לא ראוי להתבטא בצורה גסה וכוללת על קבוצות שלמות באוכלוסייה. מוטב להתנסח בעדינות. זה גם מה שאמרתי אתמול בטלוויזיה, אצל קלמן ליבסקינד. אבל מדובר על איל ברקוביץ, אז הבקשה שתהיה עדינות כנראה לא תספיק. הוא לא נעשה מנחה בטלוויזיה בגלל שנודע בעדינותו. ומצד שני, אחרי גינוי נחרץ על הטון, על הבוטות, ראוי להתעכב ולשאול אם ברקוביץ׳ אמר גם משהו שראוי להיאמר. עד כמה הוא בעצם טועה?
כמה חשוב לכם (או שלא) שיותר חרדים יצאו לעבוד? בואו להתמודד עם אתגר המדד
נתחיל בזה. דבריו היו תגובה. הם היו תגובה לדברים שאמר מנהיג יהדות התורה יצחק גולדקנופף. מה אמר גולדקנופף? הוא אמר ש״יותר קשה ללמוד תורה מאשר להיות לוחם בחזית״. ברקוביץ סבור שגולדקנופף צריך להתבייש בדבריו. והוא צודק – הוא באמת צריך להתבייש. הבוטות של גולדקנופף הרבה יותר מטרידה מזו של ברקוביץ׳, כי ברקוביץ הוא בסך הכל כדורגלן שנעשה שדרן, וגולדקנופף הוא דמות פוליטית רבת כוח.
עוד אמר ברקוביץ׳ כך: ״הם אלה שהולכים לנהל פה את המדינה בעוד שבועיים. הם יגידו לך ולי ולכולם פה מה לעשות״. ״הם״ – משמע החרדים. כבר אמרנו, הכללה היא דבר מכוער. אבל נניח שברור במקרה הזה שהואו מתכוון למנהיגי המפלגות החרדיות, שהרי הגיב על דבריו של גולדקנופף. האם גולדקנופף ינהל את המדינה בעוד שבועיים? אולי. זה תלוי בבחירות. אם הגוש שגולדקנופף חבר בו ינצח בבחירות, או אם גולדקנופף יהיה חברים בקואליציה כלשהי, הוא אכן ייטול חלק בניהול המדינה. ככה זה בדמוקרטיה. אם לברקוביץ׳ יש הסתייגות מהשיטה, שיאמר זאת בקול רם. ובמילים אחרות: לפעמים מנהיגי החרדים אכן משתתפים בניהול המדינה. הם עושים זאת בזכות ולא בחסד.
ועוד אמר ברקוביץ׳ על החרדים: ״אלה שלא אכפת להם מהעם שלנו בכלל, שמנותקים״. בעניין זה אני חושב שהוא טועה. לחרדים אכפת מהעם, גם אם הם לא תמיד יודעים לבטא את האכפתיות שלהם באופן שמתאים לכולם. אולי אפילו להפך: האכפתיות שלהם מרגיזה קבוצות נרחבות בעם. ניקח דוגמה: זה שהם לא רוצים תחבורה ציבורית בשבת בכל המדינה, ולא רק בשכונות שלהם, זה משום שאכפת להם מדמותה של המדינה, ולא רק שלא יעברו להם אוטובוסים מתחת לאף. אבל יש לאכפתיות גם היבטים חיוביים: עמותות צדקה, רכבי הצלה. החרדים מנהלים חברה שערכי עזרה לזולת ניכרים בה, והזולת כולל במקרים רבים את הכלל הישראלי.
ברקוביץ' נגד גולדקנופף: אחרי ההשתלחות של איש התקשורת נגד הציבור החרדי – @rosnersdomain תוהה עד כמה הציבור שותף לאותן דעות #עצם_העניין @KalmanLiebskind pic.twitter.com/JF1F5dS3AJ
— כאן חדשות (@kann_news) October 23, 2022
עכשיו נגיע למה שבאמת הכי הרגיז את כולם. זה שברקוביץ׳ אמר שהחרדים ״לא הולכים לעבוד, לא משלמים מיסים, לא הולכים לצבא. בטלנים״. כתבנו כאן על בטלנים בשבוע שעבר. הבטלנים שלא הולכים להצביע. המקרה הזה קצת שונה. וצריך לפרק אותו למרכיביו.
נפתח בהנחה שגם כאן ברקוביץ׳ אינו תוקף, אלא מתגונן. הוא מתגונן מפני הטענה המשונה של גולדקנופף שלימודי מתמטיקה ואנגלית לא קידמו כלכלית את המדינה. זו טענה על גבול התמהונות, ואולי מעבר לו. אבל היא טענה מקובלת בקבוצות מסוימות בחברה החרדית. יש לא מעט חרדים שנדמה להם שאין קושי להסתדר בעולם גם בלי לימודים מהסוג הזה, ושסוחרים בהנחה שלימודי הגמרא מחדדים על המוח מספיק בכדי לחסוך את הצורך באנגלית ומתמטיקה. הם צודקים בהנחה שלימודי גמרא מחדדים את המוח, ובאופן כללי מרתקים. הם טועים בהנחה שהם יכולים לשמש תחליף למקצועות אחרים, נדרשים.
נתקדם עם עובדות, מתוך שלל טענותיו של ברקוביץ׳. הוא אמר שהם ״לא הולכים לעבוד״. זה נכון חלקית. יש במגזר החרדי שיעור גבוה של גברים שלא הולכים לעבוד. זו עובדה, לא דעה. אפשר לומר: הם עושים משהו יותר חשוב – ללמוד תורה. אפשר לומר: עבודה היא לא חזות הכל. אפשר לומר מה שרוצים, כל עוד העובדות מוסכמות. לא הולכים לעבוד זו הגזמה. הולכים לעבוד פחות מאחרים היא הנוסח הנכון יותר.
האם הם באמת גם לא משלמים מיסים? לא – זה לא נכון. הם משלמים כפי שנדרש מהם לשלם. כלומר, יש בהם בוודאי מי שמתחמקים כך או אחרת. את אלה תפקידה של המשטרה לתפוס ולהעניש. אבל כקבוצה, אין שחר לטענה שחרדים לא משלמים מיסים. הם משלמים כמה שדורשים מהם. כמובן, מכיוון שרבים מהם לא עובדים, ואלה שכן עובדים לעיתים קרובות מרוויחים מעט (כי לא למדו מתמטיקה), אזי הם משלמים פחות מיסים לעומת קבוצות אחרות באוכלוסייה. אבל גם עניים משלמים פחות מיסים ואף אחד לא מגנה אותם על כך. מי שמרוויח פחות, משלם פחות. זה מה שקבעה המדינה.
זה כמעט הרגע האחרון לנסות לחזות את תוצאות הבחירות – בואו להשתתף בתחזית הבחירות
האם הם לא הולכים לצבא? נדמה שעל זה אין מה להתווכח. רוב החרדים לא הולכים לצבא. אגב, מי שאשם בזה זו שאר החברה הישראלית שמאפשרת להם לא ללכת לצבא. ולא רק שלא הולכים, אלא שהמנהיג שלהם גם מסביר שיותר קשה ללמוד בישיבה מאשר להיות חיילים. אפשר לגנות את ברקוביץ׳ על הבוטות שלו, אבל אפשר להבין למה הוא התרגז. גולדקנופף בא להרגיז, ואין סיבה להתלונן על כך שהצליח להרגיז.
נשאר עניין אחד – ה״בטלנים״. ברקוביץ׳ כינה את החרדים בטלנים. וכאן צריך להיכנס לשאלה מהי ״בטלנות״. האם אדם שמשכים קום לשחרית, ואחר כך לומד 12 שעות בישיבה הוא בטלן? האם אישה שיוצאת ללמד בבוקר, וחוזרת הביתה כדי לטפל בשמונה ילדים יכולה להיות בטלנית? ספק גדול. לזה נדרשת חריצות. מצד שני, על פי סולם הערכים של רוב הישראלים, בלימודם של החרדים אין תועלת רבה לחברה, ולכן, בעיני רוב הישראלים, מדובר בסוג של בטלנות. איך אני יודע? כי כך אומרים רוב הישראלים כאשר שואלים אותם על תרומת החרדים לחברה ולמדינה. הנה דוגמה: רק 15% מהישראלים שאינם חרדים סבורים שהחרדים תורמים לכלכלה ״כמו כל הישראלים האחרים״. ועוד אחת: כששואלים ישראלים לא חרדים מה הם היו רוצים לשנות בחברה החרדית רובם אומרים ״שיישארו חרדים, אבל יותר מעורבים בחברה ובכלכלה״ (73%). יש בציבור תמיכה גורפת בשלילת קצבאות מאברכים שאינם עובדים, אם לא כולם, אז לפחות רובם. למעשה, חלק ניכר מהציבור מוכן לוותר אפילו על גיוס חרדים, אם זה יבטיח שהם ילמדו לימודי ליבה ויצאו לעבודה – ולא יישארו בישיבות.
אז מה נאמר על הבטלנים? שזו מילה לא יפה – ושהכללות זה דבר לא יפה – אבל שבמידת מה, זה מה שחלק ניכר מהציבור בישראל חושב על החרדים. אם החרדים רוצים להיעלב, יש להם סיבה והצדקה להיעלב. אם הם רוצים שלא יחשבו עליהם שהם בטלנים, יש להם גם דרך לשנות את התדמית הזאת. צעד ראשון אפשרי: להסביר לגולדקנופף מה ראוי ומה לא ראוי לומר לציבור הישראלי.
