fbpx

3.85/104/10

46% 54%


הדרמה האמריקאית של רו-וי-וייד: לא משפטית – חברתית

דבר דרמטי קרה אתמול. טיוטת פסק דין של בית המשפט העליון האמריקאי הודלפה לפרסום באתר פוליטיקו. זה לא עניין שגרתי, וגם לא עניין רצוי. אבל זה כנראה מעיד על עוצמת הרגשות שמלווה את הרגע הזה גם בתוך בית המשפט. חמישים שנה כמעט עברו מאז הפסיקה שחייבה את מדינות ארה״ב לאפשר הפלות. חמישים שנה מאז רו-וי-וייד. הפסיקה היא מסורת, והיא גם סמל. אם בית המשפט אכן מתכוון לבטל אותה, כפי שעולה מהטיוטה, זה אירוע גדול. לא אירוע משפטי גדול – אירוע חברתי ופוליטי גדול. בארה״ב הסערה כבר בעיצומה. השמרנים עוד קצת מהססים לחגוג מוקדם מדי, שמא אירעה תקלה, וההדלפה תטרוף את הקלפים. אבל הליברלים כבר על הגדרות, מבטיחים מלחמת חורמה בפסיקה. הנה עוד נושא חברתי-תרבותי שיעסיק את ארה״ב, ויסיח את דעתה מעניינים חשובים יותר שקורים בעולם.

איזה ציון תתנו לראש הממשלה נפתלי בנט?

ואיזה לראש האופוזיציה, בנימין נתניהו?

הפסיקה: רו-וי-וייד היתה פסיקה משפטית שעמדה על כרעי תרנגולת. אפשר לקבל ואפשר לדחות, אבל ברור שהשופטים של השנה ההיא, 1973, עשו אקרובטיקה משפטית מתוך גמישות מקסימלית כדי לברוא זכות חוקתית שאיננה מופיעה בחוקה בשום דרך מילולית או פשוטה. יש שיקראו לזה יצירתיות. יש שיקראו לזה פרשנות מתחייבת משינוי העיתים. יש שיאמרו זו פוליטיקה במסווה של משפט. כך או כך, כשהפסיקה יצירתית, והפרשנות מעלה קשיים, קל לבטל אותה. קל לומר – זו הייתה טעות. למעשה, המהלך העיקרי שעליו נדרשו השופטים להחליט איננו מהלך של ערעור הפסיקה ההיא מבחינה הלשון וההיגיון, אלא מהלך של שבירת תקדים ארוך שנים. לתקדימים יש ערך, כפי שהודו גם חלק מהשופטים השמרנים בתהליכי השימוע שלהם לקראת המינוי. תקדימים של בית משפט לא צריך לבטל אלא בנסיבות מיוחדות. בעצם, על זה יתנהל הקרב. על השאלה האם הנסיבות הצדיקו ביטול של תקדים שעומד כבר כמעט חמישים שנה.

למה לבטל: הפסיקה המקורית הייתה, כאמור, יצירתית במובן הלא-לגמרי-משכנע. היא שמחה רבים מאוד, והרגיזה רבים עוד יותר, אך עם הזמן הרוב האמריקאי התייצב לצידה. רוב האמריקאים לא רוצים בביטולו של התקדים, גם אם אינו עומד משפטית. אז למה בכל זאת לבטל? יש שיאמרו, כי זו חובתם של שופטים לבטל פסיקה גרועה. יש שיאמרו, כי הפסיקה הגרועה היא לא רק גרועה, אלא גם מזיקה. היא באה לפתור בעיה (נשים שצריכות הפלה ואין היכן לבצע), ויצרה בעיה חמורה לא פחות (קרב חברתי-פוליטי שלא פוסק כבר חמישה עשורים). אכן, זה הטיעון החשוב ביותר, המשכנע ביותר, נגד רו. הניסיון להשתמש בכלי המשפטי כדי להכריע בסוגיה עקרונית-חברתית הוליד מרמור, מאבק, שחיקה. ייתכן שיש דברים שמוטב לפתור בכלים אחרים.

כלים אחרים: זה מוביל משאלת העבר לשאלת העתיד. מה יקרה אם אכן הפסיקה תבוטל. התשובה: בהרבה מאוד מדינות לא יקרה שום דבר. במדינות מסוימות תוגבל האפשרות להפלות. יש מדינות שאולי אפילו יבטלו אותה לגמרי. בכל המדינות האלה תינקט מידה של זהירות, כי לפוליטיקאים יש עניין להיבחר, ואם יבינו שביטול האפשרות להפלות תבטל גם את האפשרות שלהם להיבחר, הם יעשו פשרות. במובן הזה, העברת הקרב לזירה הפוליטית עשויה להועיל. אולי בכלל יתברר, שכאשר המשחק מתנהל בזירה המתאימה יותר, דעת הקהל מכריעה, ולשמרנים לא תהיה ברירה אלא לקבל את הכרעת הרוב. ואולי זה לא מה שיקרה. מן הסתם יהיו מדינות שבהן זה לא מה שיקרה. קבוצה נחושה ומסורה לרעיון, הרואה בהפלות משהו שקרוב לרצח, תתמיד במאבק ותשנה את המציאות החברתית. במדינות האלה יהיה בלתי אפשרי לבצע הפלה, או כמעט בלתי אפשרי. יהיו נשים שייפגעו מזה. יהיו נשים שידלגו למדינה שכנה כדי לבצע הפלה. יהיו נשים, בעיקר נשים עניות, או בורות, בנות מיעוטים, שההחלטה הזאת תפגע בהן מאוד. מצד שני, מאז 1973 חל שיפור ניכר באפשרות להשיג אמצעי מניעה, וגם יש מודעות ולגיטימציה לאמצעי מניעה, כך ששיעור ההפלות לא צריך להיות כל כך גבוה.

הפוליטיקה: הפסיקה תשמח את השמרנים, אבל לא תעציב את הפוליטיקאים הדמוקרטים. הם כמובן ילבשו פרצופים זועמים, הכי זועמים שאפשר, אבל בלב ישושו. הנה, צצה להם הזדמנות להפוך את מה שנראה כמו מסלול ישיר לתבוסה בבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר, ולעשות ממנו ניצחון, או לפחות הפסד פחות כואב. במובן הזה, ביטול הפסיקה בוודאי לא יוביל מייד לרגיעה סביב שאלת ההפלות, אלא יהפוך אותה לכלי הניגוח הפוליטי המרכזי של הצד השמאלי. הדמוקרטים יפנו לנשות אמריקה, וינסו לשכנע אותן שאם יאפשרו לרפובליקנים לשלוט, זכויותיהן יילקחו מהן, כפי שנלקחו על ידי בית המשפט. עד כמה זה יועיל? אף אחד לא יודע. מצד אחד, העיתוי טוב. מצד שני, מי שיחליט עד כמה זה חשוב הם הבוחרים (ובעיקר הבוחרות) ולא הפוליטיקאים. הדמוקרטים ינסו לשכנע שהפלות זה הנושא המרכזי על סדר היום – הרפובליקנים ישיבו להם באינפלציה. מה יותר חשוב לכם, להתקוטט על האפשרות להפלות, שאינה נוגעת לרובכם, או על הכלכלה והאינפלציה, שמדברת לכיס של כל אחד ואחת?

, , , ,
20/05/2022משבר זהות: כך ניתן לפתור את המחלוקת על חוק הלאום שמואל רוזנר, מעריב
מי יהיה ראש ממשלת המעבר דפנה ליאל, N12
האם אנחנו מוכנים לאיראן עם גרעין (אנגלית) Peter Brookes and James Phillips, 1945
המפלגות האמריקה הפכו לקריקטורה של עצמן (אנגלית) Charlie Cook, The Cook Political Report
הממשלה לא יכולה לנהל את המדינה במרדף מתמיד אחר פורשים שלום ירושלמי, זמן ישראל
למה המכוניות החשמליות כל כך יקרות? תומר הדר, כלכליסט
קמתי, התלבשתי ושיניתי אישיות אולגה קזאן, אלכסון
סיור מודרך במחולל הקלישאות של #ממשלת_השינוי עירית לינור, ישראל היום
התפוררות הקואליציה הפכה רשמית למגמה טל שלו, וואלה
לא רק השלום. בגין אחראי גם למהפך הכלכלי דרור בר יוסף, וי-נט








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-05-09)
ממוצע המדד
הליכוד 30 36 36
תקווה חדשה 6 4 2.77
יהדות התורה 7 7 7
ש"ס 9 7 7.37
ימינה 7 8 6.89
כחול לבן 8 7 7
יש עתיד 17 18 18.73
המשותפת 6 8 7.32
ישראל ביתנו 7 5 5.36
מרצ 6 5 5
עבודה 7 6 6.38
הציונות הדתית 6 9 8.62
רע"מ 4 0 1.63