fbpx

תחזית הגולשים: מי תזכה בגביע?

מדינהאחוז
ארגנטינה 40%
ברזיל 25%
צרפת 14%
גרמניה 6%
אנגליה 5%



המצב הכלכלי



המצב החברתי


ביידן בדרך: ושימו לב מי מכניס לו יד לכיס האחורי

חמש הערות לשבוע שתחילתו בהרבה כותרות וסופו בביקור שגרתי.

1.

הוא אמור לבוא לקראת סוף השבוע, אם לא יהיו תקלות. כמעט תמיד טוב שנשיא אמריקאי בא לבקר בפרובינציה רחוקה. כמעט תמיד יש לנו נטייה להגזים בחשיבות הביקור הצפוי. אין סיבה להגזים, בטח שלא הפעם. ביידן לא בא לישראל. הוא בא לערב הסעודית, כדי להפשיר יחסים קפואים. אין לו ברירה. צינור אנרגיה מרכזי של העולם נפקק, בגלל המלחמה באוקראינה, והנשיא צריך לטפל בענייני אנרגיה, גם על חשבון העמדות שלו בעניינים שנוגעים לזכויות אדם.

השאר הוא בעיקר מסך עשן. אם הסעודים היו אומרים אל תבוא, או היו אומרים לא תקבל כאן כלום, גם הביקור בישראל לא היה מתקיים. בטח שלא בזמן ממשלת מעבר, כשאין בעצם הרבה מה לחדש. אבל הסעודים מוכנים לתת לביידן קצה חבל, כדי לקבל ממנו לא פחות. אפשר להציג את הביקור גם כך: ביידן בא לישראל כדי שההתכופפות מול הסעודים תיראה קצת פחות מביכה.

2.

בוושינגטון כבר מצביעים על מי שמעצב את סדר היום של ביידן בביקור הזה. היועץ הוותיק לענייני ביטחון לאומי ברט מקגורק. הוא עבד בממשלים של בוש, של אובמה, של טראמפ ועכשיו אצל ביידן. הוא מכיר את המזרח התיכון יותר מרוב האמריקאים, ונוטה להעדיף מדיניות שמטרתה העיקרית לקדם יציבות, על פני מדיניות שמטרתה העיקרית היא לקדם סדר יום אידיאולוגי. מה משמעותה של יציבות? חיזוק הסכם הפסקת האש הרופפת בתימן. הידוק יחסים לבלימת איראן. סיוע ביצירת ציר של הסכמה עם הסעודים, ישראל, מצרים, ירדן אם אפשר. האמריקאים לא מובילים את המהלך הזה, וגם לא יובילו את המהלכים הבאים. אם איראן תיבלם, זה לא יהיה כנראה בגלל נחישותם. הם בסך הכל מצטרפים למהלך שמדינות האיזור מקדמות. אולי יביאו תועלת. אולי יביאו תועלת בזה שלא יגרמו נזק. פרשנית מדיניות החוץ של המגזין פוליטיקו, נהאל טוסי, כבר זיהתה מי המרוויח העיקרי מהביקור של ביידן במזרח התיכון: ישראל. למה ישראל? כי היא רק תקבל, ולא תיתן. אין ממשלה שיכולה לתת.

בואו לסקר המתגלגל של המדד: אם הבחירות היו נערכות היום, למי הייתם מצביעים?

3.

אם הסעודים יחליטו לעשות מחווה לישראל דווקא במסגרת הביקור של ביידן, זה יהיה משום שהחליטו לעשות מחווה לישראל – לא משום שיש עליהם לחץ של ביידן. גם המחווה הסעודית היא סוג של מסך עשן, כדי שהביקור של ביידן לא ייראה לגמרי מביך לביידן. כדי שהנשיא האמריקאי יוכל להוכיח שבא למזרח התיכון כדי לסייע בהקמת ברית אסטרטגית חשובה, ולהשכיח שהברית כוללת מדינה שרק לפני זמן קצר עוד קרא לה ״מדינה סוררת״.

תשאלו: למה שהסעודים ירצו למנוע מביידן מבוכה? יש לזה תשובה: זה מהלך של הסחה. לא רק שנתנו לביידן קצה חבל, הם אפילו מוכנים להסתיר את ההושטה, ולהסיח את דעת הצופים. כמו קוסם, שגורם לכם להסתכל לכיוון אחר בשעה שהוא מכניס את השפן לכובע, כך הסעודים יסיחו את הדעת ממה שביידן נותן להם בתמורה לכל מה שהם עושים בשבילו. הם יאפשרו לאיזו כותרת על ההתקרבות לישראל למשוך את תשומת הלב, להוציא את ביידן דיפלומט חשוב. בינתיים, יוציאו לו מהכיס האחורי את מה שהם באמת רוצים.

4.

ביידן הוא נשיא חלש שבא לבקר ראש ממשלה חלש. יאיר לפיד אולי חושב שתצלום עם ביידן יסייע לו להיראות כמו ראש ממשלה. לא בטוח שזה נכון. אולי מוטב לנסח אחרת: גם אם זה נכון, לא בטוח שהתועלת הפוליטית האמיתית מהביקור היא דווקא ללפיד.

ביידן אמור להיפגש גם עם בנימין נתניהו במהלך הביקור. כך מתחייב מפרוטוקול הנימוס. הפגישה עם לפיד אמנם תזכיר שלפיד ראש ממשלה – אבל הפגישה עם נתניהו תעשה יותר מזה: היא תזכיר שגם אם נתניהו יחזור לשלטון, השמיים לא יפלו, והאמריקאים ימשיכו לנהל את יחסיהם עם ישראל כרגיל. במילים אחרות: הפגישה של ביידן עם נתניהו תאפשר לנתניהו לנטרל את טענת ההפחדה שממשלת ימין תחבל ביחסים עם אמריקה. עובדה, ביידן פוגש את נתניהו. עובדה, ביידן מבין שיכול להיות שנתניהו בדרך חזרה, וכבר מתרגל בעצמו למציאות הזאת (ואגב, אם ביידן היה מסרב, או יחליט לסרב, לפגוש את נתניהו, אוהו כמה שזה ישרת את נתניהו. את דבר שישראלים מחבבים פחות מנשיא שעושה תרגילים פוליטיים על גבם. ברק אובמה לא הבין את זה, ולכן סחב את כל הקדנציה שלו מול ישראל לעומתית).

5.

כמה ביידן חלש? הוא נשיא עם נתוני תמיכה נמוכים מאוד. הוא נשיא שבנובמבר, בדיוק שבוע לאחר הבחירות שלנו, עומד לאבד את השליטה בבית הנבחרים, ואולי גם בסנאט. זה לפחות מה שאומרים כרגע כל הסקרים והמודלים. הוא נשיא שיש לו בעיות חמורות על הראש: הוא מנסה להקהות את עוקצה של פסיקת ההפלות, הוא צריך להתמודד עם פסיקה קשה בנושא ההתחממות הגלובלית, הוא משועבד למשבר בינלאומי שסופו לא נראה באופק, הוא מתמודד עם אינפלציה.

והכי גרוע: הסכינים כבר נשלפו מאחורי גבו. המפלגה הדמוקרטית מחפשת לו מחליף. ביידן עוד לא שנתיים בתפקיד, ועודו טוען שבכוונתו להתמודד גם בקדנציה הבאה, אבל כרישי המפלגה – המפלגה שלו, לא היריבה! – מריחים דם. מושל קליפורניה עושה תנועות של התמודדות קרובה. מושל אילינוי עושה תנועות של התמודדות קרובה. אמנם, חלקם ממשיכים לומר שירוצו רק אם ביידן לא ירוץ, אבל כשמועמדים מתחילים לבקר בניו המפשייר יותר משנה וחצי לפני הפריימריס, כשבבית הלבן יושב נשיא מהמפלגה שלהם, זה איתות ברור שהם חושבים שביידן כבר לא יכול. ספק אם היה אי פעם נסיון מוקדם כל כך בשלב הכהונה להציב אלטרנטיבה לנשיא מכהן מתוך המפלגה שלו. עכשיו יש. כלומר, לא רק לפיד עומד בראש ממשלת מעבר, גם הממשל של ביידן מתחיל להיראות כך.

 

, , , , , , ,



02/12/2022גידול בהשכלה, בתעסוקה ובצריכה, אבל היישובים הערביים נשטפים בדם מירב ארלוזורוב, הארץ
מינוי מעוז הוא תחילת הסוף של החינוך הממלכתי שי פירון, Ynet
האנשים שמריעים לסוף האנושות (אנגלית) Adam Kirsch, The Atlantic
יום אבל על הקמתה של ישראל מנוגד לרוח האו"ם עדי שורץ, ישראל היום
איזנקוט הפך למטרה החדשה של הביביזם בן כספית, מעריב
האירועים בגדה מרמזים על כיוון אחד: התלקחות עמוס הראל, הארץ
ברית המיעוטים המודרים: מנחם בגין ונאום הצ'חצ'חים אלעד נחשון, השילוח
למה בחוק שיגרום למשכנתה לא לעלות אין היגיון? שאול אמסטרדמסקי, כאן חדשות
אנחנו בדרך למלחמת כל בכל. מלחמת נתניהו אורי משגב, הארץ
האם לאילון מאסק פשוט היה מזל? (אנגלית) Megan McArdle, Washington Post