fbpx

האם יש לכם ״זהות ישראלית אמיתית״? (להלן הקריטריונים)

 

שפות ומסורת מגדירות זהות לאומית. כך זה לפחות ברוב העולם. ואם צריך הוכחה בכתובים, עכשיו אפשר למצוא: במחקר השוואתי חדש של מכון פיו.

יותר מעשרים מדינות נבחנו, ובהן גם ישראל. בממוצע, 91% מתושביהן אומרים שהיכולת לדבר את שפת המקום העיקרית חשובה כדי ״להיות באמת… (וכאן בא שם המדינה)״. כדי להיות באמת אמריקאי, או יפני, או אינדונזי, או ישראלי. 81% אומרים שהשתתפות במנהגים ומסורות של המדינה חשובה כדי ״להיות… (השלימו שוב את החסר)״. להיות גרמני, קנדי, אוסטרלי, מקסיקני. שני מרכיבים אחרים שנבחנו דורגו כפחות חשובים: כמה חשוב להיוולד במדינה המדוברת, וכמה חשוב להשתייך לדת העיקרית של המדינה המדוברת. 58% הסכימו עם האמירה הראשונה – חשוב להיוולד במדינה כדי להיות באמת שייך. זו אמירה שלא מתאימה למדינת מהגרים כמו ישראל. 42% הסכימו עם האמירה השנייה – וכאן ישראל היא כמובן חריג לכיוון למעלה. בישראל, בעיקר בעיני היהודים, להשתייכות דתית יש משמעות לאומית מרכזית.

קיראו על דילמת הספרים הארוכים והקצרים

מה הסיכוי שתהיה הפתעה בניו המפשייר?

התרגיל מעניין, גם אם את תוצאותיו אפשר לעיתים לנחש. לדוגמה: לשמרנים יש נטייה חזקה יותר לראות בדת מרכיב מרכזי בהשתייכות לאומית. לדוגמה, במדינות שקולטות הגירה יש פחות דגש על מקום הלידה. ובכל זאת, ההשוואה של מדינות שונות מעניינת: רק בארה״ב השפה עוד פחות חשובה מאשר בישראל. 78% אומרים שהיא חשובה, לעומת 80% בישראל. תשאלו: למה 80%? אולי משום שחמישית מאוכלוסיית ישראל איננה מדברת עברית כשפה ראשונה. השאלה אמנם עוסקת ביכולת לדבר את השפה העיקרית, מה שמשותף גם לרוב הערבים. ובכל זאת, יש מספיק ישראלים – ערבים, וגם עולים ממדינות שונות – שיעדיפו לא להתנות ״ישראליות״ בשליטה בעברית.

מ-21 מדינות, ישראל היא זו שמדורגת הכי נמוך – הכי נמוך – בייחוס חשיבות למנהגים ומסורות כבסיס להשתייכות. זה נתון שקצת יותר קשה לפענח. ובכל מקרה, בעוד שביחס ל״מנהגים ומסורות״ ישראל נמצאת בתחתית הדירוג, ביחס לדת היא נמצאת בצמרת, עם ברזיל, אינדונזיה, קניה, ניגריה ודרום אפריקה. 71% מהישראלים מסכימים ש״להיות חבר בדת המרכזית של המדינה זה חשוב (29%) או מאוד חשוב (42%) כדי להיות באמת ישראלי״.

ברור למה 27% מהישראלים לא רואים בהשתייכות לדת העיקרית את המפתח להיות אדם ״ישראלי אמיתי״. כבר הזכרנו שחמישית מהישראלים אינם יהודים? כנראה שרוב האחרים רואים בדת היהודית את המפתח. ואפשר להיות מוטרדים מהעובדה שישראלים-יהודים נוקטים בעמדה שיש בה מעין הדרה של לא יהודים מהאפשרות להיות ״ישראלים אמיתיים״, אבל את הנתון הזה אנחנו כבר מכירים. בסוף העשור הקודם ביקשנו מישראלים להסכים או לא להסכים עם מחרוזת של אמירות הנוגעות לשאלה מהי ישראליות. לדוגמא: האם צריך לשרת בצה”ל כדי להיות “ישראלי אמיתי”?

זו לא שאלה טריוויאלית. כמחצית מהישראלים אינם משרתים בצה”ל. אלה כוללים ערבים ישראלים (כרבע מהאוכלוסייה), מרבית החרדים, כל הנשים החרדיות, רוב הנשים הדתיות, ועוד ישראלים עם בעיות בריאות, בעיות נפשיות, סרבני מצפון ושאר בעלי פטורים. האם אלה אינם “ישראליים אמתיים”? במובן האזרחי, של חוק, כמובן שהם ישראלים. במובן התרבותי, אולי קצת פחות, בעיני עצמם ובעיני אחרים. אז שאלנו (במסגרת סקרים של המכון למדיניות העם היהודי). רוב היהודים (58%) אמרו לנו שרק יהודים יכולים להיחשב לישראלים אמתיים. כבר אמרנו, זו עמדה בעייתית. אבל היא דומה לנתון במחקר החדש של פיו.

אמרנו: בישראל יש הכי פחות בני אדם שמייחסים חשיבות גדולה לקיום מסורות ומנהגים של המדינה כבסיס לזהות. ואם כבר: בישראל יש את הפער הכי גדול בעניין הזה – מכל המדינות שנבדקו – בין עמדות של ״ימין״ ו״שמאל״. בימין (שהוא הרבה יותר גדול) 74% רואים חשיבות למסורות ומנהגים כמפתח לזהות לאומית. בשמאל, 24%. גם בשאלת הדת כמפתח לזהות לאומית הפער ניכר:  87% בימין רואים בה מפתח, 59% במרכז, 46% בשמאל. אגב, בקרב לא יהודים בישראל, כמחצית סבורים שהדת היא אכן מפתח. לא בטוח שהם מרוצים מהעובדה הזאת, אבל הם אומרים שזה אכן המצב.

התוצר הסופי של המחקר הזה הוא דירוג של כלל המדינות. אינדקס של זהות לאומית. הציון הוא מאפס עד ארבע, כאשר ציון גבוה יותר משמעו זהות לאומית מוגדרת בצורה קשיחה יותר. אם במדינה מסויימת – זה לא קרה – כל ארבעת הפרמטרים (שפה, לידה, מסורות, דת) מקבלים את הציון ארבע, אזי הממוצע הוא 4, מה שאומר שכדי להחזיק בזהות ״מושלמת״ יש למלא את כל ארבע הדרישות: להיוולד במדינה, לדבר את שפתה, להשתתף במנהגיה ולהחזיק בדת העיקרית של תושביה. אינדונזיה מגיעה הכי קרוב לזה, עם ציון של 3.72. ישראל אי שם באמצע, עם ציון פושר של 2.86. וזה מעניין בעיקר למי שנדמה שישראל היא מדינה עם זהות לאומית מאוד ברורה, או מוגדרת, או קשיחה, או למי שסבור שהישראלים כולם מפרשים את הישראליות בקשיחות. הנה הוכחה: זה לא המצב.

, , , , , , , , , ,

03/03/2024בג"ץ גיוס החרדים: עוד לא נולד בית המשפט שיצליח לחולל שינוי שלמה פיוטרקובסקי, מקור ראשון
בחירות עכשיו, דרישה לגיטימית וצודקת עקיבא נוביק, הארץ
אנחנו על סיפו של שינוי טקטוני בציבור החרדי בצלאל סמוטריץ׳, מקור ראשון
גלנט עשה את מה שלא עשה הטבח, וערער את יסודות הקואליציה יוסי ורטר, הארץ
מה קרה בלילה שבו לקה המודיעין הישראלי בעיוורון איתי וילנאי, ישראל היום
נטע דורצ׳ין, יתוצים עוקצים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האיום המשמעותי על נתניהו: אלה התרחישים אחרי הצהרת גלנט יאיר שרקי, דפנה ליאל, N12
התאהבנו בלילה שלפני, אבל הוא לא כל הסיפור אבי יששכרוף, Ynet
היכן צברו מפלגות הימין והשמאל הישגים משמעותיים? משה כהן, אנה ברסקי, מעריב
שש ערים לעקוב אחריהן בבחירות המקומיות עמית סגל, N12








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-03)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 39 34.5
הליכוד 32 17 20
יש עתיד 24 12 12.4
ישראל ביתנו 6 9 9.9
ש״ס 11 9 9.6
עוצמה יהודית 6 9 9.3
יהדות התורה 7 7 7.1
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 4 4.5
חדש תע״ל 5 4 3.8
הציונות הדתית 8 5 3.3
בל״ד 0 0 0.8
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר