fbpx

יום השואה הוא בדיוק היום המתאים לוויכוח על גיוס חרדים

למה יש לחרדים פטור מגיוס? בגרסה הפופולרית, זה דוד בן גוריון אחראי. בזמן מלחמת העצמאות, מדינת ישראל, שעוד בקושי הייתה מדינה, כבר העניקה פטור לתלמידי הישיבות. המכתב מהגוף הממונה על הגיוס לראשי הרבנות הראשית ולוועד הישיבות קבע שתינתן דחיית שירות של שלושה חודשים “לתלמידי ישיבות אשר תורתם אומנותם”. ומה יקרה אחרי שלושה חודשים? חודשיים לאחר מתן הפטור פנה הרב יצחק הרצוג, הסבא של אתם יודעים מי, וגם מי שכיהן מאוחר יותר כרב הראשי של ישראל, בתביעה שלא יוטלו עונשים על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו. “אני אצא נגדכם במחאה גלויה, חריפה, לעיני כל ישראל. אין לכם רשות להשתמש באמצעי של כפייה דרסטי כזה נגד שארית הפליטה של מקיימי תורתנו הקדושה בירושלים”, כתב. ושימו לב לניסוח. ״שארית הפליטה של מקיימי תורתנו״.

מה דעתכם, המצב הכלכלי ישתפר או ידרדר? בואו להשיב לשאלון המדד

הרצוג חשב שחובתה של המדינה לוותר על שירות האברכים, וגם הסביר, במכתב מאוחר יותר לבן גוריון, מדוע: ״ארצנו, שהועדה והתיצבה כמקום כנוס לנדחי ישראל ולשיירי הטבח באירופה – קלטה במדה יתירה גם את שרידי תלמידי-הישיבות וראשיהן. אלה, אחד מעיר ולא שנים ממשפחה – באו והקימו כאן מחדש את סוכת-הישיבות, שנחרבה באירופה…״.

זו ראשית הסיפור. מה שקרה באירופה. חורבן הישיבות באירופה. מחקר של דפנה ברק ארז, מהימים שעוד הייתה רק פרופסורית ולא שופטת, קבע שהנכונות של בן גוריון לוותר על גיוס של בחורי ישיבות ״נבעה ככל הנראה מהנכונות לשמר את עולם הישיבות בעקבות חורבנן של קהילות אירופה בתקופת השואה״. זה היה ״מעין עוגן הצלה לעולם הולך ונעלם, שיש לו ערך תרבותי והיסטורי מבחינת החברה היהודית״.

הנה, קו ישיר נמתח מההחלטה של בן גוריון לימינו אנו. ביום השואה מדינת ישראל עסוקה בוויכוח על שאלת גיוס החרדים, וזה בהחלט סמלי ומתאים. בן גוריון עצמו כבר זיהה את הקושי בשחרור שעליו חתם. הוא כתב לימים לרב הרצוג כי ״הדבר… אינו כה פשוט. כשפטרתי לפני 10 שנים בחורי הישיבה משרות בצבא היה מספרם מועט וגם, כפי שנאמר לי אז, היתה זו הארץ היחידה, שבה נשארו לומדי תורה לשמה״. המכתב הוא משנת 1958. ובן גוריון כותב: ״איני יכול למצוא בתורה, או בנביאים או בכתובים, שלומדי תורה היו פטורים מהגנת המולדת״. הוא דרש שבחורי הישיבות יעברו אימון בסיסי של שלושה חודשים כדי שאפשר יהיה לגייס אותם בעת מלחמה. החרדים דחו את הדרישה.

עוד באתר המדד על גיוס חרדים: 3 האגדות שמוכרים לכם, כדי להוריד את גיל הפטור לחרדים

עוד באתר המדד על החלטות ב-75 שנות המדינהזיכרון השואה: האם ישראל קיבלה החלטות נכונות?

הם המתינו להזדמנות לעגן את ההסדר ולהרחיב אותו, וזו באה בדמותו של מנחם בגין, כאשר נבחר לראש הממשלה. דו״ח שהוגש לכנסת מבטא במספרים מה קרה עם תחילת כהונתו של בגין. עד שנת 1977  מספר תלמידי הישיבות שנמצאים בהסדר דחיית הגיוס גדל מידי שנה בצורה מתונה )מאות מעטות) ואחוז תלמידי הישיבה שהצטרפו להסדר מסה”כ שנתון הלידה היה כ-2% עד 2.5%. בשנים הבאות עלה מספרם של תלמידי הישיבות שקיבלו דחיית שירות… מ-3.1% בשנת 1977  ל-5.3% בשנת 1986. ב-1993 היה אחוז תלמידי הישיבות ששירותם נדחה… 5.8%. ב-1977 הגיע אחוז התלמידים שבהסדר ל-8%…״ וכן הלאה.

על השאלה איך זה קרה יש תשובה פשוטה: בהסכמים הקואליציוניים עם החרדים, כאשר נכנסו לממשלת בגין, הם ביקשו וקיבלו את דרישתם שלא תהיה מגבלה על שיעור המקבלים מעמד של תורתו אומנותו. למעשה, על פי ההסכמים הללו, לא רק בחורי ישיבה חרדים יכולים לקבל דחיית שירות, אלא גם בוגרי מוסדות דתיים לאומיים שיצטרפו לישיבות חרדיות וכמותם גם חוזרים בתשובה. על השאלה למה זה קרה אין תשובה פשוטה: מדוע בגין החליט לתת לחרדים את כל מבוקשם? אפשרות אחת היא הצורך הפוליטי, שעיוור אותו להשלכות עתידיות של הפטור. אפשרות שנייה היא שבגין עוד חי באותה עת תחת הרושם העז של זיכרון השואה, ופעל ממניעים דומים לאלה של בן גוריון. אפשרות שלישית היא שבגין לא יכול היה לדעת שכל כך הרבה חרדים יעשו שימוש בפטור. בתקופה היא עוד התגייסו הרבה יותר חרדים לצה״ל, וטרם השתרשה בציבור החרדי הנורמה המובהקת והבלתי מתפשרת שמי שהולכים לצבא הם סחורה פגומה, או נחותה לעומת הנשארים בישיבה.

בפרויקט קבלת ההחלטות של אתר המדד וכאן חדשות שאלנו את הציבור, בין השאר, על ההחלטה לאפשר לכל תלמיד ישיבה להצטרף להסדר ״תורתם אומנותם״ ולקבל פטור מגיוס לצה״ל. בסוגריים ציינו את השנה הרלבנטית – 1978. השנה של בגין, לא זו של בן גוריון. אבל לא בטוח שזה מה שקבע את תשובות הישראלים לסקר. האם זו הייתה החלטה נכונה או שגויה? הרוב הגדול אומרים שגוייה. שבעים אחוזים מהציבור היהודי, אם תחברו את מי שאמרו ״החלטה לא טובה״ ומי שאמרו ״החלטה גרועה״. בערך רבע מהציבור חושב שההחלטה הייתה טובה. זה רבע שכולל כמובן רוב מובהק של החרדים עצמם, אבל מוכרח לכלול גם עוד קבוצות, כי החרדים הם לא רבע מהציבור. אז מי עוד?

אחד הסיפורים הגדולים והפחות מדוברים על גיוס חרדים נוגע לעמדת הציבור הדתי (ובמידת מה גם המסורתי-דתי), שנעה לכיוון קבלה, ואפילו הסכמה, עם ההסדר המשונה שנכפה על מדינת ישראל. שיעור הדתיים הסבורים שבגין קיבל החלטה טובה כמעט זהה לשיעור הדתיים הסבורים שקיבל החלטה לא טובה. התוצאה המצטברת מאלפת: בימין הישראלי, שרבים מחבריו חרדים, דתיים ומסורתיים, יש קבוצה גדולה יותר של מי שסבורים שההחלטה לשחרר בחורי ישיבות משירות צבאי הייתה נכונה (48%), וקבוצה קטנה יותר של מי שסבורים שההחלטה הייתה לא נכונה (46%). מצד אחד – הימין לאומי מאוד. מצד שני, הימין מקבל את הסדר תורתו אומנותו המאפשר ויתור נינוח (ויש שיאמרו השתמטות, אך זה כבר נוסח שיפוטי) על הדבר הכי לאומי שאדם יכול לעשות – השירות בצה״ל.

, , , , , , ,

03/03/2024בג"ץ גיוס החרדים: עוד לא נולד בית המשפט שיצליח לחולל שינוי שלמה פיוטרקובסקי, מקור ראשון
בחירות עכשיו, דרישה לגיטימית וצודקת עקיבא נוביק, הארץ
אנחנו על סיפו של שינוי טקטוני בציבור החרדי בצלאל סמוטריץ׳, מקור ראשון
גלנט עשה את מה שלא עשה הטבח, וערער את יסודות הקואליציה יוסי ורטר, הארץ
מה קרה בלילה שבו לקה המודיעין הישראלי בעיוורון איתי וילנאי, ישראל היום
נטע דורצ׳ין, יתוצים עוקצים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האיום המשמעותי על נתניהו: אלה התרחישים אחרי הצהרת גלנט יאיר שרקי, דפנה ליאל, N12
התאהבנו בלילה שלפני, אבל הוא לא כל הסיפור אבי יששכרוף, Ynet
היכן צברו מפלגות הימין והשמאל הישגים משמעותיים? משה כהן, אנה ברסקי, מעריב
שש ערים לעקוב אחריהן בבחירות המקומיות עמית סגל, N12








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-03)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 39 34.5
הליכוד 32 17 20
יש עתיד 24 12 12.4
ישראל ביתנו 6 9 9.9
ש״ס 11 9 9.6
עוצמה יהודית 6 9 9.3
יהדות התורה 7 7 7.1
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 4 4.5
חדש תע״ל 5 4 3.8
הציונות הדתית 8 5 3.3
בל״ד 0 0 0.8
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר