fbpx

הסוף של הממשלה או הסוף של צה״ל?

 

הסקר שפורסם של המכון למחקרי בטחון לאומי שפורסם אתמול (סוקר: מנו גבע) הוא סקר מדאיג, לא משום שהוא מחדש, אלא משום שאינו מחדש. הוא מזכיר לנו מחדש את מה שאנחנו כבר בעצם יודעים, אבל לא בטוח שלגמרי מפנימים: חוק פטור מגיוס לחרדים הוא הימור על עתידו של צה״ל. הוא הימור על קיומו של צה״ל כפי שהכרנו אותו. הוא הימור על מודל הגיוס. הוא הימור על הבטחון של כולנו.

למה הימור? מסיבה פשוטה: יהיו לא מעט ישראלים שאם החוק יעבור עלולים להחליט שלא להתגייס. ואם פעם היה קשה לקבל החלטה כזאת, כי לא הייתה לה לגיטימציה, העברת חוק הפטור ייתן להחלטה כזאת לגיטימציה. כמובן, לא בכל מקום, ולא בכל קבוצה, אבל ייתן לגיטימציה רחבה מספיק כדי לפגוע במודל הגיוס. וצריך להדגיש: לגיטימציה היא שם המשחק. הגיוס לצה״ל מעולם לא נשען על מערכת דורסנית של כפייה. לכן, האיומים של קבוצות חרדיות שאי אפשר לגייס אותן בכוח הם איומי סרק. צה״ל מעולם לא ניסה, ובכל מקרה לא היה יכול, לגייס קבוצות שלא רוצות בזה בכוח. צה״ל יכול היה לטפל, עד גבול מסוים, בסרבנים יחידים, אבל עיקר כוח הגיוס שלו נשען על נורמה חברתית. אתה מתגייס, כי גם השכן מתגייס, כי גם הבת של הבת דודה מתגייסת, כי גם החברים בכיתה מתגייסים. אתה מתגייס כי זה מה שעושים אזרחים טובים בישראל, אזרחים פטריוטים ושומרי חוק. אתה מתגייס כי גם אתה אזרח כזה – רובנו אזרחים כאלה. אזרחים נורמטיביים.

אנחנו אוספים עוד תשובות לסקר האמונה החשוב (לדעתנו) שלנו: בואו להשתתף

החברה הישראלית נתנה ביטוי פומבי להערכה שלה למתגייסים, ונתנה ביטוי פומבי להסתייגות שלה מהלא-מתגייסים. הביטוי ניתן ברמות משתנות כמובן, לא תמיד באותו אופן, לא תמיד באותה עוצמה. ותמיד היו בשוליים קבוצות שבהן אפשר היה להנות מלגיטימציה גם במקרה של השתמטות. אבל אלה היו קבוצות קטנות, ולהשתייכות אליהן, ברוב המקרים, היה מחיר (ונכון, יש כמה מפורסמים, זמרים ואמנים, שלא שילמו מחיר. אלה יוצאים מהכלל המעידים על הכלל. עובדה שאנחנו זוכרים את שמותיהם ויודעים במי מדובר).

לגיטימציה להשתמטות היא הדבר הכי מסוכן שיכול לקרות לצה״ל, משום, שכאמור, אין לצה״ל, אין למדינה, יכולת לגייס המונים בכוח ולכפות אותם לעבודת הצבא. ישראל לא בנויה לזה, החברה לא בנויה לזה, הצבא לא בנוי לזה. לגיטימציה להשתמטות תוביל לעליה בשיעורם שלא מי שלא מתגייסים, מה שיוביל לעוד לגיטימציה להשתמטות, מה שיוביל לעוד עלייה בשיעורם של הלא משרתים – והמודל של צבא העם במהרה יקרוס.

תאמרו: נו, ומה בכך? יהיה צבא מקצועי. על זה צריך שתי הערות. הראשונה – רבים מאוד מהמומחים לנושא סבורים שצבא מקצועי איננו מודל שמתאים לישראל, ואיננו מודל שייתן בטחון לישראל. השנייה – גם אם אתם סבורים שמודל כזה יכול להתאים לישראל (וכדאי שתהיו בטוחים בזה, ושהעמדה שלכם תהיה מבוססת על ניתוח רציונלי, כי הבטחון שלכם ושל ילדיכם תלוי בזה), מוטב לא להידרדר אליו בגלל משבר פוליטי. אם ישראל עוברת למודל של צבא מקצועי זו צריכה להיות החלטה שקולה ומסודרת ומתואמת, ולא הדרדרות פתאומית בגלל שאין ברירה והצעירים פשוט לא רוצים להתגייס.

וזה בדיוק מה שעלול לקרות, אם להסתמך על הסקר של INSS שפרטיו פורסמו אתמול. על פי הסקר הזה, קרוב לשליש (29%) מההורים לבני 18-16 מסרו כי במידה ויחוקק חוק גיוס הוא ישפיע השאלה האם וכמה יעודדו את בניהם לשרת. כ-60% מתוכם, קרי, שישים אחוז משלושים אחוז, שזה קרוב לעשרים אחוז, העידו שיעודדו את ילדיהם לא להתגייס לצה”ל. האחרים אמרו שיעודדו את ילדיהם להתגייס אך לא לשירות קרבי. ולא פחות חשוב: כמעט 38% אמרו שאם יחוקק החוק הם יתמכו במי שיודיעו על הפסקת שירות מילואים. אמרנו: לגיטימציה חברתית להשתמטות היא האיום הכי חמור על צה״ל. אם קרוב לארבעים אחוז יתמכו בהשתמטות משירות, וברור שמדובר בארבעים אחוז שרובם באים מקבוצות מסוימות באוכלוסייה (מתנגדי ממשלה, בעיקר חילונים), זה אומר שבקבוצות האלה יחל להתגלגל כדור השלג של לגיטימציה ללא משרתים. בכל כיתה, בהרבה כיתות, בהרבה בתי ספר, יהיו נערות ונערים שיחליטו לא לשרת. לכל אחד יהיה שכן שהחליט שלא, ובת דודה שהחליטה שלא, ומדריך בתנועה שהחליט שלא. וצה״ל לא יוכל לרדוף אחרי כל אלה, בעיקר אם יתארגנו לקבוצות, כמו החרדים, שאי אפשר לכלוא את כל חבריהן.

תסריט אימים? אולי. הלוואי. אבל הנתונים מעידים שהוא בהחלט אפשרי. כך מעידים הנתונים שפורסמו אתמול, כך מעידים גם נתונים אחרים שנאספו בשנה האחרונה. הלגיטימיות בקרב מתנגדי הממשלה לאי-התייצבות למילואים, אם ישונה הרכב הועדה לבחירת שופטים, הייתה גבוהה מאוד. וזאת למרות שאין קשר ישיר בין בחירת שופטים לבין התייצבות למילואים. כלומר, המקרה של פטור לחרדים עלול בהחלט להיות חמור הרבה יותר, כי הקשר ברור לעין: הם לא יגויסו, גם אנחנו לא נתגייס. הם יקבלו פטור, גם אנחנו נאותת לבנינו ובנותינו שמבחינתנו אין בעיה לוותר על שירות. השר יצחק גולדקנופף אמר הבוקר, שלמפלגתו, יהדות התורה, יש הנחייה מהרבנים ״ללכת עד הסוף״ עם חוק הגיוס. ועל זה אפשר לשאול: עד הסוף של הממשלה – או עד הסוף של צה״ל? כי אלה שני הדברים שעומדים על הפרק עכשיו. העניין הקטן יותר: סוף הממשלה. והעניין הגדול יותר: סוף צה״ל.

, , , , , , , , ,

28/02/2024התאהבנו בלילה שלפני, אבל הוא לא כל הסיפור אבי יששכרוף, Ynet
היכן צברו מפלגות הימין והשמאל הישגים משמעותיים? משה כהן, אנה ברסקי, מעריב
שש ערים לעקוב אחריהן בבחירות המקומיות עמית סגל, N12
מתי שלטון נהפך למשטר אלוף בן, הארץ
ויכוח עם חרדי מיומן על גיוס מרגיש כמו שחייה בבריכת ג'לי חיים נבון, מקור ראשון
איך ייסגר הבור הענק בתקציב המדינה? סבר פלוצקר, Ynet
יותר ממחצית צופים סיכויים נמוכים ל"ניצחון מוחלט" תמר הרמן, ירון קפלן, המכון לדמוקרטיה
למה השירות הצבאי של הסדרניקים קצר יותר? חיים נבון, מקור ראשון
7 באוקטובר של מגלן, דקה אחרי דקה איתי אילנאי, ישראל היום
מה המלחמה עושה לנו נחום ברנע, Ynet








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-02-23)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 39 36
הליכוד 32 18 18.7
יש עתיד 24 13 13.1
ישראל ביתנו 6 10 9.5
ש״ס 11 10 9.4
עוצמה יהודית 6 10 8.8
יהדות התורה 7 6 6.9
רע״מ 5 4 5
חדש תע״ל 5 5 4.8
מרצ 0 5 4
הציונות הדתית 8 0 3.9
עבודה 4 0 0
בל״ד 0 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר