הנה כמה דברים שאפשר ללמוד מסיכום של עשרת הסקרים האחרונים, שישה מהם בשבוע שעבר, (כל הסקרים מוצגים במפורט באתר המדד), אם וכאשר יהיו בחירות בחודשים הקרובים.
אם יהיו בחירות, לא בטוח שתהיה הכרעה. למה? כי ה״גושים״ עדיין במצב קרוב לתיקו. משמע – בהחלט ייתכן מצב שבו לא תהיה לאף אחד אפשרות ריאלית להקים קואליציה. אבל עוד מוקדם לומר את זה בביטחון מכמה סיבות. 1. לא ברור מי ירוץ. המפלגות שאנחנו רואים עכשיו אינן המפלגות שירוצו בהמשך. 2. כי לא ברור מי יחליט להחרים את מי הפעם. לדוגמה: האם בני גנץ יתחייב לא לשבת עם נתניהו? מצד הבוחרים, הוא ירצה להתחייב, אחרת חלק ניכר מהם ינטשו אותו. מצד הריאליה הפוליטית, הוא לא ירצה להתחייב, כי ברור שאחת האפשרויות להקמת קואליציה יציבה תהיה בחבירה של גנץ לגוש הימין. 3. מצד הניסיון, למדנו מנפתלי בנט שלהבטחות לא לשבת עם זה או עם ההוא אין ערך רב, לפחות לא בכל המקרים. מה יוצא מכל זה? קרוב לתיקו, עם כוכבית קטנה ליד: תלוי מי מחויב לאיזה גוש, אם בכלל.
הימין לא רחוק מרוב קטן. בגרף קראנו לזה ״ימין בלי טובות״. כלומר, מה קורה אם מחברים רק ארבע מפלגות שקל להן ללכת יחדיו – הליכוד, הציונות הדתית, ש״ס, יהדות התורה. כפי שאפשר לראות, בשישה מתוך עשרה סקרים הבלוק הזה מגיע לשישים ויותר. שישים זה כמובן לא רוב, אבל זה אומר שכל מה שצריך זה מפלגה נוספת אחת, כמו ימינה (אם תעבור), או כחול לבן (אם תסכים), או קבוצה של שלושה עריקים מאיפה שלא יהיה. אפשרי? זה בהחלט נראה אפשרי. בעיקר אם האופציה הנגדית תהיה בחירות מספר שש. וכמובן, גם כאן נדרשת כוכבית: עוד אין בחירות, עוד לא ברור מי וכמה יבואו להצביע, הסקרים של היום הם לא הסקרים של מחר, וכן הלאה. מצד שני, כאשר נתניהו מחשב את סיכוייו, הסקרים זה הכלי שיש. והכלי הזה מלמד על הימור לא לגמרי מופרך.
בואו להצביע גם בסקר המדד, כדי שנדע מה אתם.ן חושבים
מה אתם.ן באמת יותר אוהבים, קפה או יין? ספרו לנו
הציונות הדתית מתחזקת. לא בטוח שש״ס היא המפלגה השנייה לליכוד בגוש הימין. ייתכן מאוד שבצלאל סמוטריץ׳ וחבריו הם המפלגה השנייה בגודלה. נגלה כאן סוד קטן, יש סוקרים שרואים מספרים גבוהים יותר מעשרה מנדטים לציונות הדתית, אבל מהססים לקבוע שזה באמת סביר (בסקר אחד המפלגה הוצבה על 10 מנדטים, אבל שרואים גם יותר מזה). כמעט כל מי שהצביע למפלגה מתכוון להצביע לה שוב, ויש גם כמה תוספות, מצביעי ימינה ויהדות התורה שאומרים שהפעם יצביעו סמוטריץ׳. הפתעת הבחירות? אם זה מה שיקרה, אל תגידו שהופתעתם.
ימינה ותקווה חדשה בסכנה. כרגע, ימינה עוברת ברוב הסקרים, תקווה חדשה בחלקם. לא כדאי לסמוך על זה. המגמה היא של נטישה, וככל שיתקרבו הבחירות, והבוחרים ישקלו גם האם הם מצביעים למפלגה שיש לה סיכוי להיכנס לכנסת, כך גובר הסיכוי שבנט וסער ימצאו את עצמם במצוקה. פחות ממחצית הבוחרים של תקווה חדשה משוכנעים ששוב יצביעו לה. שיעור המצביעים החוזרים של ימינה נראה דומה למדי. מה שצריך להניח כרגע הוא כך: סער וחבריו יחפשו לחבור למישהו, אולי גנץ. בנט וחבורתו יתפזרו לכל רוח. חלקם, אולי, יחברו לסמוטריץ׳, או לליכוד, או ילכו הביתה. ומה על בנט עצמו? זו שאלה מעניינת. לא לגמרי בטוח שיהיה לו לאן לחבור.
הבוחרים הערבים, עדיין תעלומה. בכל הסקרים, המשותפת ורע״מ פשוט מקבלות את המנדטים שיש להן כעת, פלוס-מינוס מנדט. זה מעיד על הקושי של סוקרים לפענח היטב מה יקרה בחברה הערבית, יותר מאשר על מצב סטטי בחברה הערבית. שימו לב: המקסימום שהערבים מקבלים בסקרים הוא 12, המינימום הוא 10. פער קטן בין הסקרים (בהשוואה, סיכום מפלגות החרדים עומד עד 14 עד 18, פער כפול). הקרב בין שתי המפלגות הערביות יהיה אחד הדברים הכי מעניינים שיקרו כאן בבחירות הבאות – אם וכאשר יבואו. מנסור עבאס הציג לבוחרים אלטרנטיבה, לא רק במילים, אלא גם במעשים. הוא חבר לממשלה, השפיע עליה, יצר תקדים. הבוחרות והבוחרים הערבים יצטרכו לבחור האם לנסות שוב. האם לייצר עוד הזדמנות. כמובן, לא בטוח שתהיה הזדמנות. אולי הימין ינצח ולא ירצה ברע״מ. אבל האלטרנטיבה הוצגה בחדות, ומכאן והלאה יהיה מרתק לצפות במשחק הכוחות הפנימי שיתנהל במקומות שלסקרים קשה לפענח. כמה ערבים יבואו להצביע, ולמי יבואו להצביע – גם זה יכול לשנות את התמונה, ובאופן ממשי.
