fbpx

4.95/105.03/10

55% 45%


האם יהודי צריך אמא יהודייה?

בישראל, כל שאלה על יהודיות היא גם שאלה פוליטית. זה מה שקורה כאשר כורכים דת ומדינה יחדיו (לא בטוח שיש ברירה, אבל זה כבר נושא לדיון אחר). דוגמה: האם אדם שרוצה להיות יהודי צריך להתגייר? כשישראלים חושבים על השאלה הזאת, קשה להם מאוד לנתק אותה מהידיעה שגיור משמעו רבנים, ורבנים משמעם רבנות, ורבנות היא לא מוסד שהם במיוחד מחבבים. למעשה – מרגע שהרבנות בתמונה, לרוב הישראלים (כמעט כל החילונים, חלק מהמסורתיים, וחלק מהדתיים) יש אינסטינקט של רתיעה. האם להשאיר את הגיור בידי הרבנות? חרדים, רוב הדתיים וחלק מהמסורתיים אומרים שכן, כל השאר אומרים שלא (בדוגמה הזאת, 40% אומרים שכן).

האם יש לכם אמון ביפעת שאשא ביטון? ומה עם שר הבריאות, שרת הפנים, שר האוצר? בואו ודרגו את השרות והשרים

ולא רק ״רבנות״ היא מילה הטעונה במשמעות שמעבר לארגון עצמו, גם ״אורתודוכסיה״ היא מילה שיש לה הקשרים חברתיים ופוליטיים. היא לא רק זרם מסוים בפרשנות החיים היהודיים, היא גם המונח המתאר את כל הקבוצה המכונה בישראל ״דתיים״. זו קבוצה שמזוהה אידיאולוגית, פוליטית. זו קבוצה שמזוהה, אצל חלק מהישראלים, ״אתנו״, ואצל חלק אחר היא מזוהה עם ״הם״. מי שלא אוהד את הפוליטיקה של רוב הדתיים, את האידיאולוגיה המדינית של רוב הדתיים, את החזון החברתי של רוב הדתיים – יסתייג לא רק מאלה, אלא גם ממה שמחבר את כל הדתיים, ה״אורתודוכסייה״.

למה נחוצה הדרשה ארוכה הזאת? כדי לדבר על שאלת האמא. שאלת האמא היהודייה. מימים ימימה (לא לגמרי ברור ממתי, אבל מהיכנשהוא בין התקופה המתועדת בתנ״ך לבין תקופת המשנה), נהוג אצל היהודים שההשתייכות לקבוצה נקבעת לפי האמא. יהודי ויהודיה הם מי שנולדו לאם יהודייה. כמובן, ישנה גם אופציה של גיור. אבל ההשתייכות האוטומטית נקבעת בלידה, לפי האם. כאשר דוד בן גוריון שלח בשנות החמישים מכתב לחמישים חכמי ישראל וביקש לברר איתם ״מיהו יהודי״, חלק ניכר מהם, ולא רק הדתיים, המליצו לו לדבוק בנוסחה ההלכתית. צאצאים לאמא יהודייה הם יהודים.

שבעים שנה אחרי, אנחנו במקום קצת אחר. למה אחר? קודם כל, משום שחלק גדול מהיהודים היום לא רק רחוקים מהלכה במובן המעשי, אלא רחוקים ממנה גם במובן התודעתי. הם לא יהודים שלמדו הלכה ומרדו בה, הם יהודים שלא למדו. ההלכה מבחינתם היא דבר שאינו נוכח. וכאשר הוא נוכח, הוא בעיקר מעיק (זה קורה כשפוליטיקה של דתיים כופה עליהם הלכות מנותקות מהווי חייהם).

ועוד: לפני קצת יותר משלושים שנה, זרם יהודי מרכזי מאוד – התנועה הרפורמית – החליטה לבטל את המסורת ולקבל גם הורות של אב יהודי כמפתח ליהודיות מלידה. נכון שלתנועה הרפורמית יש נוכחות מוגבלת, לא חזקה במיוחד בישראל. אבל יש לה נוכחות ממשית בעם היהודי, כך שלא מעט מהיהודים היום כבר אינם מרגישים כפופים לצו האמא היהודייה.

ועוד: מרגע שהרפורמים קיבלו גם אב יהודי, נהיה ברור שהאם היהודייה זו הגרסה של ה״אורתודוכסים״. וכפי שהסברנו קודם, אורתודוכסיה היא מילה טעונה בחברה הישראלית. כשחילונים שומעים אורתודוכסיה הם מיד נזכרים בכל מיני דברים שרבים מהם לא במיוחד אוהבים או מעריכים. בהתאם, אם האורתודוכסים סבורים שצריך אמא יהודייה – כנראה ש״אנחנו״, הלא אורתודוכסים, צריכים לחשוב ההפך.

כל זה הסבר קצת מהיר ושטוח, ויש לו כמובן עוד רבדים רבים, אבל הוא בכל זאת הסבר שיש לו תוקף. האורתודוכסיה שנויה במחלוקת, האמא היהודייה מזוהה עם האורתודוכסיה, מה שהופך גם את האמא היהודייה לשנויה במחלוקת. איפה אפשר למצוא את המחלוקת? במיזם מיהו יהודי שלנו (עוד לא השבתם לשאלון? מהרו ועשו זאת!), אפשר למצוא אותה בכמה מקומות. היום נציג שניים מהם.

הראשון, כאשר אנחנו שואלים האם יהודיות היא עניין של בחירה אישית בלבד, או שיש קריטריונים נוספים הכרחיים המגדירים את קבוצת היהודים. אנחנו אמנם עוד לא בשלב השקלול המלא של הנתונים שאספנו, אבל כבר במבט על 1000 המשיבים הראשונים שלנו (פרופ׳ קמיל פוקס עושה את התחשיבים), אפשר לראות ששלושה-ארבעה מכל עשרה יהודים בישראל בעצם סבורים שמה שמגדיר יהודים זה היהודים עצמם. כלומר, מי שאומרת ומרגישה שהיא יהודייה – היא יהודייה. לפני כמה ימים הצגנו לכם כאן את הנתונים על בטי החיילת ומרים האתלטית, שתיהן החליטו שהן יהודיות גם בלי אמא יהודייה, ובאמת שלושה-ארבעה מכל עשרה משיבים אומרים לנו שבעיניהם בטי ומרים יהודיות.

אבל שאלת האמא לא נגמרת כאן. כי גם מאלה הסבורים שהגדרה עצמית לא מספיקה, ושיש עוד קריטריונים הכרחיים להיותו של אדם יהודי, לא כולם מניחים שצריך דווקא אמא. בשאלון שלנו, ישנה שורה של קריטריונים שאפשר לבחור מתוכה. אנחנו שואלים: ״איזה מהתנאים הבאים חייב להתקיים כדי שאדם ייחשב ליהודי בעיניך״. אחר כך מוצגות שמונה אפשרויות. סידרנו אותן בטבלה כדי שיהיה ברור יותר מהן. שימו לב שחמש מתוכן מדברות על תנאי אחד בלבד (כמו אמא יהודייה, או הורה יהודי, או אורח חיים), ועוד שלוש מדברות על שני תנאים (אמא + אורח חיים, או מוצא יהודי + תחושת שייכות). כל מי שמגיע לשאלה הזאת (ולא כולם מגיעים, השאלון שלנו מודולרי, ומציג לכל אחד ואחת שאלות קצת אחרות לפי מה שהשיבו על שאלות קודמות) מתבקש לבחור את התנאי הכי קרוב למה שהוא חושב שהכרחי. שימו לב:  מתוך השמונה, רק שתי קטגוריות מחייבות אמא יהודייה. הקטגוריה שבה אם יהודייה היא התנאי היחיד, והקטגוריה שבה אם יהודייה היא אחד משני תנאים.

עכשיו נבחן כמה מבין המשיבים על השאלה הזאת, כלומר, מי שלא מסתפקים בהגדרה עצמית בלבד (כלומר, שישים-שבעים אחוז מהמשיבים), חושבים שהתנאי הקובע, או אחד מהתנאים הקובעים, הוא אמא יהודייה. כמו שאפשר לראות בגרף, בקרב החרדים והדתיים, כמעט כולם מציבים את האמא כתנאי. או כתנאי בודד (הכחול) או כתנאי משותף (הכחול המקווקו). בקרב המסורתיים בערך מחצית מהמשיבים מחייבים אמא יהודייה. בקרב הדתיים והחרדים כמעט כולם.

תשאלו: אם לא אמא יהודייה מה כן? גם לזה הגרף נותן תשובה. הרבה חילונים מרגישים שגם הורה יהודי (כלומר, אמא או אבא), או אפילו מוצא יהודי (כלומר, סבא או סבתא), הם תנאי מספיק. ויש גם לא מעט שאומרים ש״תחושת שייכות״ היא התנאי הקובע, מה שבעצם די דומה ל״הגדרה עצמית״, אבל לא זהה. כי לא מדובר רק בהגדרה אלא גם בתחושה שנלווית אליה. השורה התחתונה די ברורה. מי שחושב שיש הסכמה כללית בקרב היהודים שאמא יהודייה היא תנאי ליהודיות כנראה טועה. אין הסכמה כזאת. חלק ניכר מהחילונים, שהם כמחצית מהיהודים בישראל, לא מסכימים שאמא היא תנאי. למה הם לא מסכימים? אפשר לנהל על זה דיון ארוך, שאין ספק שחלק ממנו יחזיר אותנו לנקודת ההתחלה של המאמר. אמא יהודייה היא תנאי הלכתי אורתודוכסי. והחילונים בישראל לא כל כך אוהבים להתנהל לפי תנאים הלכתיים אורתודוכסיים.

זהו – עכשיו תורכם. אם עוד לא עשיתם זאת, בואו להתמודד עם האתגר וספרו לנו מי בעיניכם יהודים ויהודיות.

 

, , , , , ,
02/12/2021"אישור למגדלי משרדים להקצות 20% מהשטח לדירות יוריד מחירים" יהודה שרוני, מעריב
אם תמשיך ליפול בקטנות, "ממשלת השינוי" עוד תהפוך ל"בנטוסטן" בן כספית, מעריב
לראשונה: בנט ביקר במעון רה"מ בבלפור עמית סגל, N12
השר כהנא פרסם את מתווה הגיור - בקואליציה זועמים ומתנגדים זאב קם, כאן חדשות
האם נבחרת הדירקטורים קפואה כבר 4 שנים? המשרוקית של גלובס, גלובס
שיחות הגרעין יימשכו בווינה: התרחישים השונים שעומדים על הפרק עמוס ידלין, N12
הסוף של רו-וי-וייד מגיע בקרוב (אנגלית) Mary Ziegler, New York Times
השקת ערוץ 14: תראו מי מבקר אריאל פלקסין, ישראל היום
מוכרח להיות שינוי ביחס המשטרה לנחקרים טובה צימוקי, Ynet
לחתוך את ירושלים: הגיע הזמן להחלטה לאומית שלום ירושלמי, מקור ראשון







מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2021-12-02)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 33.86
תקווה חדשה 6 0 0
יהדות התורה 7 7 7.33
ש"ס 9 9 8.6
ימינה 7 5 5.14
כחול לבן 8 7 8.08
יש עתיד 17 21 19.36
המשותפת 6 7 7
ישראל ביתנו 7 7 6.6
מרצ 6 4 4.38
עבודה 7 7 7.4
הציונות הדתית 6 7 7
רע"מ 4 5 5.27