fbpx

תחזית הגולשים: מי תזכה בגביע?

מדינהאחוז
ארגנטינה 40%
ברזיל 25%
צרפת 14%
גרמניה 6%
אנגליה 5%



המצב הכלכלי



המצב החברתי


דילמת הרוסים והאיראנים, מקרטר עד ביידן

לפעמים קל לזהות את הקשר בין אירועים בפינות שונות של הגלובוס, לפעמים קשה יותר. סתיו 1956. בפינה הסובייטית כוחות צבא של ברית המועצות מדכאים את המרד ההונגרי. בפינה המזרח תיכונית כוחות צבא של ישראל, צרפת ובריטניה מסתערים על חצי האי סיני ותעלת סואץ במבצע קדש. לכאורה, תזמון מושלם. הסובייטים עסוקים בענייניהם מכדי להתערב ולהפריע לישראל וחברותיה-לרגע לעשות במצרים כבשלהן. למעשה, תזמון אומלל. ערב בחירות בארה״ב, הנשיא דווייט אייזנהאואר, שנאלץ להשלים עם פלישה אחת (הסובייטית), מסרב להשלים עם פלישה נוספת (הישראלית). הוא מאלץ את דוד בן גוריון לחרוק שיניים ולהוציא את כוחות צה״ל מסיני. לימים, כך לפחות על פי גרסה לא לגמרי שלמה אחת, אייזנהאואר מתחרט על הצעד הזה. אבל זה כבר מאוחר מדי. צה״ל נדרש להמתין עוד קצת יותר מעשור עד ההזדמנות הבאה לכבוש את סיני.

כמה שעות אתם ישנים בממוצע בלילה? בואו לספר לנו

מחירי הדיור מטרידים אתכם? יש לנו שאלות עליהם

גם לתזמון של ההזדמנות הבאה, זו של מלחמת ששת הימים, יש משמעות. ישראל הולמת בערבים, ובמשתמע, בסובייטים שאהדתם נתונה לערבים. הצ׳כים מזהים הזדמנות. או נדמה להם שהם מזהים הזדמנות. כך מתחיל להתגלגל התהליך שסופו האירוע המכונה האביב של פראג, ואת תחילתו ניתן לזהות ב״קונגרס הסופרים״ של אביב 1967. השפעה ישירה? אפשר לנהל על זה דיון. אבל ברור שהשראה מסוימת הייתה. ברור שפגיעה מסוימת בהרתעה הסובייטית הייתה. סמיכות הזמנים מעניינת. אגב, השנה שאחרי מלחמת ששת הימים הייתה שנה סוערת מעוד הרבה בחינות. בצרפת היו הפגנות סטודנטים, בארה״ב נרצחו מרטין לותר קינג ובובי קנדי.

כל זה הקדמה להרהור על שיחות הגרעין והמלחמה באוקראינה. אלה נוגעות למזרח התיכון, ולגרעין האיראני. זו נוגעת לאירופה ולשאיפות ההתפשטות הרוסיות. אבל סמיכות זמנים יכולה להוליד תוצאות משונות. הרוסים יכולים לקלקל את השיחות, כחלק מהאסטרטגיה של גביית המחיר בזירה האוקראינית. האמריקאים יכולים להחליט לחתום מהר, כדי לסגור זירה אחת בעוד השנייה נפתחת. אולי גם לקוות שהסכם חלש יחמוק מביקורת קשה, בחסות אירועים דרמטיים במקום אחר. האיראנים עשויים להחליט שכדאי להמתין, שמא ההתפתחויות באוקראינה יאפשרו להם לשפר עמדה במשא ומתן. או שיחליטו גם הם לחתום, בידיעה שעכשיו הזמן האידיאלי לסחוט ויתורים תחת צל המלחמה.

לאיראנים יש ניסיון מסוים בתמרון בנסיבות כאלה. בסוף שנות השבעים, היתה באיראן הפיכה, שאילצה את נשיא ארה״ב ג׳ימי קרטר להפנות תשומת לב לזירה המזרח תיכונית. ברית המועצות פלשה לאפגניסטאן, וגם על זה היה מוכרח להגיב. מכיוון שההפיכה באיראן הייתה מכה ליוקרה האמריקאית, קרטר הגיב בחריפות לפלישה לאפגניסטאן. האולימפיאדה במוסקבה הוחרמה. אמנם, לא בדיוק מה שקרה עכשיו, עם אולימפיאדת החורף בסין. אבל יש דמיון: הפעם, האמריקאים שלחו ספורטאים אך לא מדינאים ומכובדים. והיכן מסתתרים עוד קווי דמיון? גם ביידן ספג מכת יוקרה, בהסגת כוחות ארה״ב מאפגניסטאן, מה שמשנה את תחשיביו בהתמודדות מול רוסיה.

המשברים שמטלטלים את העולם עכשיו מציבים לאמריקאים מכשולים בקנה מידה שמזכיר את שלהי ימי קרטר. הוא אמנם נזכר עד היום כנשיא חלש מול האתגרים שהוזכרו, אבל למעשה, לקראת סוף כהונתו, החל תהליך של התרחקות מיועציו הפרוגרסיביים והתקרבות לעמדותיו של היועץ לבטחון לאומי, זביגנייב בז׳יז׳ינסקי שהיה נץ קשוח ביחסו לברית המועצות. אוהדיו של קרטר, וזו לא עמדה מופרכת, סבורים עד היום, שכמה מהעמדות שנקט באותה תקופה מילאו ״תפקיד חשוב בתחילת הסוף של ברית המועצות״. כך כותב יועצו לשעבר של הנשיא, סטיוארט אייזנשטאט בספרו החדש (בעברית) ״ג׳ימי קרטר, ישראל והיהודים״. בז׳יז׳ינסקי היה מי ששכנע את קרטר לספק נשק למוג׳אהידין באפגניסטאן, כדי שיילחמו בסובייטים, בגירסה של ״ויאטנם שלהם״, כפי שכינה זאת. דוקטרינת קרטר של 1980, שהוצגה בנאום לאומה האחרון של הנשיא, לפני שהפסיד בבחירות לרייגן, קבעה כי השתלטות סובייטית על אפגניסטאן, או על מדינות אחרות באזור, תהיה פגיעה ישירה באינטרס האמריקאי. גם זו דוגמה שעומדת מול עיניו של ביידן, השוקל את צעדיו, גם מול איראן וגם מול הרוסים, ממש בימים אלה.

 

, , , , , , , , , ,



02/12/2022גידול בהשכלה, בתעסוקה ובצריכה, אבל היישובים הערביים נשטפים בדם מירב ארלוזורוב, הארץ
מינוי מעוז הוא תחילת הסוף של החינוך הממלכתי שי פירון, Ynet
האנשים שמריעים לסוף האנושות (אנגלית) Adam Kirsch, The Atlantic
יום אבל על הקמתה של ישראל מנוגד לרוח האו"ם עדי שורץ, ישראל היום
איזנקוט הפך למטרה החדשה של הביביזם בן כספית, מעריב
האירועים בגדה מרמזים על כיוון אחד: התלקחות עמוס הראל, הארץ
ברית המיעוטים המודרים: מנחם בגין ונאום הצ'חצ'חים אלעד נחשון, השילוח
למה בחוק שיגרום למשכנתה לא לעלות אין היגיון? שאול אמסטרדמסקי, כאן חדשות
אנחנו בדרך למלחמת כל בכל. מלחמת נתניהו אורי משגב, הארץ
האם לאילון מאסק פשוט היה מזל? (אנגלית) Megan McArdle, Washington Post