fbpx

האם בזכות נתניהו תגיע לישראל תחמושת?

 

צריך לפתוח במובן מאליו, שאנחנו, הישראלים, לפעמים נוטים לשכוח: אמריקה לא חייבת לנו שום דבר. גם לא תחמושת. גם לא אספקה מהירה של תחמושת. גם לא אספקה מהירה של תחמושת בזמן מלחמה. ועוד דבר שאנחנו נוטים לשכוח: היחסים בין מדינות מבוססים, קודם כל, על אינטרסים. כמובן, יש גם חיבה, ואהדה, וערכים משותפים, וכל השאר, אבל קודם כל אינטרסים. ועוד דבר, ננסה שיהיה אחרון לפסקה הזאת: בכל עסקה של תן וקח יש ״קח״ (תחמושת) ויש גם ״תן״ (מה שזה לא יהיה שהאמריקאים רוצים). ההנחה שהאמריקאים יספקו לנו את כל מה שאנחנו רוצים, ולא ישתמשו בצורך שלנו באספקה כדי לנווט אותנו לעבר המדיניות שטובה גם להם, היא הנחה של תמימים (או טיפשים, אבל טיפשים לא קוראים את המדד).

מכאן אפשר לפנות לדיון הפרטני על מצבנו הפרטני מול אמריקה והתחמושת שהיא כן או לא מספקת לנו בקצב שנראה לנו נכון. מה אנחנו יודעים? שישראל מרגישה שהקצב לא מספיק מהיר. מה אנחנו עוד יודעים? שראש הממשלה החליט לשבור את הכלים ולעבור לפסים של מחלוקת פומבית עם האמריקאים. מה אנחנו לא יודעים? אם ישראל צודקת, והקצב באמת איטי. ואנחנו לא יודעים אם הוא איטי כי הביורוקרטיה האמריקאית זזה לאט, או שמדובר בהאטה מכוונת לצרכים מדיניים. ואנחנו לא יודעים אם ההחלטה של נתניהו תתברר כהברקה או כמשגה. ואל תקפצו גם אם אתם לא מאוהדי נתניהו, כי באמת לא – גם את זה אנחנו לא יודעים.

מכאן אפשר לצאת לכמה הנחות. אפשרות אחת – נתניהו מחפש מריבה עם האמריקאים כדי להרוויח פוליטית בישראל. הרבה מיריביו של נתניהו חושבים שזה המצב, אבל זה לא אומר שזה באמת המצב. זה אומר שאין להם אמון בנתניהו. מצער לראות שראש ממשלת ישראל דרדר את מעמדו עד כדי כך שישראלים הגונים ופטריוטים חושדים שהוא מוכן לעשות מהלכים שמסכנים את ישראל כדי לקצור רווח פוליטי קטן. מצער – אבל זאת המציאות.

אפשר גם לנסות לתת קרדיט לנתניהו על המהלך שעשה. תזכורת: הוא הוציא סרטון באנגלית שבו הוא מותח ביקורת ישירה וחריפה על ממשל ביידן והתנהלותו. ״זה בלתי נתפס שבחודשים האחרונים הממשל מונע מישראל נשק ותחמושת״, אמר נתניהו. קודם כל, זה דווקא נתפס. כבר קרה בעבר, ואולי עוד יקרה בעתיד. ועוד: האמריקאים מתכחשים לטענה הזאת, למעט בעניין משלוח אחד. אבל נניח שנתניהו צודק (ואני מניח שהוא צודק), ונניח שהאמריקאים האטו את הקצב. השאלה על הסרטון של נתניהו היא שאלה פשוטה: האם זה האמצעי היעיל ביותר לקבל את התחמושת, ומה הסיכון בפרסום של סרטון כזה.

האזינו: גדי היימן, אז איפה המנוע של ההיסטוריה?

נתניהו אומר שכן. הוא אומר שניסה בחדרים סגורים, ללא תועלת. הוא למעשה אומר שפנה ללחץ פומבי רק כאשר הגיע למסקנה ששום דבר אחר כנראה לא יועיל – או שלא יועיל בלוח הזמנים הנדרש. הנה, עוד משהו שצריך לזכור: נתניהו הוא מנהיג שמנהל מלחמה. אין לו זמן לחכות עוד חצי שנה, עוד שנתיים. הוא צריך לדאוג לחימוש עכשיו. ובגלל זה הוא יכול אפילו לעשות את החשבון הבא: ממשלת ישראל אמנם תפסיד נקודות ביחסיה עם הממשל בגלל הסרטון, ואולי היא תכעיס מאוד את הנשיא ביידן ואת כמה מפקידיו הבכירים, ואולי היא תרגיז נציגים של המפלגה הדמוקרטית, ואולי ישראל אפילו תצטרך לספוג מתישהו צעדי ענישה על החוצפה של הסרטון (בעיקר אם ביידן ייבחר לכהונה שניה בנובמבר). אבל דיה לצרה בשעתה. כרגע – יאמר לעצמו נתניהו – ישראל זקוקה לתחמושת בעדיפות ראשונה. עם הזעם של הממשל נתמודד כשנתפנה.

זה מה שאפשר לומר להגנתו של נתניהו. כל זה, אם מקבלים את גרסתו של נתניהו, שכוללת שלושה מרכיבים: הראשון – יש עיכוב אמריקאי וחסרה תחמושת שישראל לא יכולה להסתדר היטב בלעדיה. השני – נעשה ניסיון לקבל את התחמושת בכל דרך אחרת וזה לא צלח. השלישי – ביקורת פומבית היא הדרך הטובה ביותר להזיז את התחמושת מהמחסנים בארה״ב, או היכן שהיא לא נמצאת, לבטן המטוסים שיביאו אותה לישראל.

כאמור, קשה מאוד לדעת האם שלושת התנאים הללו מתקיימים. קודם כל, כי רק למעטים יחסית בישראל יש אמון רב בנתניהו. וגם, כי האמון האמריקאים לא מרקיע שחקים (ומי שמאמין לכל מה שאומרים האמריקאים גם הוא תמים). וגם, כי שמועות על מחסור כזה או אחר בתחמושת מסתובבות בישראל כבר לא מעט זמן. וגם, כי שר הבטחון יואב גלנט נסע לוושינגטון ובטח יש לזה סיבות, שאולי זו אחת מהן. וגם, כי יש דברים שאי אפשר לדעת מראש, רק להעריך: נתניהו מעריך, שהלחץ הפומבי, שבא בשבוע של לחץ פוליטי – לקראת עימות נשיאותי של ביידן וטראמפ – יכול לעבוד. הממשל בוודאי יכעס, אבל לביידן לא נוח פוליטית להתעמת כרגע עם ממשלת ישראל על רקע כזה (יש מלחמה, אין תחמושת), ולכן יבלע את רוגזו ויספק את מה שצריך. אבל אפשר כמובן להעריך גם הפוך: הממשל לא ירצה להיראות חלש ברגע שבו הנשיא האמריקאי צריך להראות חזק ונחוש, הוא יעשה חשבון שנתניהו לא בדיוק מלך הפופולריות באגף הדמוקרטי של החברה האמריקאית, ולכן יחליט לעשות דווקא. נתניהו אמר עכשיו – אנחנו נעכב עוד קצת, שילמד לקח, ולא ינסה לחנך את הנשיא האמריקאי באנגלית.

איזו משתי האפשרויות תתגשם? הנה התחייבות: נתניהו יספר לכם שההערכה שלו הייתה נכונה, ושבזכותו הגיעה תחמושת. האמריקאים יספרו לכם שהסרטון שלו היה מיותר, ואם כבר, בגללו התעכבה תחמושת. ואתם? אתם לא תדעו, כי סוג כזה של מידע קשה מאוד לאסוף, ורוב מי שידווח לכם עליו יוזן ממקור ישראלי (נתניהו, גלנט, צה״ל) שיש לו עמדה יסודית מוקדמת ביחס למהלך של ראש הממשלה – או ממקור אמריקאי (הבית הלבן, הפנטגון, משרד החוץ), שגם לו יש עמדה יסודית מוקדמת ביחס למהלך של ראש הממשלה. ומכיוון שגם לכולנו – ככה אנחנו בנויים – יש עמדה יסודית מוקדמת ביחס למהלך של ראש הממשלה, ועמדה יסודית מוקדמת של אמון או אי אמון בראש הממשלה ובממשל האמריקאי, כל מידע שיגיע יסונן אצלנו בהתאם. נאמין למה שנוח, לא נאמין למה שלא נוח. אתם יודעים כבר איך קוראים למצב כזה: קונספציה.

 

, , , , , ,



12/07/2024חמש סיבות לאופטימיות, אפילו בעיצומה של התקופה החשוכה הזאת שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט
ישראלים רבים בדרך החוצה מכאן ג׳וש בריינר, הארץ
תחקיר בארי: תמונה מבהילה של קריסת מערכות עפר שלח, Ynet
הגאומטריה של ״מרחב הריח״ ג׳ייסון קסטרו, אלכסון
על חשיבה מחוץ לקופסה מיכאל אברהם, שו״ת ומאמרים
בטח שאפשר להרוג רעיון, גם את זה של חמאס אבי גרפינקל, הארץ
משרד התרבות נגד עם הספר רותם ידלין, ישראל היום
ההסכמות והפערים בדרך לעסקה עם חמאס אבי יששכרוף, Ynet
על משטר, אמריקה וחרדים. שאלות לקיפוד והשועל שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
סקר המנדטים של i24NEWS נדב אלימלך, i24








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-07-09)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 22 22.2
הליכוד 32 21 21.9
יש עתיד 24 15 14
ישראל ביתנו 6 14 12.9
ש״ס 11 11 9.9
עוצמה יהודית 6 10 9.3
מפלגת הדמוקרטים (עבודה-מרצ) 4 8 8.3
יהדות התורה 7 8 7.6
רע״מ 5 6 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.6
הציונות הדתית 8 0 4
בל״ד 0 0 0
תקווה חדשה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר