fbpx

כמה זמן עוד תמשך המלחמה באוקראינה?

לפעמים מלחמות נגמרות בשישה ימים. לפעמים הן נמשכות שנים רבות. חוקרים לא מעטים ניסו לשער מדוע כך או כך, מתי כך או כך. לעיתים קרובות, הסיבה היא תוצאה חד משמעית, חד צדדית. כאשר צד אחד מנצח בבירור, והשני מבין שכניעה היא הברירה היחידה, המלחמה נגמרת. לעיתים, הסיבה היא התערבות חיצונית. כאשר יש מעצמה שיכולה לכפות הפסקת אש, או את סוף הלחימה, המלחמה נגמרת.

כמה שעות אתם ישנים בלילה?

כמה צריך להשקיע בעולים לישראל?

לפעמים התנאים הללו לא מתקיימים. זה המצב במלחמת רוסיה באוקראינה.

אין מעצמה שיכולה לכפות על רוסיה להפסיק את הלחימה. ארה״ב, בסיוע אירופי, ניסתה. בינתיים, זה לא הצליח. בין השאר, כי מולה עומדת מעצמה אחרת – סין – שמגבה את רוסיה. בין השאר, כי רוסיה עצמה חזקה מכדי שאפשר יהיה לכפות עליה לגמור את המלחמה בתנאים שאינם הולמים את מטרותיה. יש לה ארסנל נרחב של נשק גרעיני, ולא מעט משקיפים במערב מניחים שהיא עלולה להשתמש בו, אם תרגיש שחרב ההפסד על צווארה. זה כמובן ישנה את מצבו של העולם בבת אחת. זה יבשר על עידן חדש. לא עידן שבו נשק גרעיני הוא נשק שנעשה בו שימוש פעם אחת, ולעולם לא עוד – אלא עידן שבו נשק גרעיני הוא נשק שנעשה בו שימוש, אמנם לא לעיתים קרובות, אך כשנוצר הצורך.

גם הכרעה אין. לפחות בינתיים. הרוסים קיוו להכריע מהר. הייתה להם תוכנית. היא לא הצליחה כפי שקיוו. גם לאוקראינים הייתה תוכנית. הם יבלמו את הרוסים עד שאלה יבינו שאין טעם להמשיך, שהסנקציות יכבידו עליהם עד לבלי נשוא, או עד שתהיה הפיכה נגד ולדימיר פוטין. גם התוכנית האוקראינית לא מניבה את הפירות הרצויים. נכון – רוסיה שכוחה עדיף לא מצליחה לנצח, וזה כשלעצמו הישג אוקראיני לא מבוטל. ומצד שני, המלחמה נמשכת. האוקראינים סובלים תחת אש, תחת הריסות. העולם לא עושה יותר מכפי שהוא עושה, וזה לא מספיק. לא בכדי להביא סוף ללחימה.

ההיסטוריון ניאל פרגוסון ציטט השבוע כמה מחקרים על אורכן של מלחמות, במאמר ארוך שכתב לבלומברג. באחד מהם, שאפשר לקרוא גם בלי קשר לפרגוסון, מגיעים הכותבים למסקנה עגומה: ככל שמלחמות נמשכות יותר זמן, כך קטן הסיכוי שיסתיימו בקרוב. כלומר, או שזה קצר, או שזה מתארך ונסחב. והמלחמה באוקראינה מסתמנת בינתיים כמלחמה מהסוג השני. זה כמובן לא אומר שהיא תהיה כזאת, וגם לא מחייב זמן מסויים. ארוך יכול להיות שנה, ויכול להיות חמש שנים.

מה שברור, כפי שכותבים החוקרים, למדינות יש נטייה להרחיב, לא לצמצם, את מטרות המלחמה שלהם – ככל שהמלחמה נמשכת. מדוע? משום ש״הלוחמים נעשים בטוחים יותר שיריבם יתחזק בצורה בלתי מתקבלת על הדעת בעתיד״. ובתרגום לימינו: הרוסים יודעים שאם אוקראינה תצא מנצחת, זה לא שהמצב יחזור לקדמותו, המצב יורע מבחינתה של רוסיה. האוקראינים יודעים שאם רוסיה תצא מנצחת, זה לא שהמצב יחזור לקדמותו, המצב יורע מבחינתה של אוקראינה. לכן, ככל שחולף הזמן ההתעקשות של שני הצדדים על ניצחון, ולא חצי ניצחון, ולא אולי ניצחון, ולא פשרה במקום ניצחון, מתגברת.

פרגוסון מניח שהרוסים יניחו את נשקם במאי, כדי להתארגן מחדש, לתת מנוחה לכוחות, לחשוב על מוצא מהסבך. זו לא תהיה סוף המלחמה, זו תהיה רק הפסקה. סוג של הקפאת מצב. האם הקפאה טובה למדינות הלוחמות? היא מסוכנת, כפי שכתב וולטר ראסל מיד, ״מכיוון שככל הנראה תשאיר את רוסיה עם אפילו יותר שטח אוקראיני מכפי שהיה לה לאחר הפלישות לקרים ולחבל דונבאס…״ וגם: פוטין ״יישאר חופשי לחדש את פעולות האיבה בזמן שיבחר״.

למי יש סיבה לקצר את המלחמה ולמי יש סיבה להאריך אותה? כרגע נראה שלפוטין אין סיבה חזקה לחתור לסיום. אם המלחמה תגמר עכשיו, הוא לא יוצא ממנה מנצח. אמנם, ישלוט בחלקים גדולים מאוקראינה, אבל יסבול תדמיתית. הוא יכול להניח, וזו לא תהיה הנחה בלתי סבירה, שככל שימשיך יתרונו גדל. לרוסיה יש יותר משאבים מכפי שיש לאוקראינה, והמערב יתעייף בקרוב מהמלחמה ויעבור לעניינים אחרים. מחירי האנרגיה יעיקו, המחסור בחיטה יעיק, הלחץ על וולודימיר זלנסקי להתפשר יגבר. ולחץ להתפשר משמעו הישגים לרוסיה. כי בלי הישגים לרוסיה, לא תהיה פשרה. מצד שני, הביטו בזלנסקי. האם הוא נראה כמי שמוכן להתפשר, או כמי שמוכן להפעיל לחץ נגדי על המערב לא להתפשר? כרגע, בכל קרב תדמיתי הוא מנצח, גם את פוטין, וגם כל מנהיג אחר (בישראל עשה טעות פטאלית בנאומו בהשוואה לשואה, אחרת היה מנצח גם את מנהיגי ישראל).

השורה התחתונה היא שהמלחמה עוד כאן, ובלי סימן ברור של סוף. כדי לכתוב את המאמר הקצר הזה, קראתי בערך עשרים מאמרים ארוכים מהחודש האחרון שניסו להעריך את משכה הצפוי של המלחמה. חלקם התיישנו עוד בטרם יבשה עליהם הדיו, רובם העדיפו ניתוח שאין בסופו שורה תחתונה. פשוט, אין במה להיאחז. אין מנצחת ברורה, אין מעצמה עוצמתית. משה דיין לא יבקר בכותל עם הצנחנים. הנרי קיסינג׳ר לא יודיע שכיתור הארמיה השלישית זה סוף המערכה. את המלחמה הזאת כבר משווים למלחמת העולם הראשונה, או למלחמה הפונית השנייה. מלחמות ארוכות ארוכות.

, , , , , ,


03/03/2024בג"ץ גיוס החרדים: עוד לא נולד בית המשפט שיצליח לחולל שינוי שלמה פיוטרקובסקי, מקור ראשון
בחירות עכשיו, דרישה לגיטימית וצודקת עקיבא נוביק, הארץ
אנחנו על סיפו של שינוי טקטוני בציבור החרדי בצלאל סמוטריץ׳, מקור ראשון
גלנט עשה את מה שלא עשה הטבח, וערער את יסודות הקואליציה יוסי ורטר, הארץ
מה קרה בלילה שבו לקה המודיעין הישראלי בעיוורון איתי וילנאי, ישראל היום
נטע דורצ׳ין, יתוצים עוקצים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האיום המשמעותי על נתניהו: אלה התרחישים אחרי הצהרת גלנט יאיר שרקי, דפנה ליאל, N12
התאהבנו בלילה שלפני, אבל הוא לא כל הסיפור אבי יששכרוף, Ynet
היכן צברו מפלגות הימין והשמאל הישגים משמעותיים? משה כהן, אנה ברסקי, מעריב
שש ערים לעקוב אחריהן בבחירות המקומיות עמית סגל, N12








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-03)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 39 34.5
הליכוד 32 17 20
יש עתיד 24 12 12.4
ישראל ביתנו 6 9 9.9
ש״ס 11 9 9.6
עוצמה יהודית 6 9 9.3
יהדות התורה 7 7 7.1
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 4 4.5
חדש תע״ל 5 4 3.8
הציונות הדתית 8 5 3.3
בל״ד 0 0 0.8
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר