איזה אחוז מיהודי העולם גרים בארצות הברית? שאלה טובה. הועד היהודי אמריקאי כלל אותה בסקר של יהודים בישראל, כדי לבחון את ידיעותיהם על האחים שמעבר לים (ותכף נדבר על השאלה אם הם באמת אחים). התשובה הנכונה היא שליש עד שני שליש. קצת יותר ממחצית היהודים בישראל ידעו את התשובה. התשובה היותר נכונה, אבל היא לא נכללה כאפשרות בסקר, היא שאנחנו לא באמת יודעים. לא יודעים כמה יש. מי שרוצה להבין מדוע, צריך לעקוב אחרי ויכוח, שיש בו יותר משמץ של טרחנות, בין סוקרים ודמוגרפים העוסקים בנושא הזה. דו״ח מכון פיו האחרון (גירסה עברית כאן) העמיד את מספר היהודים על שבעה וחצי מיליון. אבל בתוכו נכללה גם הסתייגות הקובעת מספר נמוך בהרבה, שישה מיליון. כך או כך, שליש עד שני שליש מכלל העם היהודי נשמע בערך נכון. ובכל זאת צריך לומר: אם אפילו הדמוגרפית לא יודעים כמה, האם הכרחי שאזרחי ישראל ידעו כמה?
יש לכם אמון בליברמן כשר אוצר? במיכאלי כשרת תחבורה? בואו והשיבו לסקר המדד
הסקר של הועד היהודי אמריקאי בא לבדוק, ולהוכיח, שיהודים בישראל ובארה״ב לא יודעים הרבה אלה על אלה. מכאן נובעת טענה משתמעת שמוטב שידעו יותר. האם היא נכונה? שוב, שאלה מעניינת. יכול להיות שאם ידעו יותר ירגישו קרבה גדולה יותר וישפרו את היחסים ביניהם (ועל זה אפשר לשאול: האם חשוב שישפרו את היחסים ביניהם). מצד שני, אולי אם ידעו יותר ירגישו קרבה גדולה פחות? זו אפשרות שצריך לקחת בחשבון, בין השאר לנוכח הנתונים עצמם.
הנה דוגמה: 58% מיהודי ארה״ב מרוצים מהאופן שבו הנשיא שלהם, ג׳ו ביידן, מנהל את יחסי ישראל-ארה״ב. האם טוב שידעו שלעומתם, רק 17% מהיהודים בישראל מרוצים מהנשיא ביידן? אולי הידיעה תחדד את הסקרנות שלהם, ואת הרצון להבין מדוע הצד השני שונה מהם כל כך. אולי הידיעה תגביר את הניכור שלהם, ואת התחושה שמדובר בעולמות כל כך שונים, עד שלא ניתן לגשר עליהם.
ועוד דוגמה: גם אמריקאים וגם ישראלים התבקשו לבחירות בסקר הזה כיצד היו מגדירים את יחסיהם עם יהודים מהצד השני של האוקיינוס, האם הם כמו ״אחים״, ״בני דודים״, ״משפחה מורחבת״, או ״לא חלק מהמשפחה״. כמובן, זו שאלה מורכבת. אבל מנסחיה מניחים שבחירת ההגדרה מעידה על עוצמת הקרבה. ובמובן הזה, נדמה שישראלים ואמריקאים די דומים בכך שהקבוצה הגדולה מתוכם בוחרת בהגדרה השלישית בעוצמתה: ״משפחה מורחבת״. האחוזים כמעט זהים. 46% לאמריקאים, 45% לישראלים. אבל ראו מה קורה כאשר יורדים קומה, ומבררים מי לא רואה בצד השני ״משפחה״. ושוב נשאל: האם טוב שהישראלים יבינו שיותר מרבע מהאמריקאים (28%) לא רואים בהם משפחה? או שמא הפער בנתון הזה (רק 13% מהישראלים לא רואים באמריקאים משפחה) עלול להוביל לניכור.
כארבעים אחוז מהיהודים באמריקה אומרים שהקשר לישראל לא כל כך חשוב, או בכלל לא חשוב, לזהות היהודית שלהם. כשישים אחוז מהיהודים בישראל אומרים שיהדות התפוצות חשובה, בעיקר משום שהיא תומכת פוליטית וכלכלית בישראל. האם טוב שאלה ידעו את האמת על אלה? והאם יש סיכוי שידעו את האמת אלה על אלה?
ככל שמדובר בישראלים, רובם אומרים שהיו רוצים ללמוד יותר על יהודי אמריקה. אבל מותר לחשוד בהם שזו אמירה שאין בה הרבה ממש, שהרי, אם באמת היו רוצים, יש מאה דרכים ללמוד יותר שאינם מנצלים. ובכלל, מה זה ״רוצים״. שלושים אחוז אומרים ״ככה ככה״. אלה בטח לא יטרחו. עוד כשליש אומרים ״מעוניינים במקצת״. נדמה לי שגם אלה לא ילמדו. רק עשרה אחוז ״מאוד רוצים״ ללמוד יותר על יהודי התפוצות. מי שמאוד רוצה אולי תלמד. וגם זה, בכפוף לשאלה כמה עוד נושאים היא מאוד רוצה ללמוד, ומה סדר החשיבות שלהם. יש בינינו שמאוד רוצים ללמוד הכל, מפיזיקה תיאורטית ועד מחול מודרני. ברור שהכל אי אפשר, ולכן צריך לתעדף. השאלה עד כמה מישהו רוצה ללמוד משהו היא שאלה כמעט חסרת משמעות, אם איננה מוצגת בהקשר של סדר עדיפויות מול נושאים אחרים.
יש לכם אמון בבנט כראש ממשלה? בלפיד כשר חוץ? בואו והשיבו לסקר המדד
נסכם:
אם יש למישהם ציפיה שיהודי ישראל ידעו יותר על יהודי אמריקה צריך לשאול אותם כמה שאלות.
אחת – כמה זה יותר?
שתיים – על חשבון מה זה יבוא?
שלוש – מה מטרתו של הידע הנוסף?
ארבע – האם בטוח שידע נוסף הוא הדרך להגשים את המטרה?
כבר עשרים שנה שאני עוסק במחקר וכתיבה על היחסים בין יהודי ישראל ליהודי אמריקה, ואני לא בטוח שיש לי תשובה ממש טובה על אף אחת מהשאלות האלה.