נדבר על מידע חלקי ומידע מלא. נדבר על תנ״ך ועל ספרות. לפני כמה ימים, גם בכתב וגם בטלוויזיה, הצגנו נתונים שעוררו קצת מהומה. הם לימדו על הרצון הדל של ישראלים יהודים חילונים לחייב תלמידים בכיתה יו״ד ללמוד תנ״ך. בשאלון של אתר המדד ושל התוכנית משחקי הכיס, שבעזרתו אנחנו מנסים להבין מה ישראלים חושבים שצריך ללמוד היום בבתי הספר, זיהינו שהתנ״ך מקבל יחס מקוטב אידיאולוגית. הדתיים חושבים שחשוב ללמוד תנ״ך, ומקצים לו לא מעט שעות – החילונים חושבים שפחות חשוב ללמוד תנ״ך, ומקצים לו מעט שעות. כלומר, הם לא סבורים שיש הכרח ללמוד את המקצוע כמקצוע חובה בבית הספר התיכון.
אז כמה שעות ספרות צריך ללמוד – וכמה אזרחות? בואו לחלק מחדש את המערכת
ג׳ו ביידן טוב ליהודים? בואו לעזור לנו לסכם את האירועים הגדולים של שנת 2021
למה אין לישראלים הללו עניין בתנ״ך? העלנו כמה הצעות, חלקן מבוססות על מחקרי עבר. ישראלים מעדיפים מקצועות שיש בהם הבטחה לקידום מקצועי ואישי, ותנ״ך איננו אחד מהם. ישראלים חילונים מרגישים ניכור מסוים כלפי כל מה שמריח להם כמו ״דת״, והתנ״ך, תרצו או לא, הוא ספר שיש בו מרכיבים של דת. זה לא הפריע לראשי הציונות, שראו בו בסיס לזכות עם ישראל על הארץ. אבל זה מפריע לחלק מהישראלים החילונים של היום. אולי בגלל שהמחלוקות הנוגעות ליחסי דת ומדינה נעשו מתוחות יותר.
עד כאן תנ״ך. מכאן – ההקשר. הצגנו את הנתונים הנוגעים לתנ״ך, בלי השוואה לנתונים על מקצועות אחרים. זה כמובן מעניין – בכל מקרה מעניין – שכל כך הרבה ישראלים לא רוצים תנ״ך כמקצוע חובה. כי התנ״ך, כך כתב בן גוריון, הוא היסוד, של כל מה שמאפיין ומניע את העם היהודי. זה מעניין לראות גם את הקיטוב ביחס למקצוע הזה. ובכל זאת, צריך לשאול: רק תנ״ך, או שיש עוד מקצועות שישראלים (חילונים או אחרים) לא ממש חושבים שהכרחי ללמוד?
האם בכלל רלוונטי בימינו ללמוד תנ"ך בתיכון? סקר חדש מראה כי חלק גדול בקרב החילונים סבור שלא. @rosnersdomain מסביר ל-@KalmanLiebskind למה זה בעייתי, ומי לדעתו אשם בכך#עצם_העניין pic.twitter.com/YjPwCSO9au
— כאן חדשות (@kann_news) December 5, 2021
בדקנו. התנ״ך בולט במיוחד בשאלת הקיטוב. הוא מקצוע שניכר בו פער משמעותי בין מה שחושבים ישראלים יותר דתיים ומה שחושבים ישראלים פחות דתיים. אבל זה לא המקצוע היחיד שרבים היו מוותרים עליו. רבים עוד יותר היו מוותרים על ספרות – אתם יודעים, עגנון, דוסטוייבסקי, מלחמה ושלום, ברנר, אלתרמן, כל אלה שאין בנטפליקס (ג׳יין אוסטין היא מן הסתם היוצאת דופן). המשיבים לשאלון של ״שעת חינוך״ הקצו קרוב לשעתיים בממוצע לתנ״ך. כי את מה שהחילונים הורידו הדתיים הוסיפו. אבל הספרות לא נהנית מהגנה מהסוג הזה. הממוצע של ספרות הוא כשעה. כלומר, פחות מתנ״ך. כולם מורידים ואין מי שיוסיף. הדתיים לא במיוחד רוצים ספרות. גם החילונים לא במיוחד רוצים ספרות. כך שאם אתם מחפשים מקצוע, שהמאפיין העיקרי שלו איננו קיטוב אלא שחיקה בכל הגזרות – מקצוע שחלק ניכר מהישראלים לא מבינים למה צריך ללמוד – ספרות הוא דוגמה יותר טובה מתנ״ך. בדקנו מי בכל זאת שומר על כבודה של ספרות והתשובה היא: בני השישים וחמש פלוס. בכל שאר הגילאים מנת הספרות השבועית הממוצעת היא כשעה אחת. אצל המבוגרים מדובר על שעתיים.
כדי להציץ בחלוקת השעות, ולהשוות בין המקצועות, אנחנו מצרפים שני גרפים. אחד של חילונים וחלוקת שעות תנ״ך, אחד של חילונים וחלוקת שעות ספרות. למה דווקא חילונים? משום שהם אלה שמוותרים על תנ״ך יותר מאחרים – והם אלה, כך מתברר, שלא עומדים בציפייה (הדמיונית) שיצילו את הספרות. למה? שאלה טובה. על ספרות אי אפשר לומר שהחילונים מנוכרים אליה בגלל הממסד הדתי, אבל נתנו הרבה הסברים אחרים. אוצר מילים דל שמקשה על קריאה. ״מידוע״ של המקצוע – כלומר, במקום שירגש הוא נעשה טכני, כאילו מדעי. עולם הרשתות שמרגיל את הנוער למשפטים קצרים וסיפוקים מהירים. הטלוויזיה כמובן, שהפכה את הספרים לחוויה פחות מסעירה. הדבקות בחומר מיושן – על חשבון ספרות עדכנית ומסעירה יותר. הרבה מאוד הסברים שבקצה שלהם יש שתי אפשרויות עיקריות. האחת – זה פשוט נראה לישראלים משעמם. השנייה – זה פשוט נראה לישראלים לא חשוב. סיכוי סביר שמדובר בשילוב של שתיהן.
