1.
כרגע יש לאיתמר בן גביר מנדטים על העץ. לא ביד. יש לו מנדטים ״פריכים״, כפי שהסביר הבוקר סוקר כאן חדשות דודי חסיד. יש לו מנדטים, כפי שהסביר אתמול פרופ׳ קמיל פוקס, שבאים בין השאר מבוחרים שלא הצביעו בבחירות קודמות. כך שצריך אמונה חזקה, אמונה בנגבירית, כדי להעריך שהפעם כולם באמת יבואו להצביע. אבל מי יודע, אולי באמת יבואו. ובכל מקרה, גם למנדטים על העץ יש משמעות. קודם כל, הם נותנים לבן גביר ולעוצמה יהודית סיבה להתעקש על בכירות, או לפחות שוויון, בשותפות עם בצלאל סמוטריץ׳. למעשה, אחרי תוצאות הסקרים, לא ברור למה סמוטריץ׳ איננו ממהר לחתום על ההצעה של בן גביר לריצרץ׳ שוויוני, עם סמוטריץ׳ בראש. עוד יומיים-שלושה, או סקר-שניים, וההצעה של אתמול כבר תהיה לא רלוונטית מחר (בן גביר מאיים שזה מה שיקרה). בן גביר ידרוש להיות ראשון, ולא ברור באיזה נימוק סמוטריץ׳ יסרב לו. נתניהו יפעיל לחץ כבד, ולא ברור באיזה נימוק סמוטריץ׳ יסרב לו. זה מבחן עצבים לא קל.
למשרד שלכם מצטרפות עובדות חרדיות. כמה תתחשבו בהן? בואו להתמודד עם האתגר החרדי
יש לנו עשר שאלות חשובות על הסכם הגרעין המתגבש עם איראן: אולי יש לכם תשובות?
2.
מהליכוד הודלפו סקרים פנימיים שמעלים את האפשרות ששתי המפלגות, הציונות הדתית ועוצמה יהודית, עלולות לא לעבור את אחוז החסימה. גם הסקר של ערוץ 14 מלמד על אפשרות כזאת (כל מפלגה עם 5, קרוב יחסית לאזור הסכנה). לנוכח סקרי שלושת הערוצים האחרים אתמול צריך להניח אחת משלוש הנחות: הראשונה – לליכוד יש שיטת סקרים דומה לזו של ערוץ 14. השנייה – הסקרים של הליכוד הם הסקרים של ערוץ 14. השלישית – הליכוד מייצר ספינים שיצאו במקרה דומים לסקר של ערוץ 14. בחירה שלכם.
3.
שמונה או יותר מנדטים לבן גביר (שמונה בכאן חדשות, תשעה בחדשות 12 ו-13) זה כאב ראש משלושה סוגים. קודם כל כאב ראש לבן גביר. כשהוא לבד, בראש כנופיה פוליטית קטנה, הוא יכול להיות הפרחח העוקצני. כשהוא מנהיג, ואחריו משתרכים עוד תשעה בנדיטים, שאין להם אין הניסיון שלו, את הערמומיות שלו, את הקילומטרז׳ שלו, בן גביר יצטרך להיות המבוגר האחראי. נשמע מוזר, נכון: בן גביר כמבוגר אחראי. אבל ראש מפלגה של שמונה-תשעה מנדטים, במיוחד אם היא רוצה להיות מפלגת שלטון, מוכרח להיות מבוגר אחראי, לפחות במידה מסויימת. הוא האיש שיצטרך למשטר את הבנדיטים, להעמיד אותם בטור, לתת להם על הראש אם יסטו מהשורה, לוודא שלא יקלקלו לו את השותפות בשלטון, כל אחת ואחת עם השיגעונות שלהם. בקיצור – בן גביר יצטרך להיות הגננת של עוד תשעה בן גבירים. זו נשמעת כמו משימה לא קלה.
4.
אמרנו שלושה כאבי ראש: השני הוא של נתניהו. ולא – כאן הכוונה איננה לשאלה אם בן גביר וסמוטריץ׳ יתאחדו. את כאב ראש הזה כבר מנינו קודם. זה הכאב ראש של עכשיו. אבל יש גם כאב ראש של אחר כך. הכאב ראש אם הם ירוצו לחוד, ויכנסו לכנסת. נניח שזה יקרה, ונניח שלנתניהו יהיה גוש מספיק לממשלה, ונניח שהגוש הזה תלוי בבן גביר, ובתשעת הבנגבירים שאחריו ברשימה. נראה לכם קל להחזיק ממשלה עם רשימה כזאת? נתניהו יצטרך לתת לבן גביר שלושה תפקידי שרים. עם שמונה-תשעה מנדטים, בן גביר יחזיק במפלגה השנייה בגודלה בקואליציה. הוא יתבע תיק בכיר. נסו לתרגל: שר החוץ, איתמר בן גביר. נשמע בעייתי. שר הבטחון, איתמר בן גביר. קשה להאמין. שר האוצר? שר החינוך? אולי בן גביר יסכים להסתפק בביטחון הפנים, או במשפטים, אבל התמורה תהיה עוד תיק חצי-בכיר. עוצמה יהודית תהיה מפלגה שיש לה עוצמה רבה. אז יתגלה מה היא באמת – מפלגה שרוצה שלטון, ומוכנה לשלם את המחיר שנתבע ממי שבשלטון, שתמיד כרוך בפשרות ובהבנת מגבלות הכוח, או מפלגה חתרנית, שגם כאשר היא בשלטון הדי.אנ.איי שלה מחייב הצתה של שריפות קטנות. רוצים את זה במשפט: השאלה היא האם בעוד שנה נוכל לומר שבן גביר ״התבגר״.
5.
הכאב ראש השלישי יהיה של בני גנץ. אליו יבוא נתניהו עם הצעה שקשה לסרב לה: בוא להציל את המדינה מבן גביר. בידך ההחלטה אם הוא יהיה שר המשפטים, אם הוא יהיה השר לבטחון פנים, אם הוא יהיה שר החינוך. או אולי הרכש החדש שלו, עמיחי אליהו, יהיה שר החינוך. או שר התרבות. נתניהו, שמינה את מירי רגב לשרת התרבות, יכול להחליט להעלות את הרף עוד קצת – אליהו לתרבות. זו, בתמצית, תהיה הדילמה של גנץ: לשמור את חילי טרופר כשר התרבות, או לאפשר את מינויו של אליהו לתרבות. לשמור לעצמו את משרד הבטחון, ולגדעון סער את המשפטים, או לקבל את גלנט בביטחון, סמוטריץ׳ באוצר, בן גביר במשפטים, אליהו בתרבות. נראה אותו עומד מול הדילמה הזאת ומתעקש שהוא לא מוכן להיכנס לממשלה. כלומר – יכול להיות שנראה אותו עושה את זה. קשה לדעת מראש מה יעשה, כי זה תלוי בעוד הרבה גורמים, מחיזבאללה ועד מה יאמר גדי איזנקוט, אבל הוא בטח לא יעשה את זה בלי כאב ראש.