עם מותו של מי שהיה אגדת כדורגל, לא קל להביט בעין יבשה על השאלה עד כמה היה גדול, והאם הגדול מכולם. אבל אפשר לנסות לבדוק מה אמרו הדירוגים עד כה. לדוגמה, המגזין פור-פור-טו דירג אותו ראשון. אחריו באו ליונל מסי ופלה. דירוג שגרתי, ובעצם, קבוע. אלה תמיד השלושה הראשונים, רק הסדר משתנה. אבל הנה ״גיב-מי-ספורטס״ שזרק את מסי מהעשיריה הראשונה – מהעשיריה! – ודירג את מראדונה ראשון. למה מסי לא ומראדונה כן? ההחלטה מנומקת, ולא בהכרח מופרכת. מסי לא זכה מעולם בגביע העולמי.
שלושה סוגי דירוגים יש בעולם הספורט.
יש דירוגי אוהדים, ואז כמובן יש השפעה דרמטית למועד הדירוג. האוהד של היום לא ראה את פושקאש משחק, ומן הסתם גם לא את פלה. ספק אם את יוהאן קרוייף. הוא מכיר אותם משמועות. בדירוגי אוהדים למסי יש סיכוי טוב יותר להיות ראשון. אבל לא תמיד. הנה דירוג אוהדים שזרק החוצה את פלה. למה? מי יודע.
יש דירוגי שחקנים ומאמנים. אלה נוטים להיות קצת יותר שמרנים, וקצת פחות תזזיתיים. הם מסתובבים על הציר פלה-מראדונה, ולפעמים מוסיפים את מסי (שבעצמו אמר שמארדונה הוא הגדול בכל הזמנים. מן הסתם קביעה מתחייבת מצדו של כל ארגנטיני).
ואז – יש ניסיונות, לא לגמרי משכנעים תמיד, לדירוגים המבוססים לא על תחושה אלא על עובדות ומספרים. ואז, השאלה היא מה בודקים, כי יש הרבה אפשרויות. ישנה הקריירה באיטליה, ישנם גביעי העולם, שהם שהפכו את מראדונה לסנסציה עולמית, ישנם הלהטוטים, העבירות, השערים.
לפני שש שנים בערך, בנג׳מין מוריס ניסה להשוות את שלושת הגדולים. מסקנתו, מסי טוב ממראדונה, אבל לא בטוח שגם מפלה. בטבלה אחת שהציע. אפשר לראות בה
את ביצועיו של מסי על פני תקופה מסויימת (המאמר נכתב כאמור ב-2014, מאז מסי שיחק עוד הרבה), בגביע העולם (מסי א) ובברצלונה (מסי ב), מול ביצועי מראדונה ופלה בגביע העולם.
האם זו הדרך הנכונה להשוות שחקני כדורגל? לא בטוח. כדורגל, בשונה ממשחקים כמו בייסבול, או כדורסל, הוא משחק שקשה יחסית לכווץ לסטטיסטיקה. יש בו מעט אירועים משמעותיים (שערים), והרבה מהלכים שקשה לדייק בהבנתם. ניסיונות לדרג קבוצות כדורגל, ולחזות מי תנצח ומי תפסיד במשחק נתון, מסתיימים לעיתים קרובות במפח נפש (או בתחזית טריוויאלית: לא צריך סטטיסטיקה כדי להבין שבאיירן מינכן נראית כמו המועמדת הכי חזקה להיות אלופת אירופה). גם המעקב אחר שחקנים לא פשוט. איך מעריכים בלם (מבקיע מעט, כך שכל עניין הבעיטה לשער יורד). איך מעריכים את תרומתו של חלוץ מצטיין להגנה (מישהו אמר אנטואן גריזמן?). ובכל זאת, יש נתונים ששווה לבדוק. דיוק במסירה, ניצול מצבים, נגיעות בכדור. כן, גם שערים ובישולים.
רגע השיא של מרדונה היה מקסיקו 1986. זו השנה שבה נעשה לאגדה. מדוע? דווקא את זה קל לראות במספרים. הנה מה שעשה בגביע העולם, שבו גם זכה עם ארגנטינה.
אם מעניין אתכם להבין איך בכל זאת אפשר לנסות לעצב הערכה מבוססת נתונים של שחקני כדורגל, נסו את זה, את זה(התמקדות בארסנל של תיירי הנרי), ומאמר מעניין בניו יורק טיימס על שיטות להערכת מחיר של שחקנים.
