fbpx

כמה יהודים באמת יבואו מאוקראינה

תמיד טוב להיערך. טוב להיערך פיזית, בהכנת מקומות מגורים, הקצאת תקציבים, מחשבה על חינוך ותעסוקה. טוב להיערך מנטלית, להשלכות האפשריות של גל עלייה גדול על החברה הישראלית, למה שיתרום לחברה, וגם למתחים שיחדד. טוב להיערך גם לאפשרות של אכזבה. כלומר, לאפשרות שלא יהיה גל, ולא יהיה גדול. גם אפשרות כזאת קיימת, גם אם נדמה לכולם כרגע שאוטוטו היהודים באים.

הנה כותרת משנת 2015: ״השר אלקין: נערכים לגל עלייה גדול מצרפת במהלך הקיץ”.

הנה עוד אחת: קבלנים נערכים לעולי צרפת: ‘העלייה השישית’

והנה דיווח משנת 2020: ״גל עלייה ושיבה ארצה צפוי בשנה הקרובה, של יהודי הגולה ושל רבבות ישראלים המתגוררים בחו”ל״.

זוכרים גל עלייה גדול לפני שבע שנים? ולפני שנתיים? לא היה. קיווינו, ולא היה. כמובן, באו יהודים, ובחודשים מסוימים במספרים קצת יותר גדולים מהרגיל, אבל גל עלייה לא היה. מי שחשב שעוד רגע יהודי צרפת, מאתיים אלף עד חצי מיליון, אורזים מטלטלים ובאים לכן – טעה. לא בכל פעם שיש קושי, או שהחיים נעשים קצת יותר מסובכים, אנשים אורזים את חייהם ועוברים לארץ חדשה, מתרגלים לשפה חדשה, מחפשים עבודה חדשה, מאבדים חברים, סביבה מוכרת, מתרחקים ממשפחה. כדי שיקרה דבר כזה, צריך כוח משיכה גדול, וצריך כוח דחיפה גדול. ״עלייה״ היא מילה יפה, חיובית – היא מעשה חיובי – אבל עלייה היא גם ״הגירה״. והגירה היא דבר מסובך וקשה.

מצד אחד רוצים עולים, מצד שני, אתם לא מודאגים ממחירי הדיור? בואו ושתפו אותנו

בעצם, אתם בכלל רוצים שיבואו לישראל עוד עולים, או שצפוף מדי? ספרו לנו מה עמדתכם

כמה עולים יבואו בחודשים הקרובים מאוקראינה ומרוסיה? לפני שממהרים לזרוק מספרים, כדאי להיזכר בכמה דברים:

הראשון – הם יכלו לבוא גם קודם, ולא באו. הם לא באו למרות שגם קודם ישראל הייתה מדינה מערבית יותר, מודרנית יותר, חופשית יותר, שלא לדבר על שמשית יותר. כלומר, היהודים שמתגוררים באוקראינה וברוסיה העדיפו את אוקראינה ורוסיה. כל אחת ואחד מהסיבות שלהם.

השני – המלחמה עוד בעיצומה, ותוצאותיה אינן ידועות. יכול להיות שיהיה רע מאוד ברוסיה ובאוקראינה בשנים הבאות, יכול להיות שהמלחמה תגמר עוד כמה שבועות, והחיים יחזרו לסוג של שגרה. נכון, הסביבה הגיאופוליטית תשתנה. אבל רוב בני האדם לא חיים בסביבה גיאופוליטית, הם גרים בעיר או בשכונה, ועסוקים בענייניהם. אם תהיה שגרה סבירה, רובם לא יקומו בבוקר ויחשבו על העובדה שאוקראינה כן או לא יכולה לחבור לנאט״ו.

השלישי – הגירה נובעת בדרך כלל, קודם כל, ממניעים כלכליים. זה לא נעים לומר במדינה ציונית. זה לא נעים להזכיר, כשכולנו היינו רוצים לחשוב שלכאן באים כי זו מדינת היהודים. אבל זו האמת. אגב, זו אמת מובהקת יותר כשמדובר בעלייה מחבר המדינות (והרבה פחות ביחס לעליית מאתיופיה). נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים, שמקרב עולי בריה”מ לשעבר, כחמישית דיווחו שהסיבה העיקרית לעלייתם הייתה הרצון להבטיח את עתיד ילדיהם ועוד כחמישית עלו בגלל החלטה של הורים או בני זוג. רק 14% מהם ציינו שהסיבה לעלייה היא ״הרצון לחיות כיהודי בארץ היהודים״. שימו לב: כשהאנטישמיות בצרפת עלתה מדרגה ציפו לגל עלייה, והוא לא בא. למה לא בא? כי אנטישמיות איננה המניע העיקרי להגירה. בטח לא ליהודים שיכולים להיטמע בקלות בסביבתם בלי שאף אחד ידע שהם יהודים (כלומר, יהודים שלא מרגישים שיש הכרח לחבוש כיפה או לענוד מגן דוד). במילים אחרות: הסיכוי לעלייה יגדל אם המצב הכלכלי באוקראינה וברוסיה יהיה קשה לאורך זמן. במובן זה, יכול להיות שדווקא עלייה מרוסיה, הנתונה בצבת של סנקציות, היא המגמה הסבירה יותר, ועלייה מאוקראינה, אם המלחמה תיפסק, היא המגמה הסבירה קצת פחות (את זה צריך לומר בזהירות: לא בטוח שפוטין יאפשר שאוקראינה תהיה במצב כלכלי סביר כאשר רוסיה במצב כלכלי גרוע).

הרביעי – כשמדברים על עליית יהודים, כדאי להבהיר מה מבטאת המילה ״יהודים״. זה משפיע על הסיכוי שיבואו, זה משפיע על המוטיבציה של חלק מהישראלים לוודא שיבואו, זה משפיע על היכולת שלהם להיקלט. כשהלמ״ס בחנה לפני כעשור כיצד העולים מחבר העמים מגדירים את עצמם, נמצא שכארבעה מכל עשרה הגדירו את עצמם ״יהודים״, שזה הרבה פחות מהמצב בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. מספר דומה הגדירו את עצמם ״ישראלים״, ועוד כחמישית (21%) הגדירו את זהותם על פי מדינות המוצא שלהם. באוקראינה יש 200 אלף זכאי חוק השבות. יש בה פחות מחמישים אלף יהודים שיהדותם מובהקת, מה שהדמוגרף סרג׳ו דלה פרגולה מכנה ״אוכלוסיית גרעין״ של יהודים. ברוסיה יש כשש מאות אלף זכאי חוק השבות. יש בה קצת יותר ממאה חמישים אלף יהודים של אוכלוסיית גרעין. אם ישראל רוצה את כולם, או רוצה רק את מי שמזדהים כיהודים פעילים, או רוצה רק את מי שיש להם הורים יהודים (רוסיה ואוקראינה יחדיו: כ-200 אלף), זו שאלה אידיאולוגית. אבל צריך להניח שככל שליהודים יש זיקה חלשה יותר ליהדותם, כך יורד הסיכוי שיבואו, אלא אם יהיה ממש רע. את התחזית לעלייה צריך לעדכן בהתאם.

, , , , , ,

14/04/2024איפוק הוא לא תבוסה. המתנה אינה הכלה רונן ברגמן, Ynet
כמה ימי מילואים כל אחד יחסוך אם החרדים יתגייסו ליאור באקאלו, N12
אנחנו נלחמים, ובחוץ חוזרים לריב קלמן ליבסקינד, מעריב
"להרצי אין אויבים, אבל גם אין לו חברים" איתי אילנאי, ישראל היום
קו אחד לשתי התנקשויות: חוסר מחשבה על התוצאות עמוס הראל, הארץ
בירקנפלד, למה הפסקנו להיות ציידים-לקטים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
הסכנה הקיומית למדינת ישראל מגיעה דווקא מניו יורק מוריס הירש, מקור ראשון
ההישגים הצבאיים אינם מתורגמים להישגים אסטרטגיים אבי יששכרוף, Ynet
מה מכשיר את הרמטכ"ל להבין את סינוואר? אבי גיל, וואלה
ישראל יכולה להיגמל מהתלות בווטו האמריקני ניצן דוד פוקס, מקור ראשון








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-04-12)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 30 30
הליכוד 32 19 20
יש עתיד 24 15 12.7
ש״ס 11 9 10.1
ישראל ביתנו 6 12 9.4
עוצמה יהודית 6 10 9.4
יהדות התורה 7 7 7.2
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.6
מרצ 0 4 4.5
תקווה חדשה 4 4 3.6
הציונות הדתית 8 0 2.9
עבודה 4 0 1
בל״ד 0 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר