השבוע הכנסנו כמה חידושים למדד. בעינינו, הם מעניינים וחשובים. מטרתם להבהיר תמונה שלפעמים נעשית מעורפלת. ניתן דוגמה: ביום שלישי פורסם סקר מנדטים של כאן חדשות (דודי חסיד, קנטאר). ברביעי פורסם סקר מנדטים של ערוץ 12 (מנו גבע). ההבדלים לא גדולים, אבל כן חשובים. בכאן 11, מרצ לא. עוברת את אחוז החסימה. בערוץ 12 מרצ עוברת. בכאן 11, לימינה יש 13 מנדטים. בערוץ 12, לימינה יש 11. בשורה התחתונה, לקואליציית נתניהו אין רוב בסקר של 12 – יש רוב בסקר של 11. שלושה מנדטים חשובים עושים את ההבדל.
אלה סקרים שנערכו יום אחר יום. הם לא מעידים על תנודות בדעת הקהל, הם מעידים על רמת הדיוק של סקרים. טובה, אבל לא מושלמת. הכל תלוי בדגימה, בשקלול, וקצת במזל. זאת הסיבה שבגללה אנחנו, במדד, מפרסמים לא רק את כל הסקרים, אלא מחשבים גם ממוצע משוקלל שלהם לכל מפלגה. מהו הממוצע? זהו תחשיב שבמידה מסוימת מנטרל את הרעשים שקיימים בכל סקר, ונותן תמונה מאוזנת יותר של המציאות. אבל, לממוצע יש גם חסרונות. הוא איטי בזיהוי שינוי פתאומי, כי שינוי פתאומי מתפרש בו כ״רעש״ שיש לנטרל. ועוד: הוא לא לוקח בחשבון את אחוז החסימה. כלומר: כאשר מרצ מקבלת בסקר אחד 4 מנדטים ובשני 0 מנדטים, הממוצע של שני הסקרים יירשם כ-2. שזה. בעצם 0. כי אין דרך להכניס לכנסת שני מנדטים.
כל זה נכון גם כאשר אנחנו עושים ממוצע של הסקרים, וגם כאשר אנחנו עושים ממוצע של תחזיות הגולשים של כאן חדשות. וזה מייצר בעיה. הנה דוגמה מהבוקר. כחול לבן עמדה הבוקר בממוצע הסקרים על 3.4 מנדטים. בממוצע התחזיות היא עומדת על 2.9 מנדטים. ויש בזה כמה היבטים בעייתיים. האחד: גם זה וגם זה הם למעשה אפס מנדטים, כי זה מתחת לאחוז החסימה. ועוד: בשני המקרים יש נקודה עשרונית ואחריה שבר, אבל במציאות, אין דבר כזה שבר של מנדט. כלומר, אפשר שלוש ואפשר ארבע אבל אי אפשר 3.4. והכי חשוב: כאשר מתחילים לבדוק את כל הממוצעים של כל המפלגות ביחד, מתברר שהמספר התחזית, שכולל גם מפלגות מתחת לאחוז החסימה, בעצם לא מגלה לנו מה יקרה בכנסת עצמה, עם ה-120 מנדטים שמחולקים רק למפלגות שעברו את אחוז החסימה.
אנחנו רוצים כמובן לדעת מה הממוצע אומר. מעניין לראות שבאופן עקבי הגולשים של כאן חדשות נותנים לכחול לבן פחות מהסקרים. כי זה אומר שהם מניחים שכחול לבן עוד תרד בסקרים. ומצד שני, אנחנו רוצים גם לדעת איך תיראה הכנסת לאחר הבחירות, על פי הסקרים ועל פי תחזית הגולשים.
איך פותרים את הבעייה הזאת? באמצעות חישובים כמובן. לוקחים את ממוצע הסקרים, על כל חולשותיו, ובודקים מה היה קורה אם אלה תוצאות הבחירות. כלומר, אם כחול לבן באמת מקבלת 3.4 מנדטים, שזה אומר שאיננה עוברת את אחוז החסימה. מה קורה אם מפלגת הציונות הדתית מקבלת 2.4, כמו בממוצע הסקרים הבוקר, וגם היא לא עוברת את אחוז החסימה. במילים אחרות: מה קורה כאשרר המנדטים מתחלקים מחדש לאחר השלמת ספירת הקולות בניכוי המפלגות שלא עברו, ובניכוי שברי אחוזים.
התשובה האמתית לשאלה הזאת – מה קורה – קצת מורכבת. היא כוללת את כל כללי חוק בדר-עופר ואת הסכמי העודפים. אפשר לחשב אותה במדויק, אבל זה מסבך מאוד את החיים, ולא בטוח שתורם להם הרבה, כי בכל מקרה אנחנו לא באמת יכולים לחזות עד שבר האחוז כמה תקבל כל מפלגה. לכן, עשינו את החיים קצת יותר פשוטים, ובכל זאת יותר נהירים. לכל גרף של ממוצעים, הוספנו גרף של ״איך תיראה הכנסת״ אם אלה הממוצעים. הגרף הזה עושה שני דברים: האחד, מסלק מפלגות מתחת לאחוז החסימה (על פי הממוצע) ומחלק את המנדטים שלהן מחדש. השני, מבטל את השברים ונותן רק מנדטים שלמים. יש לנו כעת גרף כזה, שמתעדכן כל הזמן, של ממוצע הסקרים, ועוד גרף כזה, שמתעדכן כל הזמן, של ממוצע התחזיות.
כדי להראות כמה זה יכול להיות משמעותי, הנה ההבדל, כפי שנראה הבוקר, בין הגרף של הממוצע המשוקלל של הסקרים, לבין הגרף של הממוצע המשוקלל של תוצאות הבחירות (״איך תיראה הכנסת״) על פי הסקרים. כמו שאתם רואים, ההבדל מזערי. אבל זה בדיוק ההבדל שבין פחות משישים לבין שישים.
בקיצור: מעכשיו יש לכם אפשרות לקבל תמונה יותר רחבה של מצב המירוץ. אתם יכולים לראות את הסקרים. אתם יכולים לראות את ממוצע הסקרים. אתם יכולים לראות את ממוצע תחזיות הגולשים (ואם עוד לא הצטרפתם לאתגר התחזית של המדד וכאן חדשות – זה הזמן להירשם ולהראות שגם אתם יכולים). ואתם יכולים גם לבדוק איך הייתה נראית הכנסת, אם הסקרים והגולשים מדייקים בתחזית שלהם.