החדשות תחילה: הנשיא ג׳ו ביידן מאבד מומנטום. לא בהכרח בזירה הפוליטית, אבל בהחלט בזירה הציבורית. בינואר החל כהונה עם 57% אחוזי תמיכה (approval), היום הוא עומד על 50%. שיעוור המתנגדים עלה מ-37% ל-45%. כלומר, גם איבד תומכים וגם צבר מתנגדים. בחצי שנה ירד שיעור הדמוקרטים התומכים בו בקרוב לעשרה אחוזים. מקרוב למאה אחוז לקרוב לתשעים אחוז. באותה חצי שנה ירד שיעור התומכים בו מקרב הבוחרים ה״עצמאים״ בשלושה עשר אחוז. מקצת יותר משישים לקצת פחות מחמישים אחוז. הבוחרים הרפובליקנים שתמכו בו לא שינו את דעתם. הם היו מעטים, ונותרו מעטים, כעשירית מכלל הבוחרים במפלגה היריבה.
מצבו לא גרוע במיוחד. לדונלד טראמפ היה שיעור תומכים נמוך יותר באותה תקופה, לביל קלינטון שיעור דומה. באופן כללי, התמיכה בנשיאים נמצאת בירידה בעשורים האחרונים, לא בהכרח בגלל שהם פחות טובים, אלא בגלל האווירה המקוטבת השורה על אמריקה. בוחרים רפובליקנים מתקשים לתמוך בנשיאים דמוקרטים. בוחרים דמוקרטים מתקשים לתמוך בנשיאים רפובליקנים. לכן, התמיכה בנשיאים בתחילת כהונתם היתה גבוהה יותר, באופן די ברור, מאייזנהאואר של שנות החמישים ועד בוש הראשון, של סוף שנות השמונים. אחר כך צנחה, ולא התאוששה למעט במקרה האחד החריג של ברק אובמה. אבל אפילו הוא לא התקרב לרמת האהדה שזכו לה אייזנהאואר וקנדי.
המגמה היא ירידה, ואם ההיסטוריה היא מורת הדרך, לביידן צפויה ירידה נוספת. כך מקובל ברבעון השלישי של הכהונה. אבל הירידה איטית, לא מהירה, וגם תיעצר. מדוע תיעצר? משום שכמו שיש לביידן תקרה – כי אין לו שום סיכוי לקבל קולות רבים של רפובליקנים – כך יש לו גם רצפה – ואין לו סיכוי לאבד קולות רבים של דמוקרטים (אלא אם יבוא סקנדל גדול). למעשה, שיעור התמיכה בקודמו, טראמפ, היה אמנם נמוך יחסית, אבל גם מאוד יציב יחסית. לטראמפ אף פעם לא היה ירח דבש עם הבוחרים שאינם בוחריו, אבל מעולם גם לא איבד את הגרעין הקשה של תומכיו (ולכן הבחירות היו צמודות מהצפוי). מצבו של ביידן בחצי השנה הראשונה לכהונתו מזכיר במידה רבה את זה של טראמפ. יציבות. לפי ממוצע הסקרים (שמחשב האתר 538), התנודות בתמיכה בביידן היו פחותות אפילו מאלה של טראמפ. כשכולם יודעים מראש בעד מי הם ונגד מי הם, אין הרבה מקום לשינוי עמדות. כלומר, תמיכת הבוחרים מלמדת פחות על מה שעושה או לא עושה הנשיא – ומלמדת יותר על עמדות המוצא של הבוחרים.
ואצלנו? זה מצבם של שני ראשי הממשלה. הם פחות מחצי שנה בתפקיד, אבל כמו שאפשר לראות, גם במקרה שלהם לקיטוב יש לא מעט השפעה על הציון. קואליציה של חצי העם פלוס אחד. אמון של חצי העם פלוס קצת. בואו ודרגו אותם, ואת שאר השרים הבכירים (את הדירוג של ביידן אנחנו משאירים בינתיים לאמריקאים).
