fbpx


5.19/105.13/10

18.3%28.8%23.2%26.7%

האם יהודי יכול להיות גם נוצרי? שאלה מבלבלת

הערב, בסדרת הכתבות ״יהודי טוב״ של יאיר אטינגר (כתבה ראשונה משלוש – שווה לצפות בכולן), אנחנו מוזמנים לחזור לפרשה נושנה ומרתקת. פרשת האח דניאל.

אוסוולד (דניאל) רופאייזן נולד בפולין. הוריו היו יהודים. הוא גדל כיהודי. במלחמת העולם השנייה התחפש לגרמני־נוצרי. הוא ניצל את עבודתו כמזכיר ותחנת משטרה, והזהיר יהודים בגטו שעליהם לברוח. היו שניצלו בזכותו. כאשר נחשף מיהו, נמלט, הסתתר במנזר קתולי והמיר את דתו לנצרות. לאחר המלחמה הצטרף למנזר הכרמליתים. הוא בא לישראל ב-1958 ושימש ככומר במנזר בחיפה. אז פנה לשר הפנים וביקש לאשרה של עולה יהודי. הבקשה נדחתה.

זה היה מקרה מרתק, שהתגלגל לבית המשפט. רופאייזן טען שהוא יהודי, גם אם המיר את דתו. למעשה, טען שאפשר להיות יהודי בן דת אחרת – כבן ללאום היהודי או לעם היהודי. שופטי העליון חלקו עליו. הם קבעו שמבחן ההשתייכות לעם היהודי איננו אישי (כל אחד קובע לעצמו), וגם איננו הלכתי (מי שנולד לאם יהודייה). אם כך, מה קובע מיהו יהודי? השופטים ניסחו מבחן ״עממי״, שעל פיו יהודי הוא מי שהעם היהודי רואה בו יהודי. הם הניחו שיהודים אינם רואים במי שהתנצר יהודי.


בכתבה של אטינגר מוצגים ברפרוף הממצאים שלנו, ממיזם מיהו יהודי של המדד וכאן חדשות (אתם עדיין יותר ממוזמנים להשתתף בו). כחמשת אלפים ישראלים כבר השיבו לשאלון, והתמודדו עם הדילמות המרתקות שהוא מעלה. פרופ׳ קמיל פוקס, שהוא היועץ המדעי של אתר המדד, שקלל עבורנו את הנתונים, כך שייצגו את עמדת היהודים בישראל. ומה עמדתם בעניין האח דניאל? דבר אחד ברור: היא איננה דומה לעמדת שופטי בג״ץ של שנות השישים. בשאלון הצגנו דמות. כינינו אותה ״דניאל״. הנה מה שכתבנו עליה: ״דניאל התנצר כדי לשרוד בשואה. נשאר נוצרי ובא לגור בישראל, מחשיב את עצמו לנוצרי וגם ליהודי״. אחר כך שאלנו, האם בעיניכם דניאל יהודי?

כאמור, השופטים הניחו שלא. יהודי שהתנצר בשואה ונשאר נוצרי איננו יהודי (הם עסקו כמובן בשאלת היהודיות לצורך חוק השבות). אבל אנחנו מצאנו שכשמונים אחוזים מהיהודים בישראל דווקא מחשיבים את ׳דניאל׳ (הבדיוני מהשאלון שלנו) כיהודי. מה זה אומר? או שהשופטים טעו בהערכתם את דעת הציבור, או שדעת הציבור השתנתה עם השנים. כך או כך, הנימוק של בג״ץ מעורר בעיה. הוא לא בתוקף. הנה, כך כתבו השופטים: ״מכיוון שחוק השבות האמור הוא חוק ישראלי מקורי ולא חוק מתורגם,
הרי הדעת נותנת כי יש לפרש בו את המונח ׳יהודי׳ כפי שאנו היהודים מבינים את תכנו ומהותו של המושג ׳יהודי׳. לאור משמעותו הרגילה, היהודית, של השם ׳יהודי׳, יהודי שהתנצר איננו נקרא ׳יהודי׳״.

האמנם? בואו נביט בנתונים, ונעשה את זה בשלוש רמות.

רמה ראשונה פשוטה: כמה מהיהודים בישראל אומרים שדניאל, שהתנצר בתקופת השואה ומבקש להיחשב יהודי (ולהישאר נוצרי), הוא מבחינתם יהודי:

התשובה ברורה למדי. רוב מכריע אומר שדניאל יהודי. רוב מכריע אומר, למעשה, ששופטי בג״ץ של שנות השישים טעו. איך נחלק הרוב הזה בין מגזרים? פרופ׳ פוקס ניתח עבורנו את התשובות, והנה הן לפי רמת מסורתיות. שימו לב לשני דברים מעניינים. קודם כל, בסך הכל, מדובר בקונצנזוס. זה לא שמגזר או שניים אומרים ככה, ומגזרים אחרים אחרת. רוב גדול, בכל המגזרים, רואים בדניאל יהודי. ובכל זאת, שווה לשים לב להבדלים הקטנים, כי מה שעולה מהם הוא שדווקא החברות והחברים בשתי קבוצות הקצה, החילונים והחרדים, רואים בדניאל יהודי בשיעור קצת יותר גבוה. מן הסתם, אצל החילונים זה בגלל שהדת לא משחקת תפקיד כל כך חשוב (ולמי אכפת מה הדת שלו), ואצל החרדים הדת משחקת את התפקיד המרכזי (ולפי ההלכה דניאל יהודי).

עכשיו נסבך קצת את התשובה. כי אין כיף גדול אם לא מסבכים.

מה שהראינו עד עכשיו זו שאלה ממוקדת, פרסונלית, על דניאל. הוא נוצרי, אבל נעשה נוצרי בנסיבות מיוחדות. לא סתם קם בבוקר והחליט שנמאס לו להיות יהודי, אלא עבר את תקופת השואה, ונאלץ להסתיר את זהותו. האם הפרט הזה חשוב? האם הוא שגורם לכך שרוב היהודים רואים בו יהודי – או שהעמדה של היהודים היא עמדה עקרונית שלפיה אין בעיה להיות גם יהודי וגם נוצרי.

יש לנו דרך לנסות ולברר את התשובה, כי חלק מהמשתתפים בשאלון שלנו ענו גם על השאלה הבאה: ״מישהו מגדיר את עצמו ׳יהודי׳, אבל יש לו גם זהות נוספת (כמו בודהיסט, אתאיסט וכדומה) האם בעיניך הוא יהודי״. וצריך לומר: מי שנתקלו בשאלה הזאת אינם מדגם מייצג של כל יהודי ישראל. מי שנתקלו בשאלה הזאת הם אלה שאמרו לנו בשאלה מוקדמת יותר את אחד משני הדברים הבאים: או שאמרו שיהודיות היא בעיקר עניין של ״מוצא״ (עמדה נפוצה במיוחד בעיקר בקרב החרדים) – או שאמרו שיהודיות נקבעת על פי ״הגדרה עצמית״ (עמדה מקובלת במיוחד אצל חילונים). כלומר, שתי הקבוצות שחושבות יותר מאחרות שדניאל הוא יהודי, הן גם הקבוצות שהרבה מחבריהן נשאלו אם אפשר להיות יהודי ״ועוד משהו״.

נמשיך: מהיהודים האלה, הרוב הגדול מאוד אמרו ש״כן״, כלומר, אפשר להיות יהודי ועוד משהו, או שאמרו ש״תלוי״, כלומר, תלוי יהודי ועוד מה. לכל אלה הצגנו רשימה ושאלנו מה אפשר ומה אי אפשר. לדוגמה, האם אפשר להיות יהודי ובודהיסט, האם אפשר להיות יהודי ומוסלמי, האם אפשר להיות יהודי וצרפתי, האם אפשר להיות יהודי ואתאיסט. כמובן, אלה קטגוריות מסוגים שונים. איסלאם היא דת, בודהיזם, גם דת, אבל יש שסבורים שזה פחות חד משמעי, אתאיזם זה עניין של אמונה, צרפתיות היא בחירה בלאום. כמובן, שאלנו גם על יהודיות ונצרות. האם אפשר להיות יהודי ונוצרי. כאמור, לפני רגע הראנו לכם שרוב גדול מוכנים להכיר בדניאל כיהודי למרות שהוא גם נוצרי. אבל כאשר מציבים את השאלה כשאלה עקרונית, ולא אישית – האם בעיקרון אפשר להיות יהודי וגם נוצרי – התמונה קצת משתנה.

שימו לב: כמעט כל היהודים שנשאלו – כאמור, בעיקר חרדים וחילונים שסבורים שיהודיות היא עניין של מצא או של הגדרה עצמית – מסכימים שאפשר להיות יהודי ואתאיסט. מי לא מכיר יהודים אתאיסטים? כמעט כולם גם מסכימים שאפשר להיות יהודי וצרפתי. קרי, הם אינם מתנים יהודיות בישראליות. אפשר להיות יהודי – בן או בת לעם היהודי – ולהשתייך לאומית לצרפת, או בריטניה, או אוסטרליה, או מה שזה לא יהיה. כשמגיעים לכתות ודתות שיעור המקבלים את היהודיות יורד. אבל גם כאן יש מדרג. להיות בודהיסטי ויהודי מקובל יותר, להיות נוצרי ויהודי (או מוסלמי ויהודי) מקובל פחות. למעשה, פחות ממחצית המשיבים אמרו שאפשר להיות גם יהודי וגם נוצרי. תשובה קצת משונה בהתחשב בכך שחלק ניכר מהם אמרו שדניאל הוא בעיניהם יהודי.

עכשיו שאלה אחרונה? כמה מאלה שאמרו לנו שעקרונית אי אפשר להיות יהודי ונוצרי, בכל זאת אמרו לנו שדניאל יהודי? ביקשתי מעמיתי נוח סלפקוב למצוא את התשובה בערימות הנתונים, כלומר, להצליב את כל מי שאמר ככה ואמר ההפך. המספרים מאוד ברורים: כמעט כל מי שאמרו שאפשר להיות גם נוצרי וגם יהודי, אמרו שדניאל יהודי (97%). וזה טבעי וברור. אבל – וזה מה שמעניין – גם רוב גדול ממי שאמרו שאי אפשר להיות גם נוצרי וגם יהודי, בכל זאת אמרו שדניאל יהודי (91%). ועוד יותר מזה: גם רוב מי שאמרו שבכלל אי אפשר להיות גם יהודי וגם ״עוד משהו״, בכל זאת אמרו שדניאל יהודי (69%).

במילים אחרות. דניאל הוא מקרה מיוחד. הוא לא קובע את הכלל. הוא היוצא מהכלל. הוא ניצול שואה. הוא הציל יהודים. במקרה שלו, אם הוא רוצה להיחשב ליהודי – רוב היהודים לא יסרבו לו. אבל ללמוד מזה על מקרים אחרים, זה כנראה אי אפשר. כלומר, יכול להיות ששופטי בג״ץ לא לגמרי טעו. הם טעו אם חשבו שבמקרה הפרסונלי של דניאל הציבור לא יראה מולו יהודי – אבל אולי צדקו כאשר חשבו שבעניין האידיאולוגי הציבור לא מקבל מצב של ״נוצרי יהודי״.

 

, , , , , ,