fbpx






5.42/105.1/10

22.6%29.2%18.4%24%

זה לא משבר חוקתי, זה פוקר פוליטי

1.

המונח ״משבר חוקתי״ מעורפל דיו כדי לכלול הרבה אפשרויות. מהו ״משבר חוקתי״? האם כאשר ראש הממשלה עושה פרובוקציה מכוונת ומעלה להצבעה הצעה לא חוקית – הוא יודע, היועץ המשפטי יודע, השרים יודעים, שזה לא חוקי – זה ״משבר חוקתי״? ומה אם ברור מאליו שהצעה לא תתממש, כלומר, מה אם גם ראש הממשלה לא באמת התכוון למנות את אופיר אקוניס לשר המשפטים, אלא רק התכוון לעשות פרובוקציה, האם גם אז זה ״משבר חוקתי״? ובכלל, מהו משבר חוקתי במדינה שאין לה חוקה, רק בוקה ומבולקה?

מחכים שתבואו לחזות את הקואליציה הבאה. זה לא קל, אבל תוכלו לעשות זאת כאן. הקליקו.

ובאותה הזדמנות, ספרו לנו מה דעתכם על ביצועיו של הנשיא האמריקאי ג׳ו ביידן והאם הוא טוב לישראל.

2.

אב הטומאה הוא הממשלה הפריטטית. אב הטומאה הוא ההחלטה, של נתניהו וגנץ, לכופף את שיטת הממשל הישראלית גלל שנוח להם כרגע. ממשלה פריטטית היא מתכון בטוח לשיתוק, אלא אם אתם מניחים שהפוליטיקאים עומדים לשנות את עורם ולהפוך מחתולים נרגזים לארנבות צמריריות. פוליטיקאים חיים כדי לריב, להתקוטט, לחדד מסרים, לבדל את עצמם מול יריבים. שים שניים כאלה בעמדה להחליט במשותף, ומובטח שברגע מסוים לא יצליחו להגיע להסכמה. למה? כי האינטרסים מנוגדים. לנתניהו יש את האינטרס שלו – לשרוד בשלטון. לגנץ יש את האינטרס שלו – למנוע מנתניהו לשרוד בשלטון. כל השאר רטוריקה והצגה. אפשר לחיות בלי שר משפטים. אפשר למצוא פתרון לבעיית האסירים הלא מחוסנים. אפשר הרבה מאוד – כשרוצים. רק שאף אחד לא רוצה.

3.

נדמה לכם שקל לפתור מחלוקות כשיש רצון טוב? נדמה לי שלנפתלי בנט וליאיר לפיד יש רצון טוב, ועדיין לא קל להם לפתור את המחלוקות המקשות עליהם להקים קואליציה. נדמה לכם שאצלם הפריטטיות תפעל ללא תקלות? לא כדאי לבנות על זה. נכון, אפשר לקוות ששניהם קצת פחות תחבולנים וקצת פחות חסרי-מעצורים לעומת נתניהו. כך שאולי יהיו גבולות שהוא חוצה והם לא היו חוצים. מצד שני, גם זה במידה רבה תוצר של הפוזיציה. להם יש קהל שלא יסבול תרגילים מסוימים, לנתניהו יש קהל שיסבול אותם. ובכלל, מי שאמר שראש ממשלה תחבולן זה רע? מי אמר שראש ממשלה שלא מוותר בקלות על תפקידו זה רע? יש הרבה מאוד סיבות לטעון בעד ראש ממשלה שלא מוותר בקלות. שלא נכנע. שיודע להתיש את יריביו ולשלוט בסדר היום. כמובן, כל עוד ראש ממשלה כזה לא מוביל ל״משבר חוקתי״. אבל, כאמור, עוד לא בדיוק החלטנו מהו משבר חוקתי ומה טבעו. נכון לעכשיו, ככל הידוע, ראש הממשלה אמנם צפצף על הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה, אבל לא הפר החלטה של בית המשפט. עדיין לא.

4.

אפשר למנות עוד בעיה קבועה: מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. לרבים מחכמי המשפטנים יש טענות כבדות משקל נגד האופן שבו עוצב התפקיד הזה. אלה טענות רציניות, שצריכות התייחסות. אבל לא עכשיו. לא בזמן שהמשחק כולו פוליטי, ויש הסתברות אפסית להתייחסות עניינית ורצינית לטענות, ולאפשרות לפתרונן. וכך או כך, לא אביחי מנדלבליט קבע את גבולות הגזרה של תפקיד היועץ, לא מנדלבליט הוא האשם בכך שעל כתפיו מוטלת החובה לא נעימה להבהיר לראש הממשלה שאינו יכול למנות שר בהצבעה לא חוקית.

5.

שאלה שאין דרך לקבל עליה תשובה כנה: האם כל שרי גוש נתניהו מסכימים עם מהלכיו אתמול, וסבורים שראוי היה לקיים את ההצבעה כפי שקוימה, או שהם סתם שפנים, שבדיוק כמו נתניהו עצמו, פשוט רוצים לשרוד במציאות פוליטית מורכבת? לא נעים לראות מנהיגים פוליטיים מתרפסים כדי לשרוד. ומצד שני, הם לא הראשונים ולא האחרונים בעולם שנאלצים לשתוק לנוכח מעשיו של בוס מתעלל, כדי לשמור על משרתם.

6.

לא קל להיות שופט שצריך להכריע מה לעשות בראש ממשלה שמתעקש לנקוט בכל תחבולה כדי לשרוד. לא קל להיות שופטת שצריכה לגלגל בראש את כל התסריטים האפשריים שיבואו בעקבות החלטה כזאת או אחרת שתקבל. נאמר – יורו לממשלה למנות שר משפטים. נאמר – הממשלה לא תמנה, כי לא תגיע להסכמה. מה יעשו השופטים, יכלאו את נתניהו? ובאיזו טענה, שהוא לא ממנה? זה לא הוא – זו הממשלה הפריטטית שמחייבת הסכמה ואין הסכמה. זה לא שהוא לא מסכים למנות, זה גנץ שלא מסכים. שמעתי אתמול הדלפות מגורמים משפטיים בכירים שקרובה ההחלטה על ״נבצרות״ של נתניהו. זה יהיה הרגע שבו יש פוטנציאל ממשי יותר למשבר חוקתי. כי נתניהו בוודאי יאמר שאיננו הולך לשום מקום. ותצטרך לצאת הנחייה להוציא אותו. איך בדיוק? שוטרים? זינזאנה? אולי מערכת הפוליטית תתעשת, כולל חברי ליכוד? ואיך יגיבו בוחריו? ואיך תיראה ישראל ביום שאחרי? אם מותר להמר, אני מניח שאם וכאשר נגיע לרגע כזה ישראל תתגבר עליו, כפי שהתגברה על משברים פוליטיים קשים מאוד בעבר. אבל ככל שמעלים את סכום ההימור, הסיכון גדל. אתמול, נתניהו העלה את הסכום – נשאר לראות מה יעשו יריביו.

7.

ממילא, מה שחשוב כרגע הוא מה יקרה בסוף כל זה. כשייגמר המנדט, כשיועבר למישהו אחר, כשיואצו המגעים לממשלה אחרת. כבר כמה שבועות שאנחנו מנהלים מעקב אחר תחזיות הקואליציה של גולשי המדד, ובודקים כיצד הם משתנות. בתחילת הדרך, רוב גדול מהם חזה שנתניהו יישאר ראש ממשלה. בחירות חמישיות היו האפשרות הפופולרית השנייה, ממשלה בראשות מישהו אחר נראתה כמו משהו שסיכוייו נמוכים. אבל עם הזמן, נרשם שינוי. נתניהו נכשל בניסיונותיו, והציבור החל להתרגל לאפשרות שראש מפלגה של שבעה מנדטים ההוא מועמד ריאלי להיכנס לבלפור. הנה הגרף המתאר את המנייה היורדת של נתניהו, והמנייה העולה של בנט. כפי שאפשר לראות, אפשרות הבחירות החמישיות נשארה בערך במקום שהייתה מתחילת הדרך. מעניין אם בקרוב תחל גם היא לצבור נקודות – גם אם לא ממש אוהדים.

אם גם אתם רוצים לנסות לחזות אם ואיך תורכב הקואליציה הבאה, ומי יהיה ראש הממשלה בחודשים הבאים, לחצו כאן.

, , , , , , , ,