יחזרו לחבב אותה?

זו לא שאלה קלה. ישראל זקוקה לאמריקה, ודעת הקהל האמריקאית היא מפתח חשוב להמשך התמיכה האמריקאית. ומצד שני, ישראל זקוקה לאמריקה כדי שתוכל להגן על עצמה ועל זהותה כמדינת הלאום של העם היהודי. זו תכלית הקמתה, וזו תכלית הצורך בתמיכה אמריקאית. אם צעירים אמריקאים כבר לא מוכנים לתמוך ב״זה״ – לא ברור איזו תועלת תבוא מהם. אולי ישראל לא צריכה לנסות להחזיר אותם, אלא צריכה להבין כיצד תסתדר ללא תמיכתם.

לא בטוח שזאת הבעיה עם צעירים אמריקאים. יכול להיות שהבעיה אחרת, אולי בעיה של הסברה (זו טענה נפוצה, שדי קשה להוכיח). אולי זה הכיבוש (מה שמחזיר לשאלה: אז מה עושים אם זה הכיבוש – מפנים את השטחים כדי להתחבב על צעירים אמריקאים? ומה יקרה אם יתברר שההימור לא הצליח, והשטחים הופכים למטרד בטחוני בלתי נסבל?). אולי זאת התחושה שישראל דוגלת בערכים שונים מאלה של האמריקאים הצעירים (ושוב: אז נוותר על ערכינו כדי למצוא חן בעיניהם? או רק נעמיד פנים?). אולי זה הערבוב המשונה של דת ומדינה שנהוג כאן, ושהאמריקאים מתקשים להבין (מצד שני, גם אנחנו לא תמיד מבינים את המנהגים המשונים שלהם, לדוגמה, המנהג למכור נשק אוטומטי לכל דורש).

לסיכום, יש עובדה: צעירים אמריקאים פחות אוהדים את ישראל. יש טענה: ישראל צריכה להחזיר אליה את אהדת הצעירים האמריקאים. יש בעיה: לא ברור אם השינוי שנדרש כדי להחזיר את האהדה אפשרי בנסיבות של ישראל. זה לא ברור, גם כי יש לישראלים עמדות משלהם, ולא בטוח שהם מוכנים לוותר עליהן, וגם משום שהישראלים חיים בנסיבות משלהם, שמחייבות אותם לבחירות שלא תמיד מובנות ומקובלות על צעירים בשיקגו או בפניקס.

, , , , , , ,