יש ממשלה חצי-חדשה, הממשלה של יאיר לפיד. זו ממשלת מעבר, כך שהיא לא יכולה לעשות הרבה. לא הרבה מעבר לשוטף. יש גם מערכת בחירות, שמעמתת מפלגות, אישים ותפיסות עולם, אם אפשר לקרוא לזה כך. הפוליטיקאים צריכים לעשות שני דברים: בעודם מושלים, במסגרת הממשלה, הם צריכים להוציא לפועל מדיניות שמשרתת את ישראל, ומקדמת את ההתמודדות עם האתגרים העיקריים שלה. בעודם מתמודדים בבחירות, במסגרת הקמפיין, הם צריכים להבטיח לבוחרים עתיד טוב יותר, ולדייק במה שיבטיחו, כך שהבוחרים ירגישו שהפוליטיקאים מדברים בשפה שלהם, על הבעיות שלהם.
בואו גם אתם לדרג את האתגרים המרכזיים של ישראל
תחזית הבחירות החמישיות יצאה לדרך: בואו לשחק!
לא תמיד מה שחשוב הוא מה שמעניין את הבוחרים. לא תמיד מה שנדרשים המדינאים לעשות עולה בקנה אחד עם מה שכדאי לפוליטיקאים. אנחנו כאן כדי לעזור. לפחות בעניין אחד: פענוח סדרי העדיפויות של הישראלים. מה הם רוצים. מה חשוב להם. את מה הם מזהים כבעיה מרכזית של ישראל שמחייבת פתרון ומאמץ, ומה היו דוחקים לשוליים. כמובן, אין הסכמות בשאלות הללו. יש מחלוקות. ומצד שני, אפשר לזהות דאגות משותפות. ואפשר לזהות מי מודאגים יותר ממה, כך שלמנהיגי המפלגות השונות יהיה קל יותר לפנות עם המסר הנכון לבוחרים הנכונים. לדוגמה: בוחרי הליכוד סבורים שהבעיה מספר אחת של ישראל, האתגר העיקרי, הוא אתגר בטחוני. זה האתגר שהם מדרגים ראשון ברשימה של תשעה אתגרים אפשריים. בקרב בוחרי יש עתיד, האתגר הבטחוני לא בראש סדר העדיפויות. לא ראשון, לא שני, לא שלישי. הם מודאגים מאתגרים חברתיים, פוליטיים, כלכליים.
בחנו את הדירוג של קצת יותר מ-1000 ישראלים שהשיבו לסקר המדד. אנחנו מזמינים גם אתכן ואתכם להשיב עליו. די מעניין להשיב עליו. די מעניין להתמודד עם שאלת סדרי העדיפויות של המדינה. מה חשוב בעיניכם יותר ומה פחות. כך או כך, יש לנו תוצאות ראשונות. נציג אותן בכמה אופנים, לא כדי לבלבל אתכם, אלא כדי להסביר שדירוג והבנת דירוג מהסוג הזה הוא לא עניין לגמרי פשוט.
נתחיל בנתון הפשוט ביותר. מה המשתתפים דירגו בעדיפות ראשונה. בשלב זה, אנחנו לא מתייחסים לשאלה מי מאיזו מפלגה, ומי באיזו עמדה. פשוט בוחנים את 1000 התשובות הראשונות שקיבלנו. עם תום כהונת הכנסת, ועם ההכרזה על בחירות חמישיות בתוך ארבע שנים, העובדה ש״אתגרים פוליטיים״ כמו ״בחירות הנהגה אחרת״ ו״שיפור המערכת הפוליטית״ נראים ללא מעט ישראלים כעניין הדחוף ביותר לטיפול. כמובן, זה לא אומר שכול המשיבים כך היו מטפלים בו באותה דרך. אבל זה כן אומר שכולם מזהים את חשיבותו. בלי מערכת פוליטית מתפקדת, אי אפשר לפתור אף בעיה אחרת, והמערכת שלנו לא בדיוק מתפקדת.
עכשיו נסבך קצת. נביט בכל תשעת האתגרים שאנחנו מציגים במדד, ובדירוג משוקלל שלהם. איך חישבנו את הדירוג הזה? אתגר במקום הראשון קיבל ניקוד גבוה (10), אתגר במקום השני קיבל ניקוד נמוך יותר (8), בשלישי נמוך עוד יותר (7), וכן הלאה עד המקום השמיני (2), והתשיעי (0). שימו לב, לראשון ולאחרון נתנו נקודה אקסטרה, למעלה או למטה, ואת השאר פשוט חישבנו לפי הסדר. עכשיו לוקחים תשע עדיפויות של 1000 ישראלים, מחשבים, ומגיעים לדירוג מלא של כל האתגרים, לפי הניקוד היחסי שקיבלו. כמובן, דירוג כזה שונה מאוד מבדיקה של האתגר המוביל בלבד, משום שהוא נותן עדיפות למה שכולם חושבים שהוא חשוב או די חשוב, ומוריד בסולם את מה שיש חלק שנותנים לו ניקוד גבוה, אבל אחרים שנותנים לו ניקוד נמוך.
לכן, ״אתגרים כלכליים״, שמדאיגים הרבה מאוד ישראלים, נמצאים גבוה גם כעדיפות ראשונה, וגם כעדיפות משוקללת – ולעומת זאת, ״אתגרים פוליטיים״, שמדורגים בעדיפות ראשונה על ידי הכי הרבה משיבים, יורדים בסולם בדירוג המשולב, כי אלה שלא דירגו אותם במקום הראשון דירגו אותם במקומות די נמוכים. או דוגמה עוד יותר מובהקת: יש קצת ישראלים, לא הרבה, שמדרגים את ״תהליך השלום״ כעדיפות ראשונה. לכן האתגר הזה ממוקם נמוך, אבל לא הכי נמוך, בסך כל מדרגי העדיפות הראשונה. העניין הוא שאצל רוב הישראלים האחרים, ״תהליך השלום״ נדחק לשוליים ממש, מקום אחרון, או לפני אחרון. לכן, בדירוג המשוקלל אפשר לראות שהוא סוגר את הרשימה. הסוגייה הפלשתינית לא בראש סדר היום, והנה הוכחה שרוב הבוחרים לא מוטרדים מזה.
עכשיו טבלה אחרונה. היא תלמד אותנו שהחלוקה לעדיפויות היא לא אקראית, אלא תלויית מפלגות וגושים. יש הבדלים ברורים בין סוגי מצביעים וסוגי הבעיות שהם מתמקדים בהם. נראה לכם את זה על בסיס בחינה של דירוג של מצביעי חמש מפלגות, שלוש מ״גוש הימין-חרדים״ ושתיים מ״גוש המרכז-שמאל״. הגדולות של הימין והדתיים: ליכוד, ציונות דתית וש״ס, מול הגדולות של גוש הקואליציה הנוכחית: יש עתיד וכחול לבן. מה ההבדל? רואים את ההבדל. צבענו אותו כדי שיהיה בולט לעין. בצד ימין התמקדות בביטחון ובטחון פנים כאתגרים המרכזיים. במרכז-שמאל התמקדות בחברה וכלכלה כאתגרים המרכזיים.
