fbpx

הצטרפו ונסו לחזות את תוצאות הבחירות

theMadad.com הממוצע של תחזיות הגולשים: מתעדכן בכל פעם שנוספת תחזית 29.8 הליכוד 15.6 תקווה חדשה 9.3 ימינה 2.9 הציונות הדתית 7.4 יהדות התורה 8 שס 6.3 ישראל ביתנו 3 כחול לבן 15.3 יש עתיד 5 מרצ 5.1 הישראלים 11.3 המשותפת 1.2 אחר

האם הפיצול בנט-סמוטריץ׳ יביא יותר מנדטים?

כמה מנדטים יש להם ביחד?

רק סקר אחד כבר לקח בחשבון פיצול של בנט וסמוטריץ׳. סקר של מנחם לזר. אתמול בבוקר עוד רמזתי לו שייתכן והקדים את המאוחר. בערב הודיתי שחושיו היו טובים משלי. לא שהסיפור גמור. לא שבטוח שיהיה פיצול גם בסוף התהליך (כלומר, עוד שבועיים). אבל נכון לעכשיו יש. בנט רץ עם ימינה, או הימין החדש, או איך שלא יקראו לזה. סמוטריץ׳ רץ עם האיך שלא יקראו לזה שלו. והשאלה היא כמובן, מי מרוויח ומי מפסיד. ננסה לעשות קצת חשבון. ברור שלא נמצה, רק נציע כמה כיוונים למחשבה.

בסקר של לזר יש לשתי המפלגות יחדיו 18 מנדטים. 14 ועוד 4. סמוטריץ׳ מקבל ציונות דתית שמרנית, בנט – אחרי שנפרד מסמוטריץ׳ – מרוויח קצת בצד השני, דתיים, מסורתיים וחילונים שלא היו מצביעים למפלגה של בנט (ושקד) עם סמוטריץ׳, אבל כן ישקלו להצביע למפלגה בלעדיו. אם כך יהיו התוצאות הסופיות, המהלך נכון לשני המנהיגים. לא בטוח שלגוש הימין, אבל בזה שווה לדון בנפרד.

כמה דתיים יש בישראל?

שאלה מסובכת. לא נאריך בה כאן,  אבל נצרף טבלה. אפשר לראות בה ששיעור הדתיים (דתיים לאומיים, ציונות דתית) משתנה מסקר לסקר, ומדובר בהבדלים משמעותיים. על פי סקרים שונים הוא נע על הסקלה הנרחבת שבין קצת יותר מעשרה אחוזים (הסקר החברתי של למ״ס), לבין קרוב לשלושים אחוזים (בנוסח המרחיב ביותר של סקר המכון לדמוקרטיה) מהאוכלוסייה היהודית. כך, כאשר מסתמכים על הגדרה עצמית.

למה זה מעניין? כי בסוף, שתי המפלגות פונות קודם כל למצביעים דתיים. במקרה של סמוטריץ׳, ספק אם יהיה מצביע שאיננו דתי. במקרה של בנט יהיו, אבל זה לא הקהל העיקרי שלו. נניח ששיעור הדתיים בישראל הוא כעשרים אחוזים. נניח שכולם מצביעים לאחת משתי המפלגות האלה. נניח שכ-105 מנדטים הם תוצר של הצבעה של יהודים. עשרים אחוזים מ-105 מנדטים הם 21 מנדטים. כמובן, לא כל המצביעים הדתיים מצביעים דווקא למפלגות דתיות. לכן נמשיך בחישוב.

מה קורה כשהם מתחרים?

לזר, יחד עם פרופ׳ אשר כהן, נתנו תשובה חלקית לשאלה מה קורה כשהציונות הדתית מתפצלת במאמר שפרסמו לפני כשנה (כאן). אפשר לראות בו כיצד בבחירות אפריל 2019, כאשר לבנט היה את ״הימין החדש״, ומולו התמודדה מפלגת ציונות דתית, ״איחוד הימין״, נחלקו הקולות ביניהן בקלפיות מובהקות של ציונות דתית (בגרף אפשר לראות סיכום של המצב בקלפיות עם כשישים אחוז תמיכה בשתי המפלגות האלה יחד). ייתכן שזה מה שסמוטריץ׳ בונה עליו גם עכשיו: ברגע האחרון, חובשי הכיפות הסרוגות רוצים את המפלגה שלהם קצת יותר מכפי שהם רוצים מפלגה שלהם ושל אחרים. ועוד: המצביעים הנאמנים יותר הם אלה של מפלגה דתית-לאומית מובהקת. המצביעים של בנט הם מצביעים. ששוקלים אופציות – בנט מול סער מול הליכוד.

כך או כך, יש לנו כאן מפתח חדש לחישוב. נניח ששוב שישים אחוז מהדתיים יצביעו לאחת משתי מפלגות הציונות הדתית. כלומר – שישים אחוז מעשרים אחוז של דתיים. זה כשניים עשר אחוזים. עכשיו נניח שבנט מביא עוד שלושה אחוזים של לא דתיים (הוא ירצה כמובן להביא יותר). זה מעמיד את הסך הכל על 15% מהמצביעים היהודים. כבר הצענו קודם, לשם הנוחות, לחשב את המנדטים מתוך 105. זה נותן לשתי המפלגות יחד 15-16 מנדטים. נכון? לא לגמרי, כי ישנם מי שלא באים להצביע. או במילים אחרות, שיעור ההצבעה של דתיים איננו 100%. ריאלית, 13-14 מנדטים יהיה חישוב נכון יותר. אבל בשני תנאים: האחד, שבנט יביא כמה מנדטים של לא דתיים. השני, שהליכוד לא ישתה לאחת מהמפלגות, או לשתיהן, את רוב המנדטים (נתניהו ינסה לשתות יותר לבנט ופחות לסמוטריץ׳, אבל קואליציה שלו כנראה תחייב דיאלוג עם שתי המפלגות).

אז כדאי?

יש כאן הימור מסוים אבל גם הזדמנות. נכון, בנט נכווה פעם כשלא עבר את אחוז החסימה. מצד שני כדאי לזכור שהוא היה בסך הכל במרחק של פחות מ-1500 קולות מהמטרה. תקלה שלא מעידה בהכרח על מה שיקרה הפעם. בקיצור, זה מהלך מובהק של צל״ש או טר״ש. פוטנציאל הבוחרים בנפרד גדול יותר. סכנת אחוז החסימה ממשית יותר. יכול להיות שמערכת בחירות שכרגע לא נראה שיהיה בה בכלל מנצח היא בדיוק הזמן הנכון להמר.

 

, , , , , ,