fbpx

4.05/103.92/10

48% 52%


האם משפט נתניהו משפיע על הבחירות?

שני מכרים, אולי אפילו ידידים, אבל לא בטוח, ישבו השבוע על ספסל הנאשמים. שני מכרים משני צדי האוקיינוס. ואם לדייק: אחד ישב ממש על הספסל, מצולם לעיין כל, השני כנראה יישאר בביתו. כך או כך, שניהם נאשמים. בנימין נתניהו שלנו – דונלד טראמפ שלהם. האחד נאשם במעשי מרמה ושוחד. השני בהסתה וניסיון חבלה במערכת הדמוקרטית. על האחד מאיים כלא. על השני מאיימת, במקרה הגרוע, הרחקה מהחיים הציבוריים. האחד עודו אוחז בשלטון. השני נאלץ להרפות ממנו. האחד עומד לדין מול שופטים בעלי מקצוע. השני עומד למשפט חבריו הפוליטיקאים בסנאט, לאחר הרשעה בבית הנבחרים.

אם עוד לא הצטרפתם לתחרות תחזית הבחירות של המדד עם כאן חדשות? זה הזמן. לחצו כאן.  

בעצם, כאשר בוחנים את הפרטים, אין הרבה דמיון בין שני האירועים הללו. ובכל זאת, צירוף המקרים מהדהד. הוא מהדהד את האופן שבו כלי משפט וכלי פוליטיקה מתערבבים. הוא מהדהד את השאלה האם ניתן להתגבר על אתגרים חברתיים ופוליטיים בכלי המשפט. הוא מהדהד את העובדה המטרידה, שלמרות היכולת הגוברת של מדינות לתבוע שקיפות, לפשפש במעשי מנהיגיהן, להציב אותם מול שופט, או טריבונל, לא בטוח שאיכות השלטון השתפרה. אם כבר, יש שיאמרו שקרה ההיפך.

ויש עוד דמיון מעניין: מרגע שהכל מתערבב, גם בראשם של הבוחרים הכל מתערבב. האם נתניהו צריך לעמוד לדין? תומכי נתניהו יאמרו שלא, מתנגדיו יאמרו שכן. האם טראמפ אשם בהסתה? מתנגדו יאמרו שכן, תומכיו אמרו שלא. במילים אחרות: קשה מאוד להפריד בין בדיקה עניינית של סוגיה ממוקדת, לבין עמדה כללית מוקדמת ביחס למנהיג. הסקר החודשי של המכון לדמוקרטיה שיצא השבוע, מדגים את התופעה הזאת בהקשר לקורונה. רק 8% מבוחרי כחול לבן סבורים שתפקודו של נתניהו בקורונה טוב. לעומתם, רוב גדול של בוחרי הליכוד וש״ס סבורים שתפקודו טוב. הקורונה אותה קורונה, המדינה אותה מדינה, המנהיג אותו מנהיג – הדעה המוקדמת קובעת.

זה המצב גם עם טראמפ. רוב קטן של אמריקאים תומך בהרשעה שלו. אבל זהו רוב שיש לו צבע פוליטי מובהק. כמעט כל דמוקרט תומך בהרשעה – כמעט כל רפובליקני מתנגד לה. לא מעשיו של טראמפ באירוע ספציפי נשפטים על ידי הציבור אלא כלל אישיותו ופעולותיו. מי שתמך בו לאורך הדרך, לא ינטוש אותו גם לנוכח ההתפרעות בגבעת הקפיטול. מי שהתנגד לו לאורך הדרך, לא יתקשה להשתכנע שהוא אשם.

מה משמעותם הפוליטית של האירועים האלה? בזירה האמריקאית, השפעה זניחה. טראמפ כנראה לא יהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית בעוד ארבע שנים. ומול מועמד אחר, או מועמדת, הבחירות הפעם יהיו על ביידן. האם הוא נשיא טוב, האם הוא ראוי לעוד קדנציה, או אולי סגניתו, קמלה האריס. מותר להניח, שגם בזירה הישראלית אין למשפט נתניהו שהחל עתה השפעה דרמטית על הבוחרים. כולם ידעו גם בסיבוב הקודם שהוא נאשם. מי שנשאר איתו עד כה, כנראה לא מוטרד מזה (או מוטרד – אבל מהכיוון ההפוך). מי. שנטש אותו מכבר, יתחזק בדעתו, אבל מבחינה אלקטורלית לא בטוח שזה משנה. על פי סקר המכון לדמוקרטיה, כעשרים אחוזים מבוחריו של גדעון סער הם בוחרי ליכוד לשעבר. יש עוד 13% מבוחרי הליכוד שמתלבטים. גם הם פוטנציאל גיוס לסער, או לנפתלי בנט.

מה יביא את המתלבטים האלה לנטוש את הליכוד? קודם כל, כפי שפרופ׳ קמיל פוקס אמר לי אתמול, בשיחה הארוכה שערכנו, כדאי לזכור שעל פי הנתונים שבידינו, נתניהו הוא עדיין המועמד בעל הסיכויים הגבוהים יותר לנצח בבחירות. שקלול של הנתונים שאנחנו מכירים מביא אותי למסקנה שזה לא יהיה המשפט. זה יהיה הקשר עם החרדים, ההתנהלות הממשלתית המטורללת בזמן הקורונה, והתחושה הכללית שנוכחותו של נתניהו נעשתה מעיקה יותר מאשר מועילה לחברה ולמדינה.

 

, , , , , , , ,
19/01/2022החרדים כבר יודעים את מי היו רוצים אחרי נתניהו ישי כהן, N12
אל תילחמו במערכת החינוך, תילחמו יחד איתה יפעת שאשא ביטון, מעריב
הקושי בהגדרה העצמית בין ה"יהודי" ל"ישראלי" מחייב הגדרה מחדש של הלאום סלי מרידור, ליברל
המשטרה שוכרת האקרים לבצע פריצות ולאסוף מידע על אזרחים תומר גנון, כלכליסט
מציאות חדשה במפרץ: איחוד האמירויות בסכנת מלחמה אהוד יערי, N12
פוטין הכריז מלחמה על אירופה (אנגלית) Bernard-Henri Lévy, Wall Street Journal
בנט לא צפוי לתמוך במועמדות קלדרון ליו"ר הסוכנות היהודית עטרה גרמן, מקור ראשון
האם התמותה בפלורידה נמוכה למרות שאין בה כמעט הגבלות? המשרוקית של גלובס, גלובס
מנסור עבאס הוא איש השנה שלכם? באמת? ג׳קי חורי, הארץ
"חוק הגיוס" מסוכן ויחסל סופית את מודל צבא העם שוקי פרידמן, הארץ








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-01-19)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 33.72
תקווה חדשה 6 0 0.6
יהדות התורה 7 7 7
ש"ס 9 9 8.84
ימינה 7 5 5.09
כחול לבן 8 9 8.88
יש עתיד 17 18 18.59
המשותפת 6 7 6.37
ישראל ביתנו 7 6 6.4
מרצ 6 4 4.32
עבודה 7 8 7.41
הציונות הדתית 6 8 7.57
רע"מ 4 5 5.08