ממוצע הסקרים המשוקלל של אתר המדד הוא כלי מצוין למעקב אחר מגמות, אבל הוא כלי איטי. מה זה אומר איטי? זה אומר שכאשר יש שינוי פתאומי בסקרים לוקח לו זמן להסתגל. מכיוון שהוא ממוצע שבוחן סקרים לאחור, ונותן משקל לא רק לסקר האחרון אלא לכמה סקרים אחרונים ולמשקל היחסי של כל סקר – יוצא שאם היום מתפרסם סקר דרמטי שמשנה את התמונה, הממוצע לוקח את הסקר הזה בחשבון, אבל לא נותן לו משקל מכריע. זה מאפשר לממוצע להציג תמונה מאוזנת, שפחות מושפעת מרעשים של סקר דרמטי כזה או אחר, ומצד שני הופך את הממוצע לקצת יותר איטי בזיהוי תזוזות חדות. כשכולם כבר בטוחים שמשהו משמעותי השתנה, הממוצע מהסס, מתקדם בקצב שלו.
כך קרה עם הליכוד בשבועות האחרונים. סקר אחר סקר – כמעט כולם – הורידו את הליכוד והעלו את המחנה הממלכתי. וגם הממוצע שלנו עשה את זה, אבל יותר לאט. רק ביום שישי לפני יומיים, אחרי עוד סקר שהציג פער משמעותי בין שתי המפלגות, לרעת נתניהו ולטובת גנץ, הממוצע המשוקלל התהפך. לראשונה השנה, הוא מעמיד את המחנה הממלכתי על 27.6 ואת הליכוד על 24.9 (במנדטים).
לאן הלכו בוחרי הליכוד? במקרה יצא, שבדיוק ביום שממוצע המדד המשוקלל התהפך, סיימנו לנתח קובץ של נתונים על בוחרי ליכוד (סיימנו זה פרופ׳ קמיל פוקס שניתח יחד עם נח סלפקוב). בחנו כמה וכמה שאלות, אבל כאן נתמקד רק באחת מהן: למי תצביעו. כלומר, יש בוחרים שהצביעו לליכוד בבחירות האחרונות, ושאלנו אותם למי יצביעו אם הבחירות יהיו עכשיו. באופן טבעי, רובם יצביעו שוב לליכוד. זאת המפלגה שלהם. אבל לא כולם יצביעו לליכוד, וזאת אחת הסיבות לכך שהליכוד יורדת בסקרים. בוחרים לא מעטים מהססים אם להצביע לה שוב.
עוד באתר המדד על החלטות ב-75 שנות המדינה: אז בגין צדק או טעה כשחתם על שלום עם מצרים?
עוד באתר המדד על החלטות ב-75 שנות המדינה: רק תביא קבלה שכאילו התחתנת ברבנות?
מוזמנים להאזין להסכת של שמואל רוזנר מנתח החלטות קשות של מנהיגי ישראל מ-75 שנות המדינה
כמה בדיוק? כאן זה נעשה יותר מסובך. בממוצע המשוקלל של המדד המפלגה ירדה, כאמור, לסביבות 25 מנדטים. זה מבטא אובדן של 7 מנדטים לעומת הבחירות. ובאחוזים, קצת יותר מעשרים אחוז אובדן. עכשיו הביטו בתוצאות סקר המדד (ניתוח תשובות של כ-200 משיבות ומשיבים). כשבעים אחוז מבוחרי הליכוד אומרים ששוב יצביעו לליכוד. השלושים אחוז שלא היו מצביעים היום לליכוד מתחלקים כך: עשרה אחוז עברו מחנה – לאופוזיציה. זה בערך שלושה מנדטים. יש עוד מנדט של מי שאומרים שלא יצביעו, ועוד מנדט של מי שאומרים שיצביעו למפלגה אחרת בקואליציה, ועוד 4-5 שאומרים שהם לא יודעים למי יצביעו. כלומר – אולי הם עוד יצביעו לליכוד. אולי לא. אם נניח שמחציתם לא יצביעו לליכוד, אנחנו מקבלים פחות או יותר את הירידה שאפשר לזהות בסקרים.
וצריך לשים לב: הירידה של הליכוד לא מקבילה לעלייה של המחנה הממלכתי. גנץ שואב קולות מיש עתיד, הוא שואב מפליטי ימינה, וגם קצת מהליכוד. כמה קצת? ראיתם: בערך שלושה מנדטים. מצד אחד, לא כל כך הרבה. מצד שני, במציאות הפוליטית שלנו, זה יכול להיות הרבה מאוד. זה יכול להיות ההבדל בין הפסד לבין ניצחון בבחירות.
והנה עוד משהו שגילינו תוך כדי ניתוח: מי שעזב את הליכוד בסיבובים האחרונים כנראה לא חוזר. הליכוד כמובן יכול להגדיל את כוחו אם יוציא מהבית בוחרים אדישים, כפי שעשה בבחירות האחרונות. אבל הבוחרים שבדעה צלולה החליטו שדי, כנראה החליטו ודי. איך אנחנו יודעים? גם זה עולה מהנתונים. בחנו נתונים על מצביעי ליכוד מהבחירות האחרונות, וכאמור, ראינו ששבעה מכל עשרה מהם שוב יצביעו לליכוד. אחר כך בחנו נתונים על מצביעי ליכוד מהבחירות הלפני אחרונות. כלומר, ישראלים שהצביעו לליכוד בשנת 2011, ואז לא הצביעו לליכוד בשנת 2022. למי היו מצביעים עכשיו? האם היו חוזרים לליכוד? התשובה חיובית רק ביחס לשליש מהם. יש עוד שליש שלא יודעים או לא יצביעו, ושליש שיצביעו למפלגת אופוזיציה. ואם לסכם: במקרה של מצביעי ליכוד מהבחירות האחרונות, שני שליש יצביעו שוב לליכוד, ופחות משליש לא יצביעו לליכוד. אבל במקרה של מצביעי ליכוד מהבחירות הלפני אחרונות שלא הצביעו ליכוד בבחירות האחרונות, התמונה הפוכה: שני שליש לא יצביעו לליכוד ורק שליש יצביעו לליכוד.
כדי להמחיש ויזואלית איך זה נראה, אנחנו מצרפים כאן, בסוף הטקסט, טבלה של 100 מצביעי ליכוד שדגמנו ממאגר הנתונים של המדד, ולמי הם היו מצביעים אם הבחירות היו נערכות עכשיו. כל מי שעבר מכחול (ליכוד) למקום אחר מסומן באפור (כבר לא ליכוד). הטבלה המסכמת שמעל הפיסקה הזאת מסכמת את מה שאפשר ללמוד מהנתונים גם במספרים מוחלטים (מתוך 100 מצביעי ליכוד) וגם במנדטים (כמובן, זה משוער בלבד, כי חלוקת המנדטים תלויה בעוד הרבה מאוד גורמים, כמו הצבעה למפלגת אחרות, אחוז ההצבעה, אחוז החסימה, חלוקת עודפים וכן הלאה). בסופו של דבר, הנתונים מסתדרים בסך הכל יפה: הליכוד יורד בסקרים בשיעור דומה למה שאפשר לראות גם בניתוח שעשה פרופ׳ פוקס עם השאלונים של אתר המדד.
