fbpx

תחזית הגולשים: מי תזכה בגביע?

מדינהאחוז
ארגנטינה 40%
ברזיל 25%
צרפת 14%
גרמניה 6%
אנגליה 5%



המצב הכלכלי



המצב החברתי


כמה מנדטים שווה רע״ם, וכמה ימינה?

כמה מנדטים שווה רע״ם? כמה מנדטים שווה מפלגה שעשתה מהפכה של ממש בזירה הפוליטית, אבל נתקעה באמצעה בגלל קואליציה קטנה מדי, שאיבדה את כוחה. אם להתחיל מהסוף, התשובה היא שאנחנו לא יודעים. לא אנחנו, ולא מנסור עבאס. קשה לסקור את המגזר הערבי, וקשה עוד יותר עם הבוחרים של רע״ם, וקשה עוד יותר-יותר בעיצומו של ויכוח על הר הבית, שיכול להשפיע היום ולהישכח עד שיהיו בחירות. לא במקרה, בליל הבחירות האחרון רע״ם היתה מוקש. לא במקרה, גם עכשיו קשה לקבל תשובה בהירה על מספר הבוחרים הצפוי לה. כלי התקשורת עשו כמה סקרים, המפלגה עשתה סקרים, המפלגה היריבה (המשותפת) עשתה סקרים. מכולם עולה תמונה דומה, אבל לא לגמרי בהירה: רע״ם במגמת ירידה. רע״ם קרובה לאחוז החסימה, קצת מלמעלה או קצת מלמטה.

בואו לדרג את בנט, נתניהו, לפיד, גנץ וכל השאר

האם צריך להמשיך להביא עולים לישראל הצפופה?

מה חשוב? חשובה המגמה. לא המספר, אלא הכיוון. וכרגע הכיוון נראה למטה. מה שמציב את עבאס וחבריו למפלגה מול דילמה פוליטית שמחייבת אותם לקחת סיכון. הנה היא בתמצית: האם חתירה למשבר ולפרישה תהפוך את המגמה, ותעלה את המפלגה מעל לרף הנדרש. או שמא במצב של מגמת ירידה צריך להידבק לכסא, בתקווה שהממשלה תשרוד זמן מספיק בכדי שהמגמה תתהפך בזכות גורמים אחרים. שתי האפשרויות מסוכנות לעבאס. שתיהן מסוכנות גם לממשלתו של נפתלי בנט. אם רע״מ תהמר על משבר, סופה של הממשלה קרוב. אם רע״ם תהמר על היצמדות לממשלה, היא בהכרח תעשה זאת תוך שהיא גובה מחיר גבוה, וגם מדגישה את העובדה שגבתה מחיר גבוה, כי זו הדרך היחידה מבחינתה להפוך את המגמה. הבעיה המובנת היא, שמחיר גבוה אולי יסייע לרע״ם, אבל בלי ספק יפגע במפלגותיהם של בנט ושל גדעון סער. כלומר, סגירת פרצה אחת בקואליציה תפתח בהכרח פרצה אחרת.

שימו לב לסקר שערך פרופ׳ קמיל פוקס באמצע השבוע: רע״ם ירדה מתחת לחסימה, ימינה עלתה ל-8 מנדטים, תקווה חדשה עברה את אחוז החסימה, אחרי שבארבעה מחמשת הסקרים הקודמים היא לא עברה אותו. זה מעלה את האפשרות המטרידה בהחלט מבחינת ראשי הקואליציה, שמדובר ביחס הפוך: אם רע״ם עולה, ימינה יורדת, אם ימינה עולה, רע״ם יורדת.  כלומר, לא רק עבאס צריך להרהר בשאלה אם מוטב לחתוך עכשיו, אלא גם בנט צריך להרהר בה.

הבוחרים של ימינה הם קופסה שחורה, שבנט צריך לפענח. שמונה מנדטים? מאיפה שמונה מנדטים? ונגיד שזה לא שמונה, אלא שישה, מאיפה שישה? כשחברת הכנסת עידית סילמן הסבירה את מניעי הפרישה שלה, אמרה, בין השאר, ש״יש דברים שלא נגעו בהם שבעים שנה באף ממשלת שמאל קיצוני ועכשיו כן״. היו לה כמה דוגמאות: “זה בכשרות זה בגיור זה בכותל הרפורמי זה בהר הבית. זה בלומדי התורה ומעונות האברכים״. לכאורה, היא המייצגת את מאוויי ציבור בוחרי ימינה. בנט וחבריו כבר לא.

בואו נתמקד בשניים משש הדוגמאות שמנתה (כשרות, גיור, רפורמים, הר הבית, לומדי תורה, מעונות). נתמקד בשניים הראשונים, שקל לדבר עליהם משום שהממשלה באמת הצליחה (בכשרות) או התכוונה (בגיור) לעשות בהם שינוי. התמונה שסילמן מציירת היא של ממשלה שנגררת ליישם סדר יום של ״שמאל קיצוני״ בתחומים האלה. נכון או לא נכון?

במקרה – בעצם, לא לגמרי במקרה – יש לנו נתונים בדיוק על השאלות האלה. הם נאספו על ידי אתר המדד, במסגרת סקר גדול עבור תנועת ״ישראל חופשית״. לא נתונים מרכזיים לסקר, והתנועה הסכימה לאפשר לנו לפרסם אותם גם אם כלל הסקר, על ממצאיו העיקריים, טרם פורסם. כמה ממצביעי ימינה תומכים ברפורמת הכשרות שהעביר שר הדתות מתן כהנא? התשובה: כשבעים אחוזים. שבעה מכל עשרה מצביעים. ואלה לא מי שמתכוונים להצביע ימינה בעתיד – אלה מי שהצביעו ימינה בעבר. מי שהאמינו לבנט, ואולי התאכזבו מכל מיני הבטחות שהפר. אבל לא מרפורמת הכשרות. ברפורמה הם תומכים. כשליש אומרים שהם מכירים היטב את פרטי הרפורמה ותומכים בה, ועוד ארבעים אחוז אומרים שהם מכירים בערך את פרטי הרפורמה ותומכים בה. וכמה מתנגדים? פחות מעשרה אחוזים מהם מכירים את הרפורמה היטב ומתנגדים לה. ויש גם ארבעה אחוז שמכירים אותה בערך ומתנגדים לה. ובסך הכל, מיעוט קטן, פחות מ-15%. סילמן כנראה נמנית על המיעוט הזה. אבל רפורמת הכשרות איננה גחמה של ״שמאל קיצוני״, היא בדיוק מה שמרוב מצביעי ימינה ציפו לו.

רפורמת הגיור מורכבת יותר, ונוגעת בשאלות מהותיות וכבדות יותר. היא גם לא עברה אתת משוכת הכנסת. במצב הדברים הנוכחי, כנראה שגם לא תעבור. האם זה רצונם של מצביעי ימינה, שלא תעבור? התשובה עדיין מובהקת, ועדיין נוטה לכף זכות. 51% ממצביעי ימינה תומכים ברפורמת הגיור, אם כי רק חמישית מהם אומרים שהם תומכים על סמך היכרות טובה איתה, וכשליש מסתפקים בהיכרות ״בערך״. שיעור המתנגדים הכולל מקרב מצביעי ימינה: קצת פחות מרבע (24%). מהם, 13% אומרים שהתנגדותם מבוססת על היכרות טובה עם הפרטים. בהנחה שסילמן מכירה את הפרטים – בכל זאת, חברת כנסת – זו הקבוצה שהיא נמנית עליה. קבוצת מיעוט, לא שולית אבל בוודאי לא דומיננטית.

, , , , , , , , , , ,



02/12/2022גידול בהשכלה, בתעסוקה ובצריכה, אבל היישובים הערביים נשטפים בדם מירב ארלוזורוב, הארץ
מינוי מעוז הוא תחילת הסוף של החינוך הממלכתי שי פירון, Ynet
האנשים שמריעים לסוף האנושות (אנגלית) Adam Kirsch, The Atlantic
יום אבל על הקמתה של ישראל מנוגד לרוח האו"ם עדי שורץ, ישראל היום
איזנקוט הפך למטרה החדשה של הביביזם בן כספית, מעריב
האירועים בגדה מרמזים על כיוון אחד: התלקחות עמוס הראל, הארץ
ברית המיעוטים המודרים: מנחם בגין ונאום הצ'חצ'חים אלעד נחשון, השילוח
למה בחוק שיגרום למשכנתה לא לעלות אין היגיון? שאול אמסטרדמסקי, כאן חדשות
אנחנו בדרך למלחמת כל בכל. מלחמת נתניהו אורי משגב, הארץ
האם לאילון מאסק פשוט היה מזל? (אנגלית) Megan McArdle, Washington Post