fbpx

ייתכן שזה השבוע הכי מסוכן מתחילת המלחמה

 

כדאי לשים לב למה שקורה השבוע, כי ייתכן בהחלט שזהו השבוע המסוכן ביותר במלחמה עד כה. מסוכן – לא במובן של זוועות הטבח, או ייסורי שדה הקרב, לא במובן של הרוגים ופצועים. כולנו מתפללים שבמובן הזה השבוע לא יהיה מסוכן. כולנו מתפללים שיהיו כמה שפחות נפגעים.

זה אולי השבוע הכי מסוכן במובן אסטרטגי. זה שבוע מסוכן בכל מה שנוגע ליכולתה של ישראל להיחלץ מהמשבר שנקלעה אליו, ולנצח במלחמה, ולא לקרוס במשבר חברתי פנימי קשה מנשוא.

נמפה את הסיבות לסכנה:

לישראל יש ממשלה שלרוב העם אין בה אמון, אך היא לגיטימית, נבחרת, עם מנדט להמשיך ולשלוט. תיאורטית, היא יכולה לשלוט עוד זמן רב, למרות שרוב גדול של האוכלוסייה (יותר ממחצית מהיהודים, וכמעט כל הערבים), רוצים בחירות בתוך זמן לא רב.

הממשלה שאין בה אמון מנהלת מלחמה שכמעט כל הישראלים משלמים עליה מחיר. כולל כל מי שאינם תומכים בה. כלומר, ישראלים רבים מאוד, והשאלה אם מדובר בקרוב לחצי, בחצי, בשני שליש, או ביותר מזה, לא כל כך חשובה, נדרשים לשאת בנטל של מלחמה שמנוהלת על ידי הנהגה שאין להם אמון בה.

שיעור הישראלים שזה מצבם עומד לגדול עם הפרישה הצפויה של המחנה הממלכתי מהממשלה. בני גנץ אומנם בחר להעביר את מסר האיני-יכול-עוד שלו בנאום מגומגם, מעורפל ודחייני. אבל בכל זאת העביר מסר, ונתניהו אפילו לא ניסה להעמיד פנים של הקשבה והתחשבות. הוא שמע – והגיב בדחייה. לגנץ אין ברירה אלא לפרוש. ואם ימתין שלושה שבועות, הוא מבזבז את זמנו ואת זמננו.

במקביל, נפתח מושב הקיץ של הכנסת שמבשר על שני דברים: זה צוהר הזמנים היחיד שמאפשר את הקדמת הבחירות בחודשים הקרובים. וגם צוהר הזמנים שבו הממשלה מתכוונת להעביר חוק פטור לחרדים משירות. שני הדברים יהיו נפץ שמחולל מחאות, הפגנות והתלהטות רוחות. פרישה של המחנה הממלכתי תייצר פוטנציאל נפיץ עוד יותר.

כלומר – בעיצומה של מלחמה, שהציבור מרגיש, ובמידה לא מבוטלת של צדק, שישראל אינה מתקרבת לנצח בה, הציבור הישראלי נכנס לקרב חברתי ופוליטי עיקש וקשה. ברור שזה מצב הרסני. ברור שמוטב היה להימנע ממנו.

האזינו: מי נמצא במרחב ההסכמה הישראלי

האזינו: מיכל נגן, ככה דמיינת את חייך?

המצב הזה מוליד הצעות ייאוש משונות. כמו זו של פרופ׳ ידידיה שטרן, שהמליץ להקים ממשלת אחדות רחבה ולהכריז על בחירות בעוד שנה. אלה הצעות שהסיכוי שיתקבלו קטן, ושגם אם יתקבלו המשמעות שלהן סתומה. בחירות רק במאי בעוד שנה? ומה בדיוק תעשה הממשלה הרחבה עד אז? מה תהיה המדיניות שלה, חוץ מהאמירה הכללית ״לנצח״? נתניהו לא יסכים לעמוד בראשות ממשלה שהמדיניות שלה תוכתב על ידי גנץ, גלנט ולפיד. והם לא יסכימו להיות חותמת גומי בממשלה שהמדיניות שלה תוכתב על ידי נתניהו, סמוטריץ׳ ובן גביר. והרי הוא רוצה שלטון צבאי בעזה, והם רוצים מהלך מדיני עם הסעודים. והרי הוא רוצה לשים פלסטר על מחלוקת הגיוס עם החרדים, והם רוצים להודיע שתם עידן הפטור לחרדים.

לכן, תקופת הסכנה שתחל השבוע היא כנראה בלתי נמנעת. תהיה כאן ממשלה עם רוב בכנסת ובלי אמון ציבורי שתוביל את ישראל במלחמה. תהיה כאן ממשלה עם לגיטימציה חוקית אבל בלי לגיטימציה אזרחית שתוביל את ישראל במלחמה. וזה לא כל כך משנה אם אתם חושבים שהמצב הזה הוא באשמת נתניהו, או גלנט, או גנץ, או שקמה ברסלר, או משיח בן דוד. זה המצב, וכולנו נשלם עליו מחיר, כי פגיעה בביטחון המדינה, במעמדה הבינלאומי, ביכולתה להתגונן, במשאביה, במצבה הכלכלי – כל אלה יבואו על חשבון כולנו.

זה המצב, מה שאומר שכל מהלך של הממשלה יבחן בעין חשדנית. מה שאומר שכל מהלך של הממשלה ייתקל במכשולים מעשיים של ביצוע. מה שאומר שלממשלה לא יהיה גב בינלאומי רחב. מה שאומר שהטונים יעלו: הממשלה ותומכיה יאשימו את היריבים הפוליטיים בהכשלת המאמץ המלחמתי. יריבי הממשלה יאמרו שעם ממשלה כזאת אי אפשר לנצח.

האם יש אפשרות להימנע מהמצב המסוכן וההרסני הזה? התשובה שאציע כאן תקשה על מי שמרגישים שהצדק איתם. אבל זו להערכתי האפשרות הסבירה היחידה: נתניהו, או כמה מחברי הקואליציה שלו, צריכים להודיע שהם מבינים שלנוכח הסכנה המצב מחייב בחירות, ולקבוע להן תאריך קרוב. הכי קרוב שאפשר. אחר כך הממשלה תנהל את המלחמה כהבנתה, אחר כך ייבחר מי שייבחר, ויקים קואליציה, שצריך לקוות שתהיה רחבה, שתמשיך לנהל את המלחמה, שלא נראית קרובה לסיום.

הסבירות שהאפשרות הזאת תתממש נראית נמוכה כרגע, בגלל שבקואליציה טרם נמצאו מי שיתמכו בה. אבל יכול להיות שבהמשך מושב הקיץ, אם וכאשר יתברר שהממשלה מתקשה לנהל את המדינה, והסחרור לעבר מפלה נמשך, כמה נבחרים יתעשתו ויחליטו לעשות מעשה. בכל מקרה – ומתי שזה לא יקרה – זה לא יהיה מוצא טוב ממצב רע. זה יהיה, במקרה הכי טוב, מוצא קצת פחות-רע מהאפשרות האחרת – כלומר, מהאפשרות שהממשלה תתעקש להמשיך לנהל את המלחמה, כשהאשראי הציבורי שלה אוזל, והציבור שהיא מופקדת על שלומו תוסס.

בקואליציה יטענו, במידה של צדק, שההצעה הזאת היא מתנה לקבוצה גדולה של ישראלים שסירבה למעשה לקבל מרות של ממשלה שאינם מסכימים איתה אידיאולוגית. באופוזיציה יטענו, במידה של צדק, שיסודה של הטרגדיה הוא בהתנהלות המופקרת של ממשלה שבחרה במדיניות של עימות חריף ומיותר עם מחצית מהציבור. כך או כך, בטווח המיידי החשיפה לתקופה של סכנה כבר מובטחת. השאלה היחידה שנותרה היא האם ישראל תעבור עוד מסלול ארוך, חצי שנה, שנה, שנה וחצי, עד שתנסה נתיב חלופי – או שתגיע מהר יותר למסקנה שמוטב לקצר את משך התקופה הזאת.

יש שיאמרו שזה מייאש. יש שיאמרו שזה מקומם. אבל זה הדבר היחיד שאפשר לעשות. למנוע את התקופה המסוכנת כבר אי אפשר – אפשר רק לנסות לקצר אותה.

, , , , , , , ,




14/06/2024קברניטי הספינה מכלים את זמנם בקטטות חסרות תוחלת קלמן ליבסקינד, מעריב
המגעים לאיחוד גדול בימין לקראת הבחירות אנה ברסקי, מעריב
איחוד בנט וליברמן משנה את מפת המנדטים יהודה שלזינגר, ישראל היום
הגיע הזמן לומר שלום לאו"ם יהודה בלנגה, ישראל היום
יש אחדות: אף אחד לא מעוניין בחוק ההשתמטות אבי בר אלי, הארץ
המסקנה השגויה של חיים רמון לגבי גיוס חרדים ישראל שמאי, מקור ראשון
מיכה גודמן "פסימי לגבי הטווח הקצר אבל אופטימי לגבי הרחוק" קלמן ליברמן, רשת ב
להפסיק לשחק את המשחק של חיזבאללה אייל זיסר, ישראל היום
השחרור המוצלח לא מוציא את ישראל מהבוץ יוסי ורטר, הארץ
הצלחת הכוח, מגבלות הכוח נחום ברנע, Ynet








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-06-14)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 24 23.9
הליכוד 32 21 22
יש עתיד 24 15 14.2
ישראל ביתנו 6 14 11.5
ש״ס 11 10 9.9
עוצמה יהודית 6 9 9.3
יהדות התורה 7 7 7.3
עבודה 4 5 5.9
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.8
הציונות הדתית 8 5 4.2
מרצ 0 0 2.2
בל״ד 0 0 0
תקווה חדשה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר