1.
טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל באמריקה לפחות, הן טוחנות בלי לעצור. אין להקל ראש בכתב האישום שהוגש נגד הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. אין להקל בו ראש לא רק משום שדי ברור שטראמפ אכן עשה חלק ניכר ממה שהוא מואשם בו – אין להקל בו ראש משום שאמריקה היא מקום שלא מבין חוכמות. כמו משק כנפי הפרפר, הליך פורמלי מתקדם בבית משפט אחד במדינה אחת, ויכול לגרום להוריקן במדינה אחרת, או בכל המדינות האחרות.
שבעה הליכים משפטיים מתנהלים נגד הנשיא: שלושה מהם אזרחיים, על הונאת מס, על הוצאת דיבה. ארבעה פליליים: על הסתרת מסמכים והשמדת ראיות, על ניסיון לפגוע בהליך הבחירות ועוד. שווה לשים לב: כתב האישום כולל עוד מועמדים לאישום, כמו רודי ג׳וליאני. אלה עוד לא הואשמו, והמטרה ברורה: להפוך אותם לעדים נגד טראמפ. הרי ג׳וליאני, שיחגוג בקרוב את יום הולדתו השמונים, לא ירצה להסתכן בבילוי שארית חייו בבית הסוהר. עורכת הדין סידני פאוול, שגם היא כנראה בסכנת אישום, תהיה בעוד שנתיים בת שבעים. ויש עוד ארבעה כאלה. אחד או שניים או שלושה שיעידו בשבועה על מעשיהם למען טראמפ יכולים להוביל להרשעה.
מה שהגיע לכותרות היום שייך לבית המשפט הפדרלי. בעוד כמה ימים, מקסימום שבועות, יבשרו הכותרות על עוד הליך, באותו עניין, בבית המשפט המדינתי בג׳ורג׳יה. טראמפ יצטרך לנהל את שני המשפטים הללו, בעודו מתמודד לנשיאות ארה״ב. ודייק: בעודו מועמד מאוד ריאלי לנשיאות ארה״ב.
מאמינים ומאמינות בא-לוהים (או לא)? בואו ספרו לנו על זה – בסקר האמונה הגדול
2.
כמה ריאלי? כדאי להציץ באותיות הקטנות של סקר סיינה והניו יורק טיימס שהופיע השבוע. יש בו שתי בשורות עיקריות. האחת – נדמה שהמועמדים כבר נקבעו, למעט במקרה של תקלה חמורה, או בעיה בריאותית בלתי צפויה. זה אמנם שלב מוקדם מאוד במרוץ, והמתמודדים לנשיאות באמריקה יודעים שהפתעות ותפניות הן חלק מהמשחק. אבל היתרון של דונלד טראמפ במפלגה הרפובליקנית והיתרון של ג׳ו ביידן במפלגה הדמוקרטית נראה יציב. המפלגה של ביידן, שרחוקה מלהתלהב מהמועמד, מתרגלת לרעיון. לא בטוח שיהיה בכלל מי שירצה לאתגר נשיא מכהן אם מספרי התמיכה בו סבירים. המפלגה של טראמפ, ובכן, נשארה המפלגה של טראמפ. כמו בפעם הקודמת, יש שליש מהבוחרים הרפובליקנים שמאוד רוצים בו. יש שליש שמאוד לא רוצים בו, אבל לא החליטו שהם רוצים אף אחד אחר. יש שליש שאפשר לשכנע, וכרגע, כשטראמפ נראה כמו מועמד מוביל, רובם השתכנעו ללכת איתו.
הבשורה השנייה בסקר המקיף היא שהמרוץ צמוד. תיקו בין ביידן לבין טראמפ. תיקו בין נשיא מכהן, לא מלהיב אבל סולידי, לבין נשיא לשעבר שמואשם בניסיון לבטל את תוצאותיה של מערכת בחירות. טראמפ היה מועמד יוצא דופן, נשיא יוצא דופן, מפסיד יוצא דופן, נשיא לשעבר יוצא דופן, ועכשיו מועמד מחדש יוצא דופן. לזכותו ייאמר: הוא לא כמו כולם. לגנותו ייאמר: הוא לא כמו כולם, אבל לא בהכרח במובן הטוב של המילה.
3.
האם הוא יכול לנצח? התשובה היא כן. ובשתי מילים: בהחלט כן. ההפרש בבחירות 2020 היה קטן, והפער מאז כנראה הצטמצם עוד קצת, לפחות לפי הסקרים. הבוחרים שנבהלו מטראמפ וברחו לביידן פתאום פחות בטוחים. הם גילו שגם אצל ביידן אין גן עדן. קבוצות הבוחרים שמסתדרות על הקווים ידועות מראש: לבנים משכילים, שחורים ורוב ההיספנים עם ביידן. לבנים לא משכילים – רוב הלבנים – עם טראמפ. ומי יהיה שובר השוויון? כנראה שחלק מההיספנים. כבר בבחירות הקודמות אפשר היה לזהות שטראמפ מצליח לקבל קולות של היספאנים יותר מכפי שהחזאים צפו. בסקר של ניו יורק טיימס יש סימנים, עוד לא ודאות אבל סימנים, שהמגמה הזאת לא נעצרה. כלומר, שישנם צעירים היספאנים, בעיקר גברים, לא משכילים, מעמד נמוך או בינוני נמוך, שהחליטו להמר על טראמפ. כמה מהם שיחליטו להמר מחדש על נשיא שנזרק, בכמה מדינות מפתח, והפוליטיקה של ישראל שוב תיראה רגועה – יחסית אליהם.
