הרב הראשי, דוד לאו, חובש מגבעת של רבנים, לא כובע בוקרים. אבל אתמול נעמד בכיכר העיר, ושלף את האקדח, וכיוון, וירה. דוד קלינט איסטווד בצהרי היום.
שר הדתות מתן כהנא איננו צלף. הוא טייס. מה יעשה מול לאו-איסטווד? נראה בימים הקרובים. לכהנא יש חוק לקדם, חוק הגיור, אבל יש מעליו גם קואליציה שצריך לשמור.
בואו לדרג את מתן כהנא ואת שאר שרות ושרי הממשלה
עכשיו לפרטים: הרב הראשי לישראל הודיע אתמול לראש הממשלה שאיננו מתכוון ליישם את הוראותיו. יותר מזה, אם תינתן הוראה, הוא ינקוט בסנקציה משלו. אם הממונה על הגיור יוחלף, לא יהיו עוד חתימות על תעודות גיור. אם יקודם מתווה הגיור, לא יהיו עוד חתימות על תעודות גיור. הרב הראשי הוא עובד ציבור. הוא עובד ציבור שמאיים על הממשלה בפעולות תגמול אם תיישם את מדיניותה. במדינה מתוקנת, פקיד כזה היה מודח בתוך חמש דקות. אבל ישראל לא לגמרי מתוקנת, והרב הראשי איננו עוד פקיד – הוא פקיד עם מעמד מיוחד. פקיד שהתרגל לאוטונומיה. פקיד הסבור שבעניינים הנתונים תחת סמכותו הוא עליון על הממשלה הנבחרת.
לא צריך לטעות במהלך של לאו. זו איננה התפרצות רגשות נסערת. זה מהלך קר ומחושב. לאו הזיז את הצריח לעמדת תקיפה על המגרש, משום שהוא מניח שמדובר בשח, ואולי מט. לכהנא אין איך להגיב. למה לאו מניח כך? משום שהוא מניח שהממשלה, עם כל הרצון להעביר את חוק הגיור, לא תרחיק לכת עד כדי הדחת רב ראשי לישראל. הוא בונה על כך שיהיה מישהו, או מישהי, בימינה, או בתקווה חדשה, או בכחול לבן, או איפושהו, שיגיד עד כאן. חוק הגיור חשוב, אבל להדיח את הרב הראשי זה קצת יותר מדי. הוא בונה על נפתלי בנט, שיבין שמוטב לוותר על מלחמה גדולה על חוק לא כל כך חשוב, כדי להרוויח את המטרה הגדולה עוד יותר של שימור הקואליציה והממשלה.
הנה, זו השאלה שהציב לאו כאשר שלף וירה: האם יש לכהנא גב רחב מספיק – לא להעברת חוק הגיור, אלא להעברת הרב הראשי לישראל מתפקידו. יש כאן עניין משפטי סבוך. הרב הראשי מקבל שכר מן המדינה. אך בדומה לחברי כנסת הוא איננו עובד מדינה במשמעות של חוק שירות מדינה (מינויים), תשי”ט-1959 ולכן הוא לא כפוף לשיפוט משמעתי כעובד מדינה. אחר כך תשאל כמובן השאלה הבאה: מי בכלל יסכים לכהן כרב ראשי במקומו של לאו המודח. האם יהיו רבנים שיסכימו לקחת על עצמם את המשרה שתרד מגדולתה.
שווה לשים לב לכך, שלאו עושה מהלך מחושב וקר ולא פופולרי. כאשר הוא מאיים לא לחתום על תעודות גיור, הוא מאבד נקודות בציבור הרחב. כאשר הוא מתייצב מול כהנא לקרב חזיתי, הוא מחזק את תדמיתו של שר הדתות בציבור הרחב (שאהדתו לרבנות לא גדולה, ואהדתו למי ש״נלחם בחרדים״ דווקא כן). אלא שהקרב הפעם איננו על תדמית, זה קרב על חקיקה. כהנא רוצה להעביר חוק, לאו רוצה למנוע ממנו להעביר חוק. כהנא מוכן לשלם מחיר באהדה בקרב הציבור שלו. לאו מוכן לשלם מחיר באהדה בציבור הרחב.
מה סיכוייו של כהנא לנצח בקרב נגד לאו? נדמה לי שלא גדולים, אבל אולי אני מקטין בנחישותו וערמומיותו. משתי סיבות. האחת – יהיה לו קושי לגייס רוב יציב בנסיבות המשתנות, שיוכל לא רק להעביר את החוק אלא גם לכפות את ביצועו. השנייה – הקדנציה של הממשלה, גם אם תהיה ארוכה מכפי שנדמה לכמה ממבקריה, לא תהיה ארוכה מספיק בכדי להטמיע את השינוי לאורך זמן. ובמילים אחרות: ביום שכהנא יעזוב את המשרד, המפלגות החרדיות ידאגו לסובב את גלגל הגיור לאחור. הן עשו זאת עם לא מעט חוקים ותקנות שהועברו בממשלת נתניהו-לפיד של 2015, ויעשו זאת שוב עם לא מעט חוקים ותקנות שיועברו בממשלה בנט-לפיד של 2021. אלא אם. אלא אם אחרי הממשלה הזאת תבוא עוד ממשלה כזאת, או דומה לזאת. קרי, ממשלה בלי המפלגות החרדיות. קרי, ממשלה שאין לה צורך לקחת בחשבון רגישויות מגזריות של המפלגות החרדיות.
אבל בינתיים, וזה לשבחו של כהנא, שר הדתות לקח משרד קטן וזניח והפך אותו לאחד מהדברים הכי מעניינים בממשלה. הוא מזכיר בזה – לא באישיות ולא בשיטות, רק ביכולת הספציפית הזאת – את מירי רגב של משרד התרבות. קיבל אחוזה קטנה, ועשה ממנה מקפצה פוליטית גדולה. קיבל אחוזה בשולי הכפר, והפך אותה למקום שבו מתרחשת המסיבה הכי שמחה בכפר. מה עושה שרת התחבורה? מי יודע. מה עושה שר השיכון? צריך לקוות שמשהו. מה עושה שר החוץ? מטייל. מה עושה שרת הפנים? בעיקר פוליטיקה. איכשהו יצא, שהציבור שומע הרבה יותר על מה שעושה שר הדתות מאשר על מה שעושים כל השרים האחרים.
בגלל זה, בין השאר, הוספנו את כהנא לרשימת השרים המדורגת באתר המדד. האמון בכל שר ושרה שמופיעים ברשימה מקבל ציון מאפס עד עשר. זה ציון משוקלל כדי לייצג את עמדת הציבור הישראלי. מה מצבו של כהנא במדד הזה? דומה למצבם של לפיד, או בנט. בוחרי הקואליציה מדרגים אותו יחסית גבוה, בוחרי האופוזיציה, במקרה שלו בעיקר החרדים, מדרגים אותו נמוך. ובמילים קצת פחות מנומסות: כהנא הוא שר דתות שזוכה לציון גבוה מבוחרים חילונים, שהעניין שלהם במשרד הדתות, בשאלות של כשרות וגיור, יחסית נמוך. הבוחרים הללו, של מרצ והעבודה, של יש עתיד וישראל ביתנו, מדרגים את כהנא גבוה בעיקר בגלל שהוא זה שהתייצב לקרב מול אקדחו השלוף של הרב הראשי. למעשה, ככל שהבוחרים המדרגים מסורתיים יותר, או דתיים יותר, כך הם מדרגים את כהנא נמוך יותר. קודם כל, משום שאלנה הבוחרים שמתנגדים לממשלה ולכל מי שחבר בה. וגם, משום שאלה בוחרים שחלקם לפחות מתנגדים אידיאולוגית למהלך של כהנא.