fbpx
פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל

להישאר עם מרצ? לחזק את הליכוד? בין מה למי המתלבטים מתלבטים

המודל המתמטי של המדד שרוי במצוקה. זה לא עניין רגשי כמובן, למודלים אין רגשות, אלא עניין – ובכן – מתמטי. יותר מדי מפלגות מסתובבות על גבול אחוז החסימה, מה שהופך את המודל לקצת תזזיתי, ואת מי שמנהלים אותו לקצת פחות בטוחים בתוצאה. כל סוקר כשלעצמו מקבל החלטה לפי תוצאת הסקר שלו: מרצ בפנים או בחוץ? רעם בפנים או בחוץ? סמוטריץ׳ בפנים או בחוץ? אבל המודל מתמודד עם כל הסקרים ביחד. השלושה שהכניסו את מרצ והשלושה שלא. השלושה שהכניסו את רע״ם והארבעה שלא. קחו רק את שתי המפלגות האלה, ושמונה מנדטים מסתובבים עם כתובת לא ברורה. האם הן בחוץ, והשמונה מתחלקים בין מי שבפנים – מעלים את כל המפלגות האחרות למעלה. או שהן בפנים, בקושי אבל בכל זאת, ואז צריך לקחת שמונה מנדטים מהמפלגות האחרות. זה לא מעט.

הוסיפו על כל זה את העובדה שהרבה מאוד בוחרים עודם מתלבטים. ובצדק מתלבטים. ככל שהבחירות צמודות יותר, כך כל קול מרגיש קובע. הצבעתם לציונות הדתית והיא לא עברה? התוצאה יכולה להיות ממשלה שמאוד לא רציתם. הצבעתם למרצ והיא לא עברה? אולי תקבלו את נתניהו כראש ממשלה. בגללכם!

נותרו פחות משלושה שבועות: אם עוד לא הצטרפתם לתחרות תחזית הבחירות של המדד וכאן חדשות? זה הזמן

אז מה עושים? מתלבטים. בשבוע האחרון ניתחנו נתונים של המדד על מתלבטים כמעט בכל המפלגות (״ניתחנו״ זה פרופ׳ קמיל פוקס, היועץ המדעי של המדד, והסוקר של ערוץ 13). וצריך להקדים ולומר: יש מתלבטים שפשוט מתלבטים, לא אומרים כלום. למי תצביעו? לא יודעים. אבל רוב המתלבטים לא באמת שרויים במצב של חוסר ודאות מוחלט. לרובם ההתלבטות היא בין כמה אופציות. הם לא מתלבטים בין המשותפת לבין יהדות התורה. הם לא מתלבטים בין העבודה לבין הציונות הדתית. ההתלבטות היא בין מפלגות קרובות, מאותה שכונה. הניתוח מלמד אותנו איך נראית כל שכונה, ואיזה מפלגות עוד יכולות לאבד יותר ופחות בוחרים.

נתחיל במה שכבר הצגנו אתמול בהכל פוליטי של אסף ליברמן (מוצאי שבת כאן 11). ואנחנו מודיעים מראש, שלא נראה מספרים, רק מגמות, משום שאין לנו תחושת ודאות ביחס למספרים המדויקים, רק ביחס לכמה מגמות ברורות. הנה אחת: יש הרבה יותר בוחרים של מרצ שעדיין שוקלים להצביע לעבודה מבוחרים של העבודה שעדיין שוקלים להצביע למרצ. ואם כבר, בוחרים של העבודה שוקלים (במידה פחותה) גם את יש עתיד. בוחרי מרצ לא שוקלים את יש עתיד. לא בשיעור גבוה.

איך אנחנו יודעים את זה? כי אנחנו לא שואלים מצביעים למי תצביעו, אלא מה הסיכויים שתצביעו לכל מפלגה. באופן כזה אפשר לגלות, לדוגמה, שקרוב למחצית מהבוחרים שאומרים שיש סיכוי גדול שיצביעו למרצ, אומרים גם שיש סיכוי גדול שיצביעו לעבודה. אבל, כאמור, ההפך לא נכון. רק בערך רבע מהבוחרים שאומרים שיש סיכוי גדול שיציעו לעבודה, אומרים שיש סיכוי גדול שיצביעו גם למרצ.

חישובים כאלה, בכל מיני רמות של ודאויות, מציירים תמונה מעניינת של שדה הבחירות. את התמונה הזאת נציג לכם באמצעים גרפיים פשוטים. זה הולך כך: המפלגה שעל הבוחרים שלה אנחנו מדברים היא זאת שבמרכז, העיגול הגדול. העיגולים שסביבה באים בשלושה צבעים. אדום – משמע שהרבה בוחרים של המפלגה שוקלים גם את המפלגה שבאדום (לדוגמה, יש הרבה בוחרי ש״ס שרואים גם את הליכוד כאופציה). כחול – משמע פחות בוחרים ששוקלים את האלטרנטיבה הזאת. אפור – משמע רק מעט בוחרים שוקלים את האלטרנטיבה הזאת (אבל עדיין יש מי ששוקלים אותה בשיעור ששווה אזכור).

אז הנה מרצ והעבודה. כבר כתבנו מה מאפיין את הבוחרים שלהן:

עכשיו נציג כמה מפלגות אחרות: שימו לב שאנחנו לא מציגים את הליכוד, ויש לזה סיבה חשובה. מי שאומר שבסבירות גבוהה יצביע לליכוד לא כל כך שוקל מפלגות אחרות. כלומר, מה שיש לליכוד סקרים כרגע כנראה לא עומד לרדת. אלה בוחרים שכבר החליטו, ולא פוזלים לכיוונים אחרים. גם מצבה של יש עתיד יחסית יציב. שימו לב שאין לידה אף מפלגה ״אדומה״, כלומר, אין אף מפלגה שיש שיעור גבוה של בוחרי יש עתיד ששוקלים אותה. לעומת זאת, כחול לבן אמנם עולה בסקרים, אבל מצבה יותר פריך, כי לבוחרים שלה יש הרבה אלטרנטיבות. קודם כל יש עתיד, אבל גם תקווה חדשה של סער, ובשיעור נמוך יותר גם ימינה וישראל ביתנו. בקיצור – אנחנו מקווים שההסבר ברור, ומכאן והלאה, אפשר לתת לגרפים לדבר.

 

 

 

, , , , , , , , , ,