1.
אפשר להפסיק לעקוב אחרי הסקרים. הם לא יושיעו אותנו בשלב הזה. הם אמרו את שלהם. אנחנו קרובים מאוד ליום ההצבעה, לא מעט אמריקאים כבר הצביעו, ויש שתי אפשרויות: אם הסקרים מדייקים – אלה יהיו בחירות צמודות מאוד. אם הסקרים לא מדייקים – אז הם לא מדייקים. מה שנראה ביומיים שנותרו, תזוזה של אחוז לכאן או שניים לשם, זה בעיקר רעש.
2.
נסייג את ההמלצה הקודמת: אם סקר אמין, כמו זה של הדה מויין רג׳יסטר, קובע לפתע שאיווה היא מדינה מתנדנדת, עם יתרון קטן להאריס, זה בכל זאת משמעותי. למה? כי זה לא רעש, זה מידע חדש שלא היה לנו (בעיקר כי רק מעטים טרחו לערוך סקרים באיווה). על הסקר הזה אפשר לומר כך: אם האריס תנצח באיווה, מדינה שנחשבה עמוק למדי בכיס של טראמפ, קשה לראות איך הוא מנצח בבחירות.
3.
זכרו שאלה לא הבחירות שלנו. הם ישפיעו עלינו, כמובן, אבל הן לא שלנו. אם יאמרו לכם: היא או הוא הפסידו את הבחירות בגלל ישראל או עזה – אל תאמינו. נכון, יכול להיות שכמה עשרות אלפי מצביעים במדינה או שתיים יצביעו כך או אחרת בגלל ישראל או עזה, ובאותה מדינה יהיה פער קטן לטובת אחד המועמדים, ומייד תצא הכרזה שהנה, אנחנו הכרענו את הבחירות באמריקה. זה סיפור יפה לעיתונים או לטלוויזיה, ולא נכון בשום צורה. גם במדינה שבה שלושים אלף קולות יכריעו, ושיתברר שיש בה שלושים אלף קולות שהצביעו כך או אחרת בגלל ישראל (מוסלמים במישיגן, יהודים בג׳ורג׳יה, מה שזה לא יהיה), יהיו עוד מיליונים רבים של מצביעים שהעניין שלהם הוא בדברים אחרים. הם יכריעו את הבחירות, ולא אנחנו.
4.
ולכל המזועזעים: כן, ישראל מעדיפה את טראמפ, ובפער ניכר לעומת קמלה האריס. סקר של חדשות 12 ביטא את זה לפני כמה ימים, גם סקר המכון למדיניות העם היהודי שהשלמנו לפני יומיים מבטא את זה בבירור. השאלה לא זהה, אבל המספרים דומים מאוד. שאלנו מי יהיה נשיא טוב יותר לישראל. 61% אמרו טראמפ. 21% אמרו האריס. מהמרכז וימינה, שזה רוב גדול של הציבור היהודי בישראל, הטענה שטראמפ טוב יותר זוכה לרוב משמעותי. אגב, גם שליש מהערבים אמרו כך.
5.
ויש משהו מעודד בעובדה שכאשר שאלנו בסקר JPPI מי מהמועמדים טוב יותר לאמריקה, קיבלנו תשובה אחרת. משמע – הישראלים, או לפחות חלקם, מבינים שהמבט האמריקאי והמבט הישראלי על המרוץ בהכרח שונים. כמו שאמרנו, אלה לא הבחירות שלנו. ומי טוב יותר לאמריקה? בשאלה הזאת יש כמעט שוויון, 34%-36%. זה קורה כך: רק שישה מכל עשרה ישראלים שאומרים שהאריס טובה יותר לאמריקה, אומרים שהיא טובה יותר לישראל.
6.
מה שמאלץ להזכיר: רוב האמריקאים, כולל רוב היהודים, יבחרו לנשיאות ארה״ב את מי שלדעתם טוב יותר לאמריקה – לא את מי שלדעתם טוב יותר לישראל. ואפילו בישראל יש רבים שסבורים שהאריס טובה יותר לאמריקה. מה שאומר את הדבר הבא: אל תכעסו על האמריקאים אם הם בוחרים את המועמדת שאתם פחות מעוניינים בה. אין סיבה לכעוס.
7.
ולא לשכוח שיש בחירות לסנאט ולבית הנבחרים. אלה בחירות שקשה יותר להסביר ולעקוב אחריהן, ואין להן את המימד הסלבריטאי של הבחירות לנשיאות, אבל העובדה שיש בחירות לסנאט, ושככל הנראה הרפובליקנים ינצחו בו, מאפשרת לקחת בפרופורציה את האפשרות שהאריס, שרוב הישראלים חוששים מפני בחירה בה, בפרופורציה. גם אם האריס תיבחר – וזה רחוק מלהיות ודאי – יעמוד מולה סנאט רפובליקני שהיא תצטרך להתחשב בו. ואולי גם בית נבחרים רפובליקני. לכן בליל הבחירות, למרות שזה פחות מסעיר, כדאי להעיף מבט על מה שקורה, נניח, במחוז השלישי בקולורדו, ובמחוז השני בנברסקה.
8.
מה הנושא העיקרי בבחירות האלה? נציע שלושה: הכלכלה – מי שמאוד לא מרוצה מהכלכלה של תקופת ביידן, מי שמרגיש שנשאר מאחור בעידן הגלובלי, אלה הולכים עם טראמפ. לטעמי, נושא ההגירה, כמו נושא המכסים, הוא למעשה רכיב בנושא הגדול יותר של כלכלה וגלובליזציה. מגדר – מי שכועסות על ביטול הזכות להפלות, וחוששות מהגישה של טראמפ לנשים, אלה הולכות עם האריס. סגנון – אולי זה הכי חשוב. מי אוהב או מסתייג מהאגרסיביות הלעומתית של טראמפ, מי אוהב או מסתייג מהשיח הנוטה לפרוגרסיבי של האריס. בהסכת של הקיפוד והשועל, כבר הוצאנו שני פרקים. ראשון – על בחירות 1824, מדבר על העם נגד האליטות. נושא רלבנטי. השני – על בחירות 1924, מדבר על סגירת שערי ההגירה. נושא רלבנטי. מוזמנים ומוזמנות להאזין. ונזהיר מראש: הסכתים של הקיפוד והשועל נוטים להיות הסכתים למיטיבי לכת (או כמו שאנחנו מכנים אותם: סקרנים וסקרניות).
9.
בליל הבחירות אשב באולפן כאן 11. כך שמצד אחד אני צריך לדחוק בכם לצפות במשדר. מצד שני, ראוי להיות ישר, ולכן נזהיר מראש: ייתכן בהחלט שתישארו ערים כל הלילה, ובבוקר תגלו שאין תוצאה. לילה לבן, שיכולתם לחסוך לעצמכם. אם הבחירות יהיו צמודות, כמו שהסקרים חוזים, אפשר שכמה מדינות ייאלצו לערוך ספירות חוזרות, ולהתמודד עם עשרות עתירות משפטיות. ועד שכל אלה יסתיימו, אולי לא נדע מי ניצח. כמה זמן? שבוע, שבועיים, שלושה. מי יודע. בחירות 2000 נערכו ב-7 בנובמבר. אל גור הודה בהפסדו ב-13 בדצמבר.
10.
כשייוודעו התוצאות, המון מכרים שלכם יאמרו ״אמרנו לכם״. חייכו אליהם בפירגון, גם אם ברור לכולנו ש״אמרנו לכם״ זה משהו שאומרים כשצודקים במקרה, ולא משהו שאומרים כשטועים במקרה, ושלכל מי שאומרים עכשיו בביטחון ״האריס״ או ״טראמפ״ אין שום בסיס להיות בטוחים בתוצאה. באופן טבעי, חלק מהם יהיו צודקים – במקרה.
