חמישי הוא היום שבו אנחנו בוחנים קצת יותר בעיון את ממוצע הסקרים, לקראת הצגה בתוכנית של קרן אוזן (שבע בערב, כאן 11). בשורות אין בו, צריך לומר. סקר הולך וסקר בא, והגושים נותרים עקשים. לא לנצח ולא להפסיד. לא להכרעה ולא לתבוסה. בחירות שישיות? זה כבר תלוי בדינמיקה שאחרי. אבל מבחינה מספרית, זו תחזית כמעט מתבקשת. גוש נתניהו – זה שקרוב יותר לרוב – עוד לא הגיע מעולם לרוב. כלומר, הגיע פה ושם בסקר כזה או אחר, אבל לא בממוצע הסקרים. אפילו לא לרגע בממוצע הסקרים. משמע – הסקרים שנתנו לגוש רוב היו חריג, ולא הצביעו על מגמה. כמובן, ייתכן שהסקרים טועים. ייתכן שהגוש יקבל בסוף יותר, אם משום שהסוקרים לוקים בהערכת חסר של מפלגות (נניח, ש״ס), או לוקים בהערכת יתר של מפלגות (נניח, מרצ), או שהבוחרות ישנו את דעתן ברגע האחרון.
כמה חשוב לכם שבנים חרדים ילמדו לימודי ליבה? בואו להתמודד עם אתגר של קבלת החלטות
מהמתחים השונים המוכרים בחברה הישראלית, איזה מתח נראה לך כרגע הכי מדאיג?
מה הסיכוי שזה יקרה? מה הסיכוי שהמפה תשתנה ברגע האחרון? לצד ממוצע הסקרים, בחנו הבוקר גם את ממוצע התחזיות שלכם לבחירות הקרובות. כמה אלפי תחזיות כבר מתעדכנות באתר המדד, ואפשר לבחון היכן הן דומות, או שונות, מול ממוצע הסקרים. שני הבדלים עיקריים שראוי לציין: בסקרים לא עוברות מפלגות כמו הרוח הציונית, המפלגה של אלי אבידר, הצעירים, הירוקים, הזליכאים – כל אלה מתחת לאחוז החסימה, ולא מעט. אבל חלק מהחזאים והחזאיות עדיין מחלקים מנדטים למפלגות האלה. לא הרבה, לא משהו שמעלה אותן מעל לאחוז החסימה בחשבון הכללי, אבל משהו. לכן, בממוצע הסקרים אין מנדטים למפלגות ״אחרות״ ובממוצע התחזיות יש שלושה. מתחת לאחוז החסימה, אבל לא רחוק. ויש גם כמעט שני מנדטים לרוח הציונית. שוב – מתחת לחסימה, אבל בכל זאת תופס מנדטים.
ההבדל השני נוגע לציונות הדתית המאוחדת. נכון לעכשיו, התחזיות נותנות למפלגה הזאת כמעט ארבעה מנדטים פחות מכפי שנרשם בממוצע המשוקלל של הסקרים. למה זה כך? להערכתי, בגלל שלא כל הגולשים החזאים כבר הספיקו לעדכן את התחזית אחרי האיחוד של סמוטריץ׳ ובן-גביר. כלומר, התחזית הנמוכה יחסית מבטאת חלקית את המצב הקודם, ועוד לא את המצב החדש. אבל צריך להמתין ולראות. כי יכול להיות – מטרת התחזית היא לבדוק דברים כאלה – שזו המפלגה שהציבור חושב שהסקרים טועים ביחס אליה. יכול להיות שהציבור מביט ב-12 מנדטים של הציונות הדתית בסקרים ואומר לעצמו ״זה נראה לי מוגזם״.
אבל בסך הכל, ברור שהציבור נותן אמון רב בסקרים. תשמעו הרבה תלונות בנוסח ״הסקרים לא אמינים״, או ״סקרים הם שקרים״, אבל כשזה מגיע למבחן המעשי, מי שלוקח סיכון ומציע תחזית, לא מתרחק הרבה ממה שהסקרים אומרים. מכיוון שכך, כאשר אנחנו מחשבים כמה יקבל גוש נתניהו לפי ממוצע הסקרים ולפי ממוצע התחזיות אנחנו מגיעים לתוצאה די דומה (ושימו לב: בממוצע התחזיות חישבנו את גוש נתניהו בלי להכניס לתחשיב את המפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, לכן אנחנו קוראים לזה חישוב ״משוקלל״). בשני המקרים, גוש נתניהו קרוב, אבל לא קרוב מספיק. נוגע בשישים, אבל לא מגיע ל-61. למעשה, גם הסקרים וגם הציבור מלמדים על מפה פוליטית שאין בה פוטנציאל ברור לקואליציה של אחרי הבחירות. אולי כבר משלימים עם אפשרות של צורך בסיבוב נוסף. אולי מקווים שמשהו יקרה: נתניהו יודח, החרדים ילכו עם גנץ, גנץ ילך עם נתניהו. אגב, לוויכוחים על השענות על המשותפת גם אין משמעות מעשית. אין לגוש לפיד-גנץ 61 גם אם ישענו על המשותפת.
מסקנות? זו תמונת המצב. תמונה סטטית. מי שרוצה לנסות להתנחם במשהו, יכול להפנות את מבטו לאמריקה. שם, לא מזמן, התהפכה תמונת הבחירות של נובמבר 2022. לפני כמה חודשים נראה היה ברור שהרפובליקנים מנצחים. עכשיו פתאום נדמה שאולי יפסידו, ושגם אם ינצחו, זה יהיה ניצחון קטן, ולא גדול כפי שקיוו. מה גרם לשינוי? החלטה דרמטית של בית המשפט העליון בעניין ההפלות. כלומר – שינוי במציאות הביא לשינוי במפת הבחירות. האם גם אצלנו יכול לבוא שינוי כזה? אולי, אם כי, לא קל להעלות על הדעת את הנושא שיביא אותו. יוקר המחייה? לא ברור מה ההבדל בין המפלגות השונות. טרור? כולם נגד טרור, וקשה לראות איך מצביעים זזים בגללו ימינה או שמאלה. מלחמה עם חיזבאללה? למה שזה יגרום למצביע של גנץ לעבור לנתניהו או למצביע של נתניהו לעבור לגנץ. איראן? הנה – על איראן דווקא יש לנו נתונים בדוקים. שאלנו על איראן במסגרת הסקר של המדד עם התוכנית העולם היום של מואב ורדי, והתשובה (אחרי שקלול) מלמדת שרוב גדול לא מניח שהסכם עם איראן, כזה או אחר, ישפיע על ההצבעה שלו בבחירות. כמה גדול? כמעט תשעים אחוז! עד כדי כך. נושא קריטי בחשיבותו לעתידה של ישראל, ולא תהיה לו שום השפעה על הצבעת האזרחים. מה הפלא שקשה לשבור את התיקו.
