כבר חודשיים שאלפי משתתפים מעדכנים את התחזיות שלהם באתר המדד וכאן חדשות, במסגרת תחרות תחזית הבחירות שלנו. תוצאות סופיות – מי צדק ומי טעה – נדע ביום הבוחר (או, אם להיות ריאלי, כמה ימים אחריו). אתם עוד יכולים ומוזמנים להצטרף כמובן. נותרו שבועיים, כך שאולי עוד תנצחו. בינתיים, ננסה לבחון את מצב הסקרים מול מצב התחזיות של הגולשים. בהרבה מאוד מקרים, יש חפיפה כמעט מלאה בין אלה לאלה. זה לא מפתיע. כשני שלישים מהגולשים שלנו אומרים שהם סומכים על הסקרים, לפחות מידה מסויימת. הם מעדכנים את התחזיות שלהם, בין השאר, בעזרת הסקרים. חלקם מסתמכים רק על הסקרים (בערך אחד מעשרה). רובם על שילוב של סקרים, תחושות בטן, ידע מוקדם על מה שקרה בבחירות קודמות ועוד.
נותרו שבועיים: אם עוד לא הצטרפתם לתחרות תחזית הבחירות של המדד וכאן חדשות? זה הזמן
אם תביטו בגרף התחזיות מול גרף המתאר את ממוצע הסקרים, תגלו שההבדלים קטנים. מנדט לליכוד (הגולשים נותנים יותר). מנדט לימינה (הסקרים נותנים יותר). למעשה, ההבדלים הקטנים האלה נהיים מעניינים בעיקר כאשר מביטים בתוצאה הסופית שלהם. כלומר, מה יקרה אם התחזיות יתממשו. מה יקרה אם הסקרים צודקים. מה יקרה? תקום כנסת. אבל בכנסת אין שברי אחוזים. ואין מפלגות עם 2.7 מנדטים. כלומר, צריך לקחת את הממוצעים ולעשות מהם חישוב מחודש של איך תיראה הכנסת.
ואנחנו עושים את החישוב הזה. שיש לו מגבלות כמובן, אבל הוא נדרש כדי לראות תמונה ברורה. מכונת החישוב שלנו (הפועלת על פי נוסחה של פרופ׳ קמיל פוקס ועל פי תוכנית מחשב שכותב נוח סלפקוב) לוקחת את הממוצעים והופכת אותם לכנסת. 120 חברים. בלי מפלגות מתחת לאחוז החסימה. בלי חצאי אחוזים. יישום קפדני ככל האפשר בנסיבות הקיימות (ועם הרבה מגבלות מתודולוגיות) של חוק עופר-בדר והסכמי העודפים. וכאשר עושים את התהליך הזה, או אז מתברר עד כמה הבדלים קטנים בין חוכמת המונים לבין ממוצעי סקרים יכולים להפוך להבדלים גדולים בכנסת.
הנה, כך נראות הכנסות של מדד הסקרים ושל מדד התחזיות.
במדד התחזיות – מה שחושבים הגולשים – מרצ עוברת את אחוז החסימה ונמצאת בכנסת. במדד הסקרים, נכון להיום, מרצ מתחת לקו. בשלושה מתוך ששת הסקרים האחרונים מרצ לא עברה. זה מה שהוריד אותה במדד הסקרים. אבל שימו לב: מדד הסקרים מעמיד את מרצ על 3.8. מדד הגולשים על 4.2. הבדל קטן – שעושה הבדל גדול. בכנסת של הסקרים היא בחוץ, בכנסת של הגולשים היא בפנים. ועוד מפלגה כזאת, כחול לבן. בסקרים היא עוברת, עם מדד משוקלל של 4.6 מנדטים. הגולשים עדיין ספקנים. הם נותנים לה 3.2 בממוצע. לא מספיק כדי להיכנס לכנסת. ועוד אחת: הציונות הדתית. עוברת בסקרים, אך לא אצל הגולשים. בעצם, גם אצל הגולשים היא קרובה מאוד, עם 3.9. ממש על הסף (תיאורטית, 3.9 יכול להיות הסף עצמו). אבל המודל של חוכמת ההמונים עוד לא מעביר אותה את הסף הזה. מי צודק? לך תדע. יש עוד שבועיים עד שנתחיל לספור קולות. כרגע, זה מה שיש – מידע שהוא גם חלקי, גם שברירי, גם לא אחיד (גם בין הסקרים עצמם יש הבדלים לא מבוטלים). הוסיפו לזה שלוש-ארבע מפלגות על סף אחוז החסימה (כולל רע״מ), והכל עוד פתוח.
הנה שלוש קואליציות, לפי מדד הסקרים ולפי מדד התחזיות. הסקרים כבר מאפשרים לנתניהו קואליציית ימין מלא-מלא. הגולשים עדיין לא. שתי הקואליציות האחרות אפשריות על פי שני התסריטים, אבל לא במספרים זהים. הפילו את כחול לבן בסקרים, והכל משתנה. העבירו את הציונות הדתית אצל הגולשים, והכל שוב משתנה. אם כך ייראה ליל הבחירות, לא נדע תוצאות כל כך מהר. הספירה שתידרש תהיה מדוקדקת, אולי כולל בדיקות חוזרות עד אחרון הקולות. לארבע הקושיות, כמה ימים אחרי ההצבעה, נוסיף קושיה חמישית: מי ניצח בבחירות? את התשובה לא נמצא בהגדה.
