הרושם הראשוני היה של ניצחון מהדהד. והוא באמת היה מהדהד מכמה בחינות. בעיקר המעבר של בוחרים מכמעט כל קבוצות האוכלוסייה ממחנה אחד למחנה שני בתוך ארבע שנים. אבל דונלד טראמפ ניצח בבחירות בארה״ב בפער קטן יותר מכפי שנדמה לכם. זה דבר ששווה לחזור אליו, גם כדי להבין עד כמה רושם ראשוני הוא דבר מכריע – יהיה קשה מאוד לשנות את הרושם שנוצר, גם כאשר המספרים, שממשיכים להיאסף לאיטם, מעידים אחרת. זה דבר ששווה לחזור אליו גם כדי לחשוב על משמעותו של ״המנדט״ שטראמפ קיבל מהבוחרים. הוא טוען, וימשיך לטעון, שקיבל מנדט לשינויים מפליגים במרחב החברתי והפוליטי. אלא שהמנדט הנטען מבוסס על רושם מוטעה, כאילו טראמפ זכה בניצחון סוחף. בפועל – נצחונו היה די דחוק.
שליטה בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס תאפשר לו לממש את המנדט הזה, אלא אם חברי קונגרס שניצחונם בבחירות הבאות כבר מעסיק אותם (לטראמפ יש ארבע שנים, להם רק שנתיים) יבלמו אותו. ורגע, אמרנו שליטה? כרגע, במושב הקרוב צפוי לרפובליקנים רוב של פלוס אחד או פלוס שניים בבית הנבחרים. זה הכל. הרוב הכי קטן שאפשר (בין השאר, כי טראמפ שאב מבית הנבחרים כמה נציגים לטובת תפקידים בממשל שלו).
והנה עוד נתונים: אחרי הספירה הכמעט מלאה.
צפו: האתגר החרדי בשישה פרקים
טראמפ קיבל יותר קולות. אבל כמה יותר? פחות ממה שנדמה לכם. 1.6%. זה הכל. לפני ארבע שנים, לביידן היו 4.5% יותר. לפני שמונה, לקלינטון (שהפסידה בחישוב האלקטורים) היו 2.1% יותר. למעשה, כדי לאתר פער כל כך קטן צריך לחזור אחורה עשרים וארבע שנים, לבחירות הלא מוכרעות של שנת 2000. הפער בין ג׳ורג׳ בוש לאל גור היה 0.5%. ולפני כן, שוב פערים יותר גדולים, שוב ושוב ושוב, עד בחירות 1968 (0.7% לטובת ריצ׳רד ניקסון). כך שמצד אחד אפשר לומר: הפעם טראמפ ניצח לא רק באלקטורים, הוא ניצח גם בקולות. ומצד שני אפשר לומר: טראמפ ניצח במספר הקולות בפער הכי קטן ב-24 השנים האחרונות. ומצד שלישי אפשר לומר: למועמדים רפובליקנים יש נטייה מובהקת יותר לנצח – אם הם מנצחים – בלי לזכות ברוב הקולות (בוש ב-2000, טראמפ ב-2016).
טראמפ ניצח בשש משבע מדינות המפתח המתנדנדות בפער של שלושה אחוזים או פחות. הניצחון בויסקונסין הוא בפער של 0.9%. בפנסילבניה, 1.7%. במישיגן, 1.4%. כלומר, תזוזה של אחוז בשלוש המדינות האלה – אחוז אחד! – הייתה מעבירה את הניצחון לקמלה האריס. אחוז, על זה אני חושב שאפשר להסכים, זה פער קטן, לא ניצחון סוחף.
נכון, זה פער קצת יותר גדול מזה של בחירות 2020 ובחירות 2016. בשתי מערכות הבחירות האלה, המדינה הקובעת הייתה ויסקונסין, עם פער של 0.6% ושל 0.8%. אבל ברוב מערכות הבחירות מדינת המפתח העיקרית מוכרעת בפער גדול יותר. קולורדו ב-2012, 5.4%. טנסי ב-1992, 4.7%. אוהיו 1968, 2.3%. גם הפער באלקטורים לא גדול במיוחד, למרות שלעין הלא מיומנת הוא נראה גדול (86). מתי היה פער יותר גדול באלקטורים? 1948, 1952, 1956, 1964, 1968, 1972, 1980, 1984, 1988, 1992, 1996, 2008, 2012. כלומר, כמעט תמיד. אבל לא בשתי מערכות הבחירות האחרונות. משמע – עידן טראמפ שהחל ב-2016 היה ונותר עידן של פוליטיקה מקוטבת ותחרותית מאוד. הפער בין שתי המפלגות קטן מאוד.
בואו לקרוא פרק ולרכוש: על אסטרטגיית על. ספר חדש על ניצחון במדיניות ומלחמה
