1. נתניהו בנימין
אם אכן יהיו לו 61 מנדטים.
2. מיכאלי מרב
מפלגת העבודה מתה. זו לא אותה מפלגה, לא אותם נציגים, לא אותם בוחרים. רק דמיון מאוד מפותח יכול לחבר את מיכאלי לרבין, או פרס, או יגאל אלון, או חיים רמון. אבל קרדיט מגיע למי שחקחה את המותג הזה ועשתה ממנו פלטפורמה פוליטית שעודה מתקיימת. כמו הנביאים אליהו ואלישע בשעתם גם מיכאלי הפיחה חיים בגופה.
3. סמוטריץ׳ בצלאל
בנט חשש לזרוק את סמוטריץ׳, והתמהמה בהחלטה. סמוטריץ׳ לא רצה להיות הפודל של בנט, אז הוא קיבל החלטה.
4. הורוביץ ניצן
קריאת גוועלד היא לא הדבר הכי מכובד. אבל השמאל הוכיח שאת הניצוץ היהודי העתיק הזה עוד יש בו.
5. דרעי אריה
מי שתפר את שרוול חליפתו לשרוולו של נתניהו, שוב התגלה כאשף פוליטי. הוא מבין את אדונו (נתניהו), הוא מבין את צאנו (בוחרי ש״ס). הוא מבין איפה מרוחה החמאה.
6. בן גביר איתמר
הוא קיבל במה. זה חשוב. הוא הוכיח שיש לו כוח פוליטי. זה יותר חשוב. אם יהיה לו מזל, והקואליציה באמת תמנה רק 61, לבן גביר יהיה כוח מיקוח, כל עוד יידע לא להגזים.
ומילה על הסקרים
הנה טבלה. היא תאפשר לכם להשוות את הקואליציות שהתאפשרו על פי סקרים האחרונים, ועל פי המדדים שלנו, לעומת אלה שמתאפשרים על ידי מדגמי הבחירות. הבדלים עיקריים בתוצאות של מפלגות ספציפיות: תקווה חדשה וימינה ירדו, מרצ עלתה, רע״ם ירדה, הליכוד קצת עלה. כך שאף אחד לא קלע לתוצאות במדויק (ועוד אין תוצאות במדויק). ובכל זאת נאמר: מדד הקואליציות של המדד חזה קואליציה של נתניהו עם 61 מנדטים. שמעתם נכון: 61. מה שאף סקר לא חזה.
