fbpx






5.42/105.08/10

22.8%28.9%18.2%24.3%

זו לא הפוליטיקה, זו הזהות

זהותו של אדם היא האופן שבו הוא מגדיר את עצמו. היא זו שמקנה לחייו משמעות. כאשר ויכוח פוליטי – נאמר, האם אתה בעד או נגד פינוי התנחלויות, או, האם אתה בעד או נגד המשך כהונת בנימין נתניהו – לובש כסות של דיון על זהות, הוא מאבד כיוון. עמדות פוליטיות כבר אינן משיבות על השאלה “מה צריך לעשות עכשיו”, שהיא שאלה על מדיניות, אלא על השאלה “מי אני”, שהיא שאלה על זהות. זה שינוי דרמטי, משום שהוא מקשה על היכולת לשקול עמדות פוליטיות לנוכח נסיבות משתנות. גודמן מנסח זאת כך: “אדם שהדעות שלו נספגו בזהות שלו […] חווה כל ערעור על דעותיו כערעור על עצם הקיום שלו”.

שמואל רוזנר כתב במעריב על האופן שבו אמריקאים המצביעים לטראמפ וביידן הפכו את ההצבעה לחלק מהזהות שלהם.

מתי הופך מאבק פוליטי, על מדיניות, למאבק ערכי, הנוגע בשורש הזהות? כאשר הבוחרים חושבים על פוליטיקה כעל “מאבק בין טוב לרע”. בינואר שעבר כשליש מהבוחרים חשבו כך. מאז, זינק שיעורם וכיום הוא יותר ממחצית (51%). תשעה מכל עשרה בוחרים של ביידן ושל טראמפ סבורים שאם המועמד השני ייבחר ייגרם בכך “נזק ארוך טווח” לארה”ב. כך, גם בוחריו של טראמפ, שרובם אופטימיים ביחס למצבה הנוכחי של המדינה, וגם בוחריו של ביידן, שרובם הגדול (79%) חוששים בשל מצבה של המדינה.

 

, , , ,