fbpx

בין הרפורמה המשפטית להתנתקות מעזה: פסק הדין של ההיסטוריה

בואו נדבר על ההתנתקות. זוכרים אותה? שמעתם עליה? האירוע הזה היה כבר לפני כמעט שני עשורים. וקשה להאמין ששכחתם, כי כל הזמן מזכירים לכם את ההתנתקות. מסתבר שיש מי שעבורם ההתנתקות עודה פצע פתוח, כואב. אולי כי היא הייתה באמת דרמטית, אולי, וזו רק השערה, כי זה פצע שיש מי שמקפיד לגרד, לוודא שלא יירפא. פצע שיש לו תפקיד תודעתי חשוב: להזכיר מה קרה, כדי שלא יקרה שוב.

בואו לדרג 25 החלטות מ-75 שנות המדינה

מצד שני, יש בישראל כבר לא מעט אנשים צעירים שלא זוכרים, או בקושי זוכרים, את ההתנתקות. השנה הייתה 2005. ראש הממשלה אריאל שרון. זה היה עשור קשה לישראל, עשור מורכב. תחילתו בנסיגה מדרום לבנון, בקריסת ועידת שלום עם הפלשתינים, בקריסת ממשלת אהוד ברק, שעלתה לשלטון בהבטחה לעשות הסכמים עם אויבים, וסיימה את כהונתה בסערת אלימות. באוקטובר 2000 החלו מהומות דמים, פרצה אינתיפאדה. אחר כך באו שנות טרור, ומבצע חומת מגן, ומפץ פוליטי של הקמת מפלגת קדימה. ובאמצע העשור – התנתקות. ממשלת ישראל וכנסת ישראל קיבלו החלטה שלישראל אין יותר עניין לשבת בתוך רצועת עזה. הישובים פונו. צה״ל פונה. במהרה, עזה נפלה לידי החמאס, והחלו סבבים של לחימה, רקטות וכניסת כוחות.

זה אירוע שעודו אקטואלי: עובדה, שיח הרפורמה המשפטית גדוש באזכורים של ההתנתקות, של מה שהיה אז ומה שיש היום. לתומכי הרפורמה יש כמה טיעונים שנשענים על ההתנתקות. טיעון אחד: הדיבורים על ״הסכמה רחבה״ הם צביעות. ממשלת שרון לא חיפשה הסכמה רחבה, אלא דרסה ברגל גסה את המתנגדים להתנתקות, ועשתה מה שעשתה בלי התחשבות. טיעון שני: הדיבורים על ״זה לא מה שהובטח בבחירות״ גם הם צביעות. שרון לא אמר לפני הבחירות שיפנה את רצועת עזה, ובכל זאת פינה. טיעון שלישי: מערכת המשפט לא התגייסה להגן על זכויות של מתיישבים ומפגינים לקראת ההתנתקות. היא התעלמה מהם, כי רוב השופטים הזדהו פוליטית עם המהלך של שרון. טיעון רביעי: כשהייתה התנתקות הימין לא איים במלחמת אחים, ולא איים לעזוב את הארץ, ולא הפסיק לשלם מיסים. הימין מחה, וקיבל את הדין, אבל השמאל של היום מסרב לקבל את הדין, את הכרעת הרוב.

לשכת העיתונות הממשלתית / MILNER MOSHE

בלי קשר לשאלה אם לטיעונים האלה יש תוקף, הם מעידים עד כמה ההתנתקות היא עוד לא ממש אירוע היסטורי שאפשר לשפוט בצלילות מרוחקת. היא אירוע חי. היא אירוע שהשלכותיו עוד איתנו. הרבה מאוד אירועים בתולדות מדינת ישראל הצעירה למדי הם אירועים כאלה: הירי על אלטלנה – עוד מוזכר לעיתים קרובות (מי מנע מלחמת אחים). ההחלטה לא לכתוב חוקה מוזכרת לעיתים קרובות (בן גוריון לא רצה). ההחלטה לפטור תלמידי ישיבות משירות צבאי עוד איתנו (בן גוריון בתחילה, בגין בהמשך). וגם הסכמי אוסלו, ופיזור העולים בעיירות הפיתוח, ועוד ועוד. היסטוריה שהיא אקטואליה, אקטואליה שהיא היסטוריה.

ישראל עוד רגע בת שבעים וחמש. כל מה שעשתה עד כה עדיין טרי, אבל ברגע מסוים ראוי להביט בו גם במבט ששמור למה שהיה ונגמר. העיירות כבר הוקמו, החוקה כבר הוחמצה, דימונה נבנתה, העולים מרוסיה נהרו, סיני ריקה, ההתנתקות הושלמה. כן – היא עוד פצע מדמם, אבל גם עובדה מוגמרת. החלטה שהתקבלה, הועברה, מומשה, הסתיימה. תוצאותיה ידועות. לפחות תוצאות הביניים של כמעט עשרים שנה. אפשר כבר לנסות ולהעריך את משמעותה ארוכת הטווח. אפשר כבר לנסות להעריך האם זו הייתה החלטה נכונה. האם הייתה נכונה לשעתה, האם הייתה נכונה למדינת ישראל לטווח הארוך.

שיקולים בעד ונגד? יש הרבה כאלה: ההתנתקות הייתה אירוע שפצע את החברה הישראלית. ההתנתקות הייתה אירוע שקרע אנשים מבתיהם. ההתנתקות הייתה אירוע שביטל את הצורך לשלוח חיילים לסמטאות חאן יונס. ההתנתקות הייתה אירוע שאפשר את עליית חמאס לשלטון. ההתנתקות הייתה אירוע שמאפשר לישראל להתנער מאחריות לעזה. ההתנתקות היה אירוע שקבע תקדים של פינוי התנחלויות. חישבו על ההתנתקות ובטח תהיה לכם תשובה על השאלה האם ההחלטה של ממשלת ישראל לפנות את יישובי רצועת עזה (ועוד ארבעה ישובים בצפון השומרון) הייתה החלטה טובה או לא טובה. נסו לגלגל את הסרט לאחור ושאלו כך: אם הייתה לכם אפשרות, האם הייתם משנים את ההחלטה, האם הייתם מותירים את היישובים במקומם ואת צה״ל בתוך הרצועה, או שאולי, עם כל הכאב שנלווה לפינוי, אתם שמחים שישראל כבר לא צריכה לנהל את עזה, ויכולה להסתפק בהשגחה מבחוץ. האם בדיעבד אתם אומרים: צדקו מי שאמרו אז שההתנתקות לא תביא שקט, ותזיק יותר מאשר תועיל, או אולי צדקו מי שאמרו שאין לישראל מה לחפש בעזה, אפילו ששקט לא השתרר.

עצרו לרגע כדי לחשוב על ההתנתקות. זה תרגיל מעניין בניסיון לדמיין היסטוריה חלופית. מה אם ישראל לא הייתה יוצאת – היה יותר טוב או פחות טוב? זו שאלה שאנחנו מעלים במסגרת שאלון חדש של אתר המדד וכאן חדשות. שאלון שהעלנו לקראת יום העצמאות ה-75 של ישראל. יש בו 25 החלטות מ-75 שנות המדינה. יש בו הצעה לדמיין מה היה קורה אם ההחלטות האלה לא היו מתקבלות, האם מצבנו היה יותר טוב, או פחות טוב. אנחנו שואלים מה דעתכם על ההתנתקות, וגם על הסכם השלום עם מצרים, ועל ההחלטה להעלות את יהודי אתיופיה, וההחלטה לחתום על מתווה הגז, וההחלטה לתפוס את אדולף אייכמן, וההחלטה לבנות את עיירות הפיתוח. אנחנו מבקשים מכם לתת ציון להחלטות הללו: אתם אזרחי ישראל, אתם בעלי המניות במפעל ששמו מדינת ישראל. כאשר אתם קובעים אם המנהיגים שלכם צדקו או טעו, אתם אומרים בזה משהו על העבר – ואומרים בזה משהו על ההווה. על ההחלטות שצריך לקבל עכשיו. על הרגישויות שצריך להתחשב בהן, על השיקולים שצריך לשקול.

אז חזרו לרגע להתנתקות, ולשאר האירועים שבחרנו (בעזרת קבוצה של היסטוריונים שסייעה לנו). האם ההחלטה ״להתנתק״ מרצועת עזה ולפנות חד צדדית את כל יישובי חבל עזה וישובים בצפון השומרון הייתה החלטה מצוינת // החלטה טובה // החלטה לא טובה // החלטה גרועה // לא יודע/ת אם ההחלטה הייתה טובה או לא טובה // לא מספיק מכיר/ה את הנושא. אנחנו שואלים. אתם מחליטים. כאשר ננתח את השאלונים, בעזרת הפרופ׳ קמיל פוקס, נוכל להציג סוג של פסק דין. נקרא לזה טיוטת פסק הדין של הציבור על החלטות מנהיגיו. נקרא לזה טיוטת פסק הדין של ההיסטוריה.

, , , , , , , ,



19/06/2024על גיוס בני ישיבות וחרדים – מבט הלכתי מיכאל אברהם, שו״ת ומאמרים
גדי היימן, אז איפה המנוע של ההיסטוריה? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
המו"לים מופתעים ממבול הספרים על המלחמה שירי לב ארי, כלכליסט
מלחמות ונסיגות: 40 שנות המאבק הישראלי בלבנון יהודה יפרח, מקור ראשון
אורוול 1984? בית הנשיא 2024! אשר כהן, ישראל היום
אף על פי כן, אסור למחאה להתייאש נחום ברנע, Ynet
בממשלה הבאה החרדים כנראה לא יהיו שותפים חגי סגל, מקור ראשון
חשש מהורדת דירוג האשראי סוניה גורודיסקי, ישראל היום
קברניטי הספינה מכלים את זמנם בקטטות חסרות תוחלת קלמן ליבסקינד, מעריב
המגעים לאיחוד גדול בימין לקראת הבחירות אנה ברסקי, מעריב








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-06-14)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 24 23.9
הליכוד 32 21 21.9
יש עתיד 24 15 14.2
ישראל ביתנו 6 14 11.7
ש״ס 11 10 9.9
עוצמה יהודית 6 9 9.3
יהדות התורה 7 7 7.3
עבודה 4 5 5.9
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.8
הציונות הדתית 8 5 4.2
מרצ 0 0 1.7
בל״ד 0 0 0
תקווה חדשה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר