fbpx






5.38/105.08/10

22.6%29.2%18.8%23.9%

מכת הפתיחה של ליברמן: בעל הבית קובע סדר עדיפויות

שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע אתמול, שהחל משנת הלימודים הקרובה, תלמידי ישיבה שאינם עובדים לא יהיו זכאים לסבסוד מעונות יום מפוקחים לילדיהם בגיל אפס עד שלוש. הנימוק: רצון לדחוף את החרדים ממעגל הלמידה למעגל העבודה. ראשי המפלגות החרדיות הגיבו בזעקות שבר צפויות. עניינית אמרו: זה לא יעזור. התלמידים ימשיכו ללמוד, והנשים יישארו בית, או ישלחו ילדים למעונות זולים ולא מפוקחים. במילים אחרות, המטרה לא תושג, אולי אפילו ההפך, הילדים יפגעו על לא עוול בכפם.

יש לכם אמון באביגדור ליברמן כשר האוצר? בואו והשיבו לסקר המדד

לחצו כאן כדי לעזור לנו להבין מיהו יהודי ומיהי יהודיה בעיניכם 

יש כמה דברים שראוי לומר על ההחלטה הזאת.

הראשון: זו תזכורת מצדו של ליברמן שהוא בעל הבית האמתי בממשלה הזאת. בלעדיו לא תתקיים, והוא היושב על ברזי התקציב שלה. נפתלי בנט יכול ללחוש לחרדים שהופתע, יכול לבקש מליברמן לרכך את ההחלטה, אבל לא יכול לעשות שום דבר מעבר לזה. אם ליברמן יתעקש – הקיצוץ יתבצע (אלא אם תהיה התערבות של בית המשפט להצלת החרדים, מה שתמיד יכול לשמש כטוויסט משעשע בעלילה). לטווח בינוני וארוך, משמעותו של המצב הזה ברורה. אם בנט וסער ממשיכים לתת חבל לליברמן, יחסיהם עם החרדים ידרדרו. אגב, גם לפיד, שמעביר את החודשים האחרונים בניסיונות התפייסות עם החרדים לטובת חבירה אפשרית בעתיד, לא בהכרח משתגע על האפשרות שליברמן ימתח את החבל ויחריף את יחסי כל מפלגות הקואליציה עם המפלגות החרדיות. אבל, כאמור, המפתח בידיים של ליברמן. כדי להוציא את המפתח מידיו, שתי המפלגות החרדיות יצטרכו לבוא לבנט ולהציע את עצמן כתחליף קואליציוני. בנט יצטרך לשכנע את לפיד. לפיד יצטרך להחזיק את מיכאלי והורוביץ. וכן הלאה.

השני: הצעד הזה איננו צעד כלכלי, זהו צעד אידיאולוגי. ליברמן מכריז שסדרי העדיפויות של מדינת ישראל הם עבודה לפני לימוד תורה. האדם העובד – הומו ארגסטר – מקבל. האדם הלומד – לא מקבל. הוא נשלח לעבוד. אלא אם הוא לומד מקצוע שאפשר להפיק ממנו עבודה עתידית. כמובן, זהו צעד אידיאולוגי שיש לו גם השלכות כלכליות. אם יותר ישראלים יעבדו, ישראל תהיה במצב כלכלי טוב יותר. אם פחות ישראלים יסתמכו על קצבאות, יישאר יותר להוצאות אחרות, על כבישים, עצי שדרה, ביוב, משכורות לשוטרים. ובכל זאת חשוב להדגיש: גם המחשבה שעל פיה מוטב להשקיע את כספי המדינה בסלילת כבישים ולא בפרנסת לומדי תורה היא החלטה אידיאולוגית. כבישים זה דבר חשוב. תורה זה דבר חשוב. מה חשוב יותר? ליברמן הכריע מה בעיניו חשוב יותר. מן הסתם, קלע למה שחשוב יותר בעיני רוב תושבי מדינת ישראל. אבל זה לא הכסף, זה סדר העדיפויות.

השלישי: הצעד הזה יעיל מאוד, בתנאי אחד – שיחזיק מעמד לטווח ארוך. כבר אתמול החלו להישמע הסברים וניתוחים על יכולתה של גזרה לגרום לציבור לשנות את מנהגיו. לראייה הובאו הגזרות של נתניהו, בתחילת שנות האלפיים, והגזרות של לפיד, בתחילת-אמצע העשור הקודם. אלה ראיות בעייתיות מטעם פשוט: הגזרות בוטלו יחסית מהר. אלה של נתניהו השפיעו קצת יותר, אלה של לפיד קצת פחות. אבל בשני המקרים, הנתון החשוב ביותר לא היה מהי הגזרה אלא כמה זמן הגזרה הייתה בתוקף. נסביר: לחברה החרדית יש כוח התנגדות, ויש כוח עמידה. ברור שבשלב המוקדם, היא תנסה להוכיח לליברמן שלא רק שלא השיג את מטרתו, אלא שהשיג את ההפך. אם ליברמן יהיה שר האוצר לשנה-שנתיים, ביום שילך תבוטל הגזרה, והמציאות השוררת עד היום תחזור. אבל זה נכון לשנה-שנתיים. אם ליברמן יהיה שר האוצר לארבע שנים, או לשבע (או שיהיה לארבע, אבל אחר כך יבוא מישהו דומה לו לעוד ארבע), יכולת העמידה של החברה החרדית תיסדק. מנהיגי החברה החרדית ייאלצו לחפש פשרות והסדרים. האם זה הכיוון? שאלו את עצמכם כמה זמן להערכתכם ליברמן יהיה בתפקיד, ומזה גזרו מסקנה על יעילות הצעד שעשה.

, , , ,