הנה כלל אצבע בענייני הסתה: כשמדברים נגד הסתה, זה לא מוריד את רמת ההסתה.
זהו. כלל פשוט – ונכון. אתם מוזמנים לבדוק אותו. אתם מוזמנים לבדוק אותי. הסתה – שקשה מאוד להגדיר מה היא, גם אם משפטנים מלומדים יטענו שהם יודעים מה היא – היא תוצאה של מצב חברתי. כדי למנוע הסתה, או להוריד את רמתה, צריך לשנות את המצב החברתי. וכל עוד המצב לא משתנה, ההסתה תימשך. לא משנה מה יאמר הנשיא ג׳ו ביידן (שקרא לדבר יפה יותר אחרי ההתנקשות בדונלד טראמפ), ולא משנה מה יאמרו השרים בישיבת ממשלה (שבה ראש הממשלה נתניהו הוצג כקורבן חסר ישע של הסתה), ולא משנה כמה מאמרים נכתוב, או נאומים ננאם, או שיעורים בבית הספר נוסיף. כל זה לא משנה. לא מעלה ולא מוריד. שיח ההסתה לא מוריד את רמת ההסתה.
נאמר יותר מזה: שיח ההסתה הוא עצמו סוג של הסתה. או לפחות ניסיון לעשות דה לגיטימציה ליריב פוליטי.
כשביידן קורא ״להוריד את הטמפרטורה של הפוליטיקה שלנו״ הוא עושה דבר פשוט: מנסה למנוע מיריבו, שנהנה מטמפרטורות גבוהות, את יתרונו היחסי במערכת בחירות. אם הטמפרטורה תרד, אולי יהיה מקום גם למועמד עם קול קצת חלוש, עם תנועות גוף קפואות, עם מבט מנומנם. כשנתניהו אומר ״מנרמלים הסתה״, הוא מתכוון ליריביו הפוליטיים, לא לתומכיו. בעצם – הוא מטיח במחנה שלם האשמה שנועדה למנוע ממנו את הזכות להטיח במנהיג האשמות חריפות. וכמובן, יש בקרב יריביו של נתניהו מי שאכן מסיתים נגדו. יש גם בקרב תומכיו מי שמסיתים נגד אחרים. עידן הרשתות החברתיות והמצלמות בכל טלפון הוא עידן מושלם לדיבורים על הסתה. תמיד יימצא מישהו שצייץ, מישהי שצולמה, מישהם שעלה להם הדם לראש. תמיד תימצא הוכחה שיש הסתה, ובאורח פלא, כל אחד ואחת תמיד ימצאו הוכחה שעיקר ההסתה היא דווקא נגדם – ולא שלהם.
יש לכם ילדים במערכת החינוך? השיבו לסקר החדש של המדד!
מהי הסתה? קשה מאוד לדייק בהגדרה שלה, ולכן בתי המשפט נזהרים, בדרך כלל, מפעולה שמרחיבה את המשמעות שלה. נניח שמישהו אומר על מנהיג שהוא ״בוגד״, האם זו הסתה? מה אם אותו מישהו באמת חושב שהמנהיג בוגד? נשאל: מה זה ״בוגד״? או – שאלה על שאלה. נניח שאתם חושבים שבוגד זה מי שמכר סודות כמוסים לאויב, ומישהו אחר חושב שבוגד זה מי שפעל בניגוד לאינטרסים של המדינה כפי שהמישהו מבין אותם. אתם שומעים ״בוגד״ והאוזניים מצלצלות. המישהו אומר ״בוגד״ ומתכוון להווייה של שגרה. או מישהו אומר: ״הוא מסוכן למדינת ישראל״. אפשר לפרש: ״הוא מסוכן ולכן צריך לנקוט נגדו בפעולה, אולי אפילו אלימה״ – זו הסתה. אפשר לפרש: ״הוא נוקט במדיניות שמסכנת את מדינת ישראל – ולכן צריך להחליף אותו בבחירות דמוקרטיות״.
יש הסתה שקל לדייק בה. אם מישהו אומר ״צאו לרצוח את ראש הממשלה״, או ״צאו להכות את ראשי המחאה״, זו הסתה. קריאה מפורשת לפעולה אלימה. אבל מה עם ״ראש ממשלה כזה צריך להוציא להורג״? ומה עם ״במדינה נורמלית היו תולים את ראשי המחאה״? זו אמירה שיש בה יסוד של אלימות, אבל איננה קריאה לפעולה. ואולי, מי יודע, זו אמירה נכונה. אולי במדינה ״נורמלית״ באמת ״היו תולים״ את ראשי המחאה. קודם נגדיר מהי מדינה ״נורמלית״, אחר כך נגדיר מהו פשעם של ״ראשי המחאה״, אחר כך נדע אם מדובר באמירה שמתארת אפשרות מציאותית, או אמירה שרחוקה מהמציאות, ובכל מקרה, לא בטוח שמדובר בהסתה.
עכשיו נדרש למצב בישראל, ולישיבת הממשלה שבה הועלה – ולא בפעם הראשונה – עניין ההסתה נגד ראש הממשלה. על הישיבה הזאת אפשר לשאול שלוש שאלות:
- שאלת העיתוי: האם מועד הדיון, יום לאחר התנקשות בנשיא לשעבר טראמפ, הוא מועד מתבקש – או ניצול ערמומי של הזדמנות לזכות באמפטיה.
- שאלת ההרכב: האם פורום של שרי ממשלת ישראל הוא הפורום הראוי לדיון על הסתה נגד שרי ממשלת ישראל.
- שאלת המהות: האם נגד ראש הממשלה, וחברי ממשלה אחרים, אכן ישנה הסתה מסוכנת שראוי לטפל בה.
ושימו לב לשאלה שלא נשאלה כאן: האם גם השרים וראש הממשלה מסיתים נגד קבוצות או מנהיגים אחרים. היא לא נשאלה משום שאיננה שייכת לכאן. טענת ה״אבל גם אתם מסיתים״ היא לא טענה משכנעת. אם ראש הממשלה היה אומר ״מותר לי להסית נגדכם כי אתם מסיתים נגדי״ לא היינו מקבלים את זה. ולכן אין לקבל אמירה הפוכה כמו ״ראש הממשלה הסית נגדנו ולכן מותר לנו להסית נגדו״.
ומה ביחס לשאלות שכן נשאלו?
נתחיל מהשלישית. כן – יש הסתה נגד ראש הממשלה, ואולי, בתדירות נמוכה וברמה פחותה, גם נגד כמה מהשרים. מוטב שלא תהיה הסתה נגדם. ומוטב שהסתה בוטה, שעלולה להוביל לפעולה אלימה, תטופל. ומוטב שהטיפול יהיה מדויק – כלומר, לא יחרוג מטיפול במי שמסית לטיפול במי שמבקר בחריפות. אבל אסור להתעלם מהעובדה שהשיח הציבורי בישראל, כולל אמירות נגד ראש הממשלה, נעשה בוטה מאוד, לעיתים אלים. ואסור להתעלם מהאפשרות ששיח כזה יוביל למעשים קשים. וכאמור, שיח כזה לא מנטרלים בתלונות על הסתה. שיח כזה מנטרלים בהורדת המתח החברתי.
נעבור לשאלה השנייה: דמיינו פורום של, נניח, ראשי האופוזיציה, שיושבים ומדברים כמה נוראה ההסתה נגד ראשי האופוזיציה. זה פורום שהייתם מקבלים כפורום מתאים לקבוע אם יש או אין הסתה כזאת? לי היה קושי לקבל אותו, כי נטייתם של בני אדם היא לפרש לחומרה כל אמירה נגדם ולראות בה הסתה מסוכנת (נניח, טענה משתמעת של השרה מירי רגב שתחקיר של רביב דרוקר שעסק בהתנהלות שלה גם הוא ״הסתה״). למדינה יש גורמי אכיפה שאמורים לעסוק בהסתה. לממשלה יש טענה שהגורמים הללו אינם עושים את עבודתם. אפשר להתווכח על זה – אבל בכל מקרה, את ההכרעה בשאלה ״האם יש הסתה״ אי אפשר להשאיר בידי מי שרואה את עצמו כקורבן של הסתה. כי הוא כבר הכריע.
נעבור לשאלה הראשונה – העיתוי. זו שאלה קלה. ברור שמדובר בניצול ציני של הזדמנות. ברור שמדובר ברכיבה על אירוע דרמטי מסוג אחד, כדי להרוויח נקודות במקום אחר, בנסיבות אחרות, למטרות אחרות. איזה המטרות? לנגח את היריבים הפוליטיים, לשלול מהם לגיטימציה, להציג את ראש הממשלה כקורבן, להציג את הממשלה כקורבן, להתנער מאחריות למצב החברתי והפוליטי הקשה שישראל נמצאת בו, לזרוק את האחריות על גורמים אחרים. ישיבת הממשלה, אם לומר זאת בחוסר נימוס, אבל בלי לחרוג חלילה להסתה, הייתה מופע של בכיינות ונרקיסיזם. מישהו ניסה להרוג את טראמפ – מסיבה שאיננו יודעים מהי – ואיכשהו, בממשלת ישראל, זה הפך לאירוע שבמרכזו נתניהו.
האזינו: על משטר, אמריקה וחרדים. שאלות לקיפוד והשועל
