כבר אין טעם להמשיך לחנך את האמריקאים. אחרי שראש הממשלה יאיר לפיד כבר הסביר להם, אחרי ששר הבטחון בני גנץ כבר הסביר להם, אחרי שהשגריר לשעבר מייקל אורן אמר, ובצדק, שמה שאמרו הוא פשוט חוצפה ועזות מצח – אין טעם לשפוך עוד מים על המדורה שכבתה. השגריר האמריקאי בישראל, טום ניידס, נמצא על המסלול שיהפוך אותו לאחד השגרירים הפחות אהודים על הציבור הישראלי אי פעם. ממשל ביידן בדרכו להיות פופולרי בישראל כמו שהיה ממשל אובמה (כלומר, בכלל לא). או שניידס קיבל הנחייה רעה, להצטרף למקהלה מוושינגטון, או שנתן עצה רעה, ולא בלם את המקהילה בוושינגטון. כך או כך, את ישראל הוא כנראה לא ממש מבין. לא הוא ולא חבריו הבכירים יותר בממשל, שהחליטו לטווח את ציפור הנפש של הישראלים – צה״ל.
מהמתחים השונים המוכרים בחברה הישראלית, איזה מתח נראה לך כרגע הכי מדאיג?
כמה חשוב לכם שחרדים יתגייסו לצה״ל? בואו להתמודד עם אתגר של קבלת החלטות
למה הם עשו את זה? תכף נגיע לשתי אפשרויות עיקריות, אבל לפני כן כמה מילים על ציפור הנפש. לא מזמן פורסמו ממצאיו של סקר המדד עבור המכון למדיניות העם היהודי שעסקו, בין השאר, בדימוי המוסרי של צה״ל. הם חד משמעיים: יותר משבעה מכל עשרה יהודים בישראל (הערבים הם כמובן סיפור אחר) מסכימים שצה״ל הוא ״הצבא הכי מוסרי בעולם״. כלומר, לא סתם ״מוסרי״. לא סתם צבא ככל הצבאות. הוא ״הכי מוסרי בעולם״. סקר של המכון לדמוקרטיה מ-2021 מצא שרוב גדול (77%) מהציבור היהודי (וגם 35% מהציבור הערבי) מעניקים לצה”ל ציון גבוה על התנהלות מוסרית בלחימה. באותו סקר כמעט שלושה רבעים מהיהודים (72%) אמרו שההקפדה על החוק מגבילה את צה”ל ומקשה עליו לעמוד במשימותיו הצבאיות. כלומר, אם כבר, אז צה״ל מקפיד יותר מדי, בטח לא פחות מדי. ולא שהציבור רוצה שצה״ל יפסיד להקפיד. הוא רוצה הקפדה – אבל גם ניצחון. הוא מבין שלפעמים הקפדה מקשה על ניצחון, ובדרך כלל יודע מה משני אלה חשוב לו יותר.
שני שלישים מכלל המשיבים לסקר המדד אמרו שעל צה״ל ״להילחם כדי לנצח תוך השתדלות לא לפגוע בחפים מפשע״. קרי, אין התפשרות על ניצחון (מיעוט של כ-20% מוכנים לסכן את הניצחון כדי להימנע בפגיעה בחפים מפשע), אך גם לא התעלמות מהרצון להגן על מי שנקלעו לקרב (מיעוט קטן של 14% סבורים שבנסיבות של סיכון חפים מפשע מוטב לצה״ל להפסיד). כמובן, יש קשר בין העמדה הספציפית של כלח משיבה ומשיב לבין עמדות פוליטיות: שתי קבוצות הקצה על הסקלה הפוליטית חריגות לעומת שאר הישראלים. בקרב המזדהים כ״שמאל״ – קבוצה קטנה של כחמישה אחוזים מכלל היהודים – אפשר לראות ששני שלישים מוכנים להתפשר על גודל הניצחון כדי לחסוך בפגיעה בחפים משפע. בקרב הקבוצה הגדולה הרבה יותר של מי שמזדהים עם עמדות ״ימין״, כשליש מהם לא מייחסים כל חשיבות לשמירה על שלומם של חפים מפשע.
עכשיו לאמריקאים. מה קפץ עליהם פתאום, שהחליטו להציע לישראל לבחון את הוראות הפתיחה באש. באופן כללי, אפשר לבחור בין שתי אפשרויות, ואחר כך לנסות לדייק אותן.
אפשרות אחת – שלומיאליות, טפשות וחוסר תשומת לב. מישהו או מישהי שלפו ממגירת העצות את העצה העבשה הזאת, שנראתה להם מתאימה לנסיבות (אזרחית אמריקאית נהרגה כנראה מאש צה״ל), והשתמשו בה בלי להרהר הרבה בשאלת התועלת והנזק.
אפשרות שניה – זו האפשרות לחובבי קונספירציות. מדובר במהלך מתוכנן שנועד להשיג יעד מחוכם שקשה להבין. אולי משהו שקשור לאיראן? קשה לדמיין משהו שקשור לאיראן. אז אולי לבחירות? ננסה דוגמה: נניח שהאמריקאים החליטו לסייע ליאיר לפיד או לבני גנץ בבחירות, והבינו שהם צריכים לספק ללפיד ולגנץ הזדמנות להוכיח לבוחרים שאינם חלילה שמאלנים. הם לא רוצים שלפיד וגנץ יריבו איתם על איראן, כי איראן חשובה להם. לכן, בתמרון זהיר הם נזפו בישראל, ביודעם מראש שיחטפו על הראש מלפיד ומגנץ בהקשר הזה. בעצם, אם לבחור בגרסה הקונספירטיבית הזאת, האמריקאים פשוט עובדים עבור הקמפיין של גוש המרכז-שמאל. לגוש הזה יש בעיה: הוא לא מצליח להזיז עוד 2-3 מנדטים לכיוונו, שזה מה שצריך כדי לנסות לשבור את התיקו (ובעיקר להבטיח שבשום נסיבות לנתניהו לא תהיה קואליציה משלו). איך מזיזים 2-3 מנדטים? אנשיו של גנץ יודעים שהבוחרים שהם צריכים הם בוחרים שלא נוח להם עם נתניהו, אבל אינם משוכנעים שגנץ מספיק בטחוני, ימני, לאומי. מטרתו לשכנע אותם שהוא כן. ואיזו דרך טובה יותר יש לעשות את זה מאשר להתכתש עם האמריקאים על המוסריות של צה״ל, ועל נחישותה של ישראל לקבוע בעצמה את הוראות הפתיחה באש של חייליה?
באיזו אפשרות תבחרו, שלומיאליות או קונספירציה? הרצון להשתעשע אומר קונספירציה, הניסיון אומר שלומיאליות. האמריקאים הרבה פחות מתוחכמים מכפי שהם נראים בסרטים של הוליווד. ולעיתים קרובות הם נכנסים לבורות מיותרים.
תשאלו: אולי הם באמת רוצים שישראל תבחן את הוראות הפתיחה באש? תשאלו: למה לא לקחת ברצינות את מה שהם אומרים ולהניח שכך הם פשוט חושבים? נשיב: אם זה מה שהם רוצים, השלומיאליות גדולה עוד יותר ממה שנדמה. כי מרגע שאמרו בפומבי שזה מה שלדעתם ישראל צריכה לעשות, הם פחות או יותר הבטיחו שישראל לא תעשה את זה. הקריאה הפומבית היא כמו קריאה לישראל לטפס על העץ, על הענף הכי גבוה, כך שאי אפשר יהיה להוריד אותה ממנו. לפיד זינק, גנץ זינק, אין סיכוי להוריד אותם מהעץ של ״לא נשנה״, בטח לא בתקופת בחירות, בטח לא כשעניינית הצדק עם ישראל ולא עם האמריקאים.
לכן, קשה להאמין שזה מה שהם רצו. הם שלומיאלים, אבל לא עד כדי כך. מה שהם רצו זה ״להגיד משהו״. מה שהם רצו זה ״להגיד את הדבר הנכון״. יצא הדבר הלא נכון. נזק לישראל? בהחלט – האמירה הזאת תשמש את אויביה המבקשים לעשות דה לגיטימציה לשימוש שלה בכוח צבאי. נזק לאמריקה? לא ממש. לא נזק שיעיק עליה. זה יתרונה של המעצמה. רק לעיתים רחוקות היא משלמת מחיר אמיתי על שלומיאליות.
