fbpx

המצב הכלכלי



המצב החברתי


אם רוב החילונים לא רוצים ״חתונה יהודית״, מה זה אומר?

כדאי לשים לב לממצא הזה: הוא מסמן שינוי משמעותי, מתמשך, שהשלכותיו רבות. הוא מסמן התרחקות של ציבור גדול משני דברים. קודם כל – מכל מה שמריח ״רבנות״, ומכל מה שיש לו קשר לרבנות. ויותר מזה – מכל מה שמריח ״יהדות״, ומכל מה שעלול להשתמע ממנו הקשר יהודי.

הנתונים עוד גולמיים, לפני עבודה יסודית של בדיקה ושקלול, אבל כבר עכשיו יש מהם הרבה, והם חדים מספיק בכדי שאפשר יהיה להציג משהו. זה כמובן לא הכל: אנחנו ממשיכים לאסוף שאלונים על מה שיהודים בישראל חושבים על הטקסים החשובים – נישואים, בר-בת מצווה, קבורה, ונשמח מאוד אם תבואו להשתתף, כי דעתכם חשובה לנו. אבל הנה התחלה על קצה המזלג: מה היו חילונים בישראל עושים לו ניתנה להם האפשרות החוקית להינשא כראות עיניהם. וכדי לדייק את משמעות התוצאות, נציג את השאלה כפי שהיא מופיעה בשאלון: ״אם אתה או מי מילדיך ירצו להינשא, איזו מסגרת היית בוחר לנישואים (בהנחה שכל האפשרויות האלה יהיו קיימות ומוכרות בשווה על פי החוק)״.

בואו להשיב לשאלון המדד: אתה או מי מילדיך ירצו להינשא, איזו מסגרת היית בוחר לנישואים

הנוסח חשוב, משום שיש בו כדי להשפיע על התוצאה. לא שאלנו ״מה תעשו״ אלא ״מה הייתם עושים אילו״. שאלנו על מצב היפותטי, שכרגע איננו נראה באופק. קשה להניח שממשלת נתניהו-דרעי-גולקנופף-סמוטריץ׳ תהיה הממשלה שתכשיר נישואים אזרחיים בישראל. ומצד שני, לשאלה מה בני אדם היו עושים אם וכאשר תהיה אפשרות, ישנה בהחלט השפעה גם על השאלה מה יעשו אם לא תהיה אפשרות. היא מלמדת על סנטימנט של ישראלים מול כמה אפשרויות שניתן להעלות על הדעת. היא מלמדת על סנטימנט שגם אם אי אפשר לממש יש לו השלכות אפשריות אחרות. לדוגמה, להינשא בחו״ל. או להחליט שבהעדר האפשרות הרצויה לנישואים חיים ללא נישואים. או עוד כל מיני אפשרויות.

עכשיו הביטו בגרף. יש בו כמה דברים שצריך לשים לב אליהם. הראשון: הוא מציג תוצאות לשתי קבוצות שונות. הראשונה – קבוצת היהודים בישראל שמגדירים את עצמם ״חילונים״, בסולם שבו הקטגוריה הבאה היא ״מסורתיים לא דתיים״. השנייה – קבוצת היהודים בישראל שמגדירים את עצמם ״חילונים לחלוטין״, בסולם שבו הקטגוריה הבאה היא ״חילונים קצת מסורתיים״. אלה קבוצות דומות כמובן, אבל לא זהות. אפשר להתרשם שהחילונים קצת יותר שמרנים מהחילונים ״לחלוטין״ – כי חלק מהחילונים הם גם ״חילונים קצת מסורתיים״. כך או כך, הבדלים יש, אבל לא גדולים. תשאלו: מה גודל הקבוצות הללו באוכלוסייה היהודית? בין בערך שלושים אחוז (חילונים לחלוטין) לבערך ארבעים אחוז (חילונים). בשני המקרים, זו הקבוצה הגדולה ביותר של יהודים על פי הגדרה עצמית על סולם הדתיות.

מה מספרים לנו החילונים הללו? שני דברים. הראשון – הם לא אוהבים את הרבנות. אפשר לראות את הפער הגדול מאוד בין מי שרוצים חתונה במסגרת הרבנות, לבין מי שרוצים חתונה יהודית שאינה במסגרת הרבנות. אבל… כאן צריך לשים סימן אזהרה: האם מה שהמשיבים אמרו כאן נוגע לחתונה יהודית שמתקיימת פיזית ברבנות או לחתונה שמתקיימת במקום אחר אבל עדיין באמצעות רב המאושר על ידי הרבנות? קשה לדעת. נוסח השאלה שאנחנו מציגים כאן לא מאפשר לדעת בוודאות אם כולם הבינו את השאלה כמו שהתכוונו שיבינו אותה. אז למה בחרנו בנוסח הזה? האמת היא שאנחנו בוחנים כמה נוסחים, כדי לבחון את ההבדלים ביניהם. אם תיכנסו להשיב עכשיו (ואם עוד לא השבתם, נשמח אם תבואו להשיב) כנראה שתמצאו נוסח קצת אחר.

ובכל זאת, שווה להביט בהבדל בין השיעור המאוד קטן שאומרים ״רבנות״ לבין השיעור ההרבה-יותר-גדול שאומרים ״חתונה יהודית לא ברבנות״. נדמה שיש כאן עדות לעוצמת ההתנגדות שמעוררת המילה ״רבנות״. אחרי שננתח גם גרסאות אחרות של השאלה, נוכל לדעת בצורה יותר ברורה. ובכל מקרה, גם אם אתם לא בטוחים בזה, וסבורים שכל מי שאמרו ״רבנות״ או ״יהודית״ התכוונו בשני המקרים לחתונה יהודית שמוכרת על ידי הרבנות, יש לכם סיבה להתרשם מהנתונים. כך, משום שאפילו כאשר מצרפים את כל מי שרוצים חתונה יהודית כלשהי מקרב החילונים בישראל, מגלים שהשיעור הוא – איך לומר – לא גבוה. מחצית מהחילונים היו בוחרים חתונה אזרחית (36%) או חיים ללא חתונה (14%). מה״חילונים לחלוטין״ מדובר כבר על כמעט שישה מעשרה שהיו בוחרים חתונה אזרחית (43%) או בלי חתונה (16%).

זאת בעצם הכותרת: יותר ממחצית החילונים בישראל לא רוצים חתונה יהודית.

נוסיף עליה נדבך נוסף: הפער בעניין הזה בין ״חילונים״ לבין ״מסורתיים לא דתיים״ גדול מאוד. וגם הפער בין ״חילונים לחלוטין״ לבין ״חילונים קצת מסורתיים״ גדול מאוד. בענייני נישואים, הקבוצה החילונית ביותר היא קטגוריה (גדולה) לעצמה. מקרב ה״חילונים קצת מסורתיים״ וה״מסורתיים לא דתיים״ שיעור קטן יחסית (חמישית או פחות) היו בוחרים בחתונה לא יהודית.

למה החילונים לא רוצים חתונה יהודית? שאלה טובה. אפשר להמשיך אותה בשאלה נוספת: האם לא חתונה יהודית בהכרח אומר גם לא סממנים יהודיים בחתונה? כלומר, האם לא חתונה יהודית אבל כן חופה, טבעת, שבירת כוס, או שלא חתונה יהודית ולא חתונה עם סממנים יהודיים. לא שאלנו – בהזדמנות אחרת שווה לשאול, כי יש לזה משמעות. בכל מקרה, למה החילונים לא רוצים חתונה יהודית? אולי משום שהם מבינים חתונה ״יהודית״ כחתונה שיש לה הקשר של רבנות, והם לא אוהבים הקשרים של רבנות. אולי משום שעצם ההקשר  של יהודית כבר לא נוח להם, מסיבה פוליטית, או חברתית, או תרבותית. כך או כך, זה נתון משמעותי. וגם אם ניקח בחשבון שאחרי איסוף של שאלונים נוספים ולאחר שקלול מדוקדק הוא קצת ישתנה, עדיין יהיה מדובר בנתון משמעותי. כמובן, המסקנות שתסיקו ממנו לא יהיו בהכרח דומות.

חלק יאמרו: אסון – צריך להדק את הפיקוח כך שרק נישואים באישור הרבנות יתפסו, אחרת הסוס (החילוני) יברח לנו מהאורווה (של נישואים שאנחנו, הישראלים המסורתיים-דתיים, רוצים לסגור).

אחרים יאמרו: אסון – תראו למה מביא אותנו הממסד הדתי. בגללו, לא רק שיהודים מתרחקים מרבנות, הם מתרחקים מיהדות. עובדה, המוני חילונים מעדיפים לא לקיים חתונה יהודית בכלל.

אחרים יאמרו: מה הבעיה – חתונה היא עניין אישי של כל אחת ואחד, וזה לא ענייניכם איזו חתונה אנחנו רוצים.

עוד אחרים יאמרו – הדרך לפיצול עם ישראל סלולה. עוד מעט ולא יהיה מנוס מרשימות של מותרי ופסולי חיתון גם של יהודים במדינת ישראל.

עוד אחרים יאמרו – צריך לפתוח בקמפיין נמרץ לעידוד חתונות ברבנות.

אחרים-אחרים יאמרו בחזרה – לא, מה שצריך זה קמפיין נמרץ לעידוד חתונות יהודיות (אבל לא בהכרח ברבנות).

בקיצור, הנתונים הם נתונים. המסקנות הן מסקנות. אין קשר ישיר שמוביל מנתון מסוים למסקנה אחידה. הנתונים לא פותרים את הדילמה, או הוויכוח או האתגר. הם בסך הכל מצע לניהול של וויכוח, ולחשיבה על דרכים להתמודדות עם אתגר. מהו האתגר? גם על זה אפשר כמובן להתווכח, אבל ננסה הצעה מהשרוול: האתגר הוא מדינה שמצד אחד יש בה קבוצות גדולות ששואפות לחזק את הביטוי של יהדותה, ומצד שני שחלק משמעותי מאוד מאוכלוסייתה מבקש שטקס מרכזי בחייו יהיה טקס שאיננו ״יהודי״. זה אתגר חברתי, זה אתגר זהותי, זה אתגר רעיוני. אנחנו די רחוקים מהתמודדות אתו.

, , , , , , , , , ,

07/02/2023סיוע לטורקיה - יותר חובה אנושית מאשר הזדמנות מדינית רמי דניאל, N12
יעקב עמידרור, אנחנו מספיק חזקים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
ערביי ישראל - נוכחים־נפקדים באופוזיציה איל זיסר, ישראל היום
הרצוג, התייצב לצד חיות ומיארה אהוד ברק, הארץ
האם עוד דרושות לנו חנויות ספרים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
הרב שפועל למהפך בחברה החרדית הילה ויסברג, גלובס
אנשי ההייטק חושבים שהארנק שלהם שווה יותר מתעודת הזהות שלנו יותם זמרי, מקור ראשון
מה קורה לאמריקאים צעירים בטינדר - הנתונים (אנגלית) Colleen McClain, Risa Gelles-Watnick, PEW
האיום החמור ביותר אי פעם על הדמוקרטיה בישראל מני מזוז, הארץ
הטיפ הטוב ביותר שניתן לתת לחברי הממשלה שמואל רוזנר, מעריב








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2023-02-03)
ממוצע המדד
הליכוד 32 30 31.4
יהדות התורה 7 8 7.2
ש״ס 11 12 9.3
המחנה הממלכתי 12 12 12.9
יש עתיד 24 24 25.6
חדש תע״ל 5 5 3.6
ישראל ביתנו 6 6 5.5
מרצ 0 0 4.2
עבודה 4 4 2.8
הציונות הדתית 14 14 12.8
רע״מ 5 5 4.3
בל״ד 0 0 0.6
סך הכל 0 120