fbpx

חוק החמץ ייתן סיבה להכניס יותר חמץ

בחמישי, משחקי הכיס, הצגנו נתונים חדשים. רוב היהודים בישראל מתנגדים לחקיקה שתאסור על הכנסת חמוץ בפסח לבתי חולים. זו חקיקה שהממשלה מתחילה לגלגל לקראת פסח המתקרב. לא רוב מאוד גדול, אבל רוב. תסבוכת החמץ בבתי חולים מלווה אותנו כבר כמה שנים. עניין קטן, כאב ראש גדול. ב-2020 בית המשפט העליון פסק שאין למאבטחים בכניסה לבתי חולים סמכות לחטט בכליהם של מבקרים בחיפוש אחר חמץ. המאבטחים אחראים על אבטחה מפני דברים אחרים. לא על סכנה מפני ״לא ייראה ולא יימצא״.

מה דעתכם על ההחלטה להחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן ב-1981? בוא לדרג 25 החלטות מ-75 שנות המדינה

פסיקת בית המשפט הייתה הגיונית בהתחשב בנסיבות. מהן הנסיבות? שתיקים מהסוג הזה מוצאים את דרכם לזירה המשפטית במקום להתברר בזירה הציבורית. ברגע שהשופטים צריכים להחליט אין להם אלא החוק שלפניהם, והחוק באמת לא מתיר למאבטח לבדוק אם יש או אין לי חמץ בתיק. זה לא עניינו. אז השופטים אמרו את דברם, ושנה אחריהם בא שר הבריאות, ניצן הורוביץ ממרצ, ואמר גם הוא את דברו: משום מה היה דחוף לו לשלוח תזכורת לבתי החולים שאסור למנוע הכנסת חמץ. ונכון – פורמלית אין בעיה עם המכתב שלו. אבל זה מה שקוראים להיות צודק ולא להיות חכם. המכתב היה מיותר, וגרר משבר פוליטי. חברת הכנסת עידית סילמן מימינה מצאה את התירוץ, שכנראה הייתה מוצאת בכל מקרה, שאפשר לה לפרוש מהקואליציה, ולמעשה להתחיל לגלגל אותה אל סופה.

אז כבר יש ממשלה אחת שנפלה, לפחות לכאורה, על עניין הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח. ויש סיעות חרדיות בכנסת שחשוב להן מאוד לחוקק כך שאי אפשר יהיה להכניס חמץ לבתי חולים בפסח. למה חשוב? שאלה טובה. למיטב ידיעתי, יהודים חרדים מתאשפזים בבתי חולים ברחבי העולם, גם בפסח, גם כאשר יש בבתי החולים הללו חמץ. למיטב ידיעתי, ברוב בתי החולים בישראל יש התחשבות סבירה ומעלה ברגישויות החמץ בפסח. רוב היהודים בישראל שומרים על כשרות בפסח, גם אם לא בהקפדה יתרה. רוב היהודים בישראל נוטים להתחשב באלה ששומרים כשרות לפסח, כל עוד לא מכריחים אותם לעשות זאת באמצעות חוקים.

אבל הממשלה כנראה מתעקשת. היא רוצה להפוך את החמץ לקרב פוליטי. בפסח הקרוב כבר יהיו מי שיביאו חמץ לבתי חולים במסגרת ה״דווקא״ – אתם תנסו לכפות עלינו? אנחנו נביא דווקא! כן, זה סנטימנט ילדותי. דומה מאוד לסנטימנט הילדותי ששולח את הממשלה לחוקק חוק נגד חמץ בבתי חולים, במקום לאפשר לבתי החולים לקבוע הסדרים של התחשבות.

ומה עוד הראינו בחמישי? שהציבור בכל מקרה לא במצברוח של התחשבות. לא כרגע. לא כאשר כל שבוע יש הפגנות, כאשר בכנסת מתחוללת סערה, כאשר חקיקה שנויה במחלוקת קשה על הפרק. גם בקרב מחייבי החמץ וגם בקרב שוללי החמץ אין רצון להתפשר על עמדתם (זה רמז מעניין למי שמאמין שתהיה פשרה על הרפורמה המשפטית). יותר מארבעים אחוז מהיהודים אומרים שלא יתפשרו על עמדתם ביחס לחוק החמץ, וזה נכון גם למי שמתנגדים לו וגם למי שתומכים בו. עוד רבע מוכנים לוותר אבל רק קצת. מה זה קצת? לא שאלנו, לא יודעים. זה אומר שיש גמישות, אבל לא גדולה. לא גמישות כמו של הרבע שאומרים שיסכימו להתפשר ״בערך באמצע״.

אפשר להאמין לישראלים שהם לא בעניין של פשרות, אבל מותר גם לחשוד בעמדה הזאת. לפחות חשד קל. בין השאר, משום שפשרה היא עניין של תן וקח. והפעם לא שאלנו על תן וקח, שאלנו אם מוכנים לפשרה. אבל לפני שנה שאלנו. שאלנו לא רק מה הישראלים מעדיפים, אלא גם מה הם מוכנים לתת בתמורה להעדפתם. כששואלים שאלה כזאת, לפעמים מתגלה דבר חדש. לדוגמה: מתברר שהציבור שהכי ימהר לאסור על חמץ בבתי חולים הוא הציבור החילוני. קראתם נכון – הציבור חילוני! האם זה הגיוני? תלוי בשאלה. כפי שהזכרנו, השנה שעברה היתה שנה קשה עם החמץ. בעיקר לתומכי ממשלת בנט-לפיד. ואנחנו שאלנו את הציבור על החמץ מייד לאחר הודעתה של ח”כ סילמן שהיא פורשת מהקואליציה. בעצם, זו לא היתה שאלה, זו היתה הצעה. שאלנו מה הציבור מעדיף מהאפשרויות הבאות: 1. בחירות חדשות. 2. ממשלת ימין־מרכז במסגרת הכנסת הנוכחית. 3. פשרה: איסור חמץ תמורת המשך הממשלה הקיימת. למעשה, בדקנו אם תומכי הממשלה, שרובם חילונים ולא דתיים, יסכימו להתפשר על איסור חמץ בבתי חולים כדי להציל את הממשלה מנפילה.

התשובה היתה ברורה מאוד: כן. הרוב מוכנים להתפשר. כלומר, פשרה לא תלויה רק בסנטימנט כללי – האם מוכנים לפשרה – אלא תלויה גם בנסיבות ספציפיות ובהצעה ברורה. על מה מתפשרים, ומה מקבלים בתמורה. כאשר הצענו לישראלים תומכי בנט-לפיד להיכנע בעניין החמץ כדי לקבל את המשך כהונת הממשלה התברר מה חשוב להם יותר. הממשלה. ומה עכשיו? עכשיו אין לאף אחד סיבה לרצות להתפשר. רוב מתנגדי חוק החמץ מחוץ לממשלה, ולא הצענו להם שום דבר בתמורה לפשרה. רוב תומכי חוק החמץ בממשלה, ולא מזהים מחיר שיצטרכו לשלם אם יעבירו את החקיקה. התוצאה: כמעט שבעים אחוז לא מוכנים לוותר בכלל, או רק קצת. מה שאומר שיש סיכוי טוב שחוק החמץ יעבור, מה שאומר שיהיה יותר חמץ בבתי החולים בפסח. שמעתם טוב: יהיה יותר! כי גם את זה כבר למדנו לא פעם: יהודים בישראל לא אוהבים שכופים עליהם התנהגות במסגרת חוקים דתיים. יהודים בישראל נוטים לזלזל בחוקים כאלה, להתעלם מהם, להתריס מולם. חפשו את המסעדות הסמוכות למקום מגוריכם, והפתוחות בערב תשעה באב.

, , , , , , ,

14/04/2024איפוק הוא לא תבוסה. המתנה אינה הכלה רונן ברגמן, Ynet
כמה ימי מילואים כל אחד יחסוך אם החרדים יתגייסו ליאור באקאלו, N12
אנחנו נלחמים, ובחוץ חוזרים לריב קלמן ליבסקינד, מעריב
"להרצי אין אויבים, אבל גם אין לו חברים" איתי אילנאי, ישראל היום
קו אחד לשתי התנקשויות: חוסר מחשבה על התוצאות עמוס הראל, הארץ
בירקנפלד, למה הפסקנו להיות ציידים-לקטים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
הסכנה הקיומית למדינת ישראל מגיעה דווקא מניו יורק מוריס הירש, מקור ראשון
ההישגים הצבאיים אינם מתורגמים להישגים אסטרטגיים אבי יששכרוף, Ynet
מה מכשיר את הרמטכ"ל להבין את סינוואר? אבי גיל, וואלה
ישראל יכולה להיגמל מהתלות בווטו האמריקני ניצן דוד פוקס, מקור ראשון








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-04-12)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 30 30
הליכוד 32 19 20
יש עתיד 24 15 12.7
ש״ס 11 9 10.1
ישראל ביתנו 6 12 9.4
עוצמה יהודית 6 10 9.4
יהדות התורה 7 7 7.2
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.6
מרצ 0 4 4.5
תקווה חדשה 4 4 3.6
הציונות הדתית 8 0 2.9
עבודה 4 0 1
בל״ד 0 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר