המאמר הזה מתייחס לשני נושאים, שהקשר ביניהם לא הכרחי. ראשון – מה חושבים ישראלים על הרעיון של מעבר לצבא מקצועי. השני – כיצד הצגה של רעיון משנה את התשובות בסקר. הנושא הראשון נוגע לתוכן, למהות. הנושא השני נוגע למתודולוגיה, לטכניקה. נושא נוגע בנושא. מי שמביט בסקר כאן חדשות (בטבלה המצורפת מימין) עשוי להניח שרוב תומכי הקואליציה בעד מעבר מצבא העם לצבא מקצועי. מי שמביט בסקר המכון לדמוקרטיה, בטבלה בצד שמאל, יגיע למסקנה קצת אחרת. איך נדע מה הציבור הזה באמת חושב? כדאי לנתח את הסקרים בהתייחס להקשר שלהם, לטקסט המדויק של השאלה, לנוסחים האפשריים של תשובה. ונזהיר מראש: מה שיבוא בהמשך עלול לזכות בתואר הפופולרי ״חפירה״.
שני הסקרים לא נערכו ביחד, אבל בסמיכות זמנים סבירה ביחס לנושא הנדון, שהוא נושא עקרוני שהעמדות ביחס אליו אמורות להיות יחסית יציבות (אמורות – אבל אולי הן לא!). סקר אחד נעשה על ידי המכון לדמוקרטיה. סקר שני על ידי כאן חדשות, באמצעות חברת קנטאר. הוא משמש את שאול אמסטרדמסקי בסדרה שלו על גיוס חרדים.
האזינו: שמואל רוזנר וחיים שפירא על סטטיסטיקה בחיי היומיום
3 האגדות שמוכרים לכם, כדי להוריד את גיל הפטור לחרדים
מה בולט מייד לעין? שהתשובות לא תמיד דומות. בשני הסקרים נבחן היחס לאפשרות של מעבר לצבא מקצועי. אנחנו מציגים קודם כל השוואה של תשובות תומכי הקואליציה בלבד. בסקר המכון לדמוקרטיה יש קצת יותר תומכים ברעיון של צבא מקצועי ממתנגדים (42 לעומת 40). בסקר כאן חדשות יש הרבה יותר תומכים ברעיון של צבא מקצועי (59 אחוז) לעומת מתנגדים (36 אחוז). כך שבעוד שהסקר של המכון לדמוקרטיה מלמד על מגמה של בערך שוויון בקרב מצביעי קואליציה בנוגע לרעיון של צבא מקצועי. הסקר של כאן חדשות מלמד על תהליך שנראה כאילו כבר הסתיים והוכרע: רוב ברור וחד משמעי בעד הרעיון.
לא נעסוק ברעיון עצמו. זה נושא למאמר אחר (למי שבכל זאת סקרן: זה רעיון גרוע, וספק אם הוא בר ביצוע). נעסוק בשאלה מה הציבור חושב, ולמה בסקר אחד הוא חושב אחרת מאשר בסקר אחר. ונתחיל בנוסח השאלה. למעשה, מדובר בשתי שאלות שונות. בצד שמאל, שאלה על ״הרעיון״ לעבור לצבא מקצועי. בצד ימין, שאלה על האפשרות שצבא מקצועי יהיה ״פתרון טוב לנושא הגיוס״. לפחות תיאורטית, אין שום בעיה לומר שהרעיון לא טוב, אבל כפתרון לנושא הגיוס הוא כן טוב. אני לא חושב שהרבה משיבים ענו כפי שענו מתוך מחשבה כזאת, אבל בכל זאת צריך לשים לב לכך שהשאלה הראשונה והשאלה השנייה אינן זהות.
וחשוב לשים לב לעוד משהו: בשני המקרים, השאלה, בשני הנוסחים, למעשה לא מציגה שום סיבה להתנגד לרעיון של צבא מקצועי. היא מציעה רק סיבות לתמוך בו – לא תהיה חובת גיוס (נחמד לכולם), הצבא יגייס את מי שהוא צריך (טוב לביטחון), התגמול הכלכלי למשרתים יגדל (מגיע להם). אבל מה אם במקום לומר ״ביטול גיוס החובה״ היינו שואלים על ״ביטול צבא העם״? ומה אם במקום לומר ״בחירה מקצועית״ היינו מדגישים ״צורך כלכלי״ (כלומר, רומזים שרק מי שאין להם אפשרות להשתכר היטב בשוק האזרחי ישרתו)? נוסח שונה היה משפיע על התשובות. בשאלה מורכבת כמו השאלה על מעבר לצבא מקצועי, יש הכרח לבחון את העמדה הציבורית בהרבה נוסחים לפני שנדע באמת לאן הציבור נוטה.
בסקר של כאן חדשות, התמיכה ברעיון כמעט מתבקשת. מדוע? משום שהצבא המקצועי מוצג כפתרון אפשרי לבעיה מטרידה (פתרון לנושא הגיוס). הסקר של כאן חדשות הציג בעיה (״בשבועות האחרונים עלה שוב לדיון ציבורי חוק הגיוס, אותו הממשלה צריכה להעביר בזמן הקרוב. כעת יוצגו לך מספר חלופות אפשריות לנושא הגיוס בישראל…״). לבעיה הוצגו כמה פתרונות אפשריים כמו ״המשך המצב הקיים״ או ״שירות חובה לכולם״ או ״צבא מקצועי״, או ״המתווה הממשלתי המוצע״. לישראלים, ובעיקר לתומכי הקואליציה, יש עניין מובהק לפתור את הבעיה. לכן, כל ההצעות זוכות לתמיכה מסויימת. השאלה רק איזו. אין פלא שרבעם מתומכי הקואליציה תומכים במעבר לצבא מקצועי. חלק גדול מהם חרדים. האחרים כרתו ברית פוליטית עם החרדים. אם תיפתר בעיית הגיוס, יהיה להם קל יותר לעמוד מול האופוזיציה, שמשתמשת בגיוס כדי לנגח את מחנה הקואליציה.
ומה על כלל הציבור, האם הוא תומך במעבר לצבא מקצועי? בסקר הלפני אחרון של המכון לדמוקרטיה, היו קצת יותר יהודים שתמכו ברעיון. בסקר האחרון-אחרון היו קצת יותר יהודים שלא תמכו ברעיון (38% תומכים, 42% מתנגדים). כלומר, המצב נזיל. בסקר של כאן חדשות רוב של ישראלים (50%, יהודים ולא יהודים) חשבו שמדובר ברעיון לא טוב, מיעוט לא מבוטל (41%) חשבו שהרעיון טוב. אבל כבר אמרנו: סקר כאן חדשות הציג מגוון של פתרונות אפשריים לאתגר הגיוס. כאשר בודקים כל רעיון בנפרד מתקבלת תמונה אחת (יש תמיכה די משמעותית במעבר לצבא מקצועי), אבל כאשר בוחנים את כל הרעיונות ביחד ההתרשמות משתנה במידה מסוימת (יש תמיכה הרבה יותר משמעותית ברעיון אחר).
איך נבחן את כול הרעיונות ביחד? אמרנו: יש ארבעה רעיונות, ״המשך המצב הקיים״, או ״שירות חובה לכולם״, או ״צבא מקצועי״, או ״המתווה הממשלתי המוצע״. נדרג אותם בשיטה הבאה: מי שאמרו ״טוב מאוד״ יקבלו ציון 10, מי שאמרו ״טוב״ יקבלו 7, מי שאמרו ״לא יודעים״ יקבלו את הציון 5, מי שאמרו ״לא כל כך טוב״ יקבלו 3, מי שאמרו ״בכלל לא טוב״ יקבלו 1. נכפיל את האחוזים בציונים, ואחר כך נחלק כדי לקבל ציון ממוצע לכל פתרון. איך זה נראה? הנה – כך:
שורה תחתונה: 5 היא נקודת האמצע. לכן את מי שלא יודעים דירגנו כ-5. ההצעה היחידה שמקבלת ציון מעל 5 היא ההצעה של ״שירות חובה לכולם״. זאת ההצעה הכי אהודה. ההצעה הכי לא אהודה היא ״המשך המצב הקיים״, כי ברור שהמצב הקיים לא משביע רצון. שתי ההצעות האחרות מקובלות על חלק מתומכי הקואליציה, אבל לגמרי לא מקובלות על תומכי האופוזיציה. הציון שלהן דומה, ולא חיובי.
הציבור לא סבור שצבא מקצועי הוא רעיון טוב לפתרון בעיית הגיוס. אבל מיעוט גדול למדי משתעשע בו. רוב גדול של חרדים רוצה בו. שיעור גבוה להפתיע של דתיים רוצה בו (45%). בקואליציה הדעות חלוקות כמעט שווה בשווה. אבל בקרב בוחרי הליכוד יש רוב ברור (61%) של מי שסבורים שלא מדובר ברעיון טוב.
