fbpx

המצב הכלכלי



המצב החברתי


לימודי ליבה וחמץ בפסח: מה שמעצבן ומה שמסכן

לפני זמן לא רב שוחחתי עם אחד משרי הממשלה, לא נאמר את שמו, כן נאמר שאינו משרי הימין אלא משרי המרכז. וכדי לצמצם קצת את הטווח, נאמר מישהי או מישהו מגזרת לפיד-גנץ.

החרדים לא ילכו עם גנץ או לפיד אחרי הבחירות, הצעתי לו, אל תקנו את הבלוף. אי אפשר לדעת מה יהיה אחרי הבחירות, השיב (או השיבה) בתבונה. מצב חדש, שיקולים חדשים. שאלתי: על מה תוותרו כדי שיבואו. תראה, אמר, לא נוכל לתת להם דברים שירגיזו את הבוחרים שלנו. לא נוכל לתת להם לסגור כבישים בשבת, או לצמצם את חופש הפרט של האזרחים. נוכל להתפשר על דברים כמו לימודי ליבה.

אמרתי: דווקא לימודי ליבה? יש מי שיאמר לכם שמוטב לסגור כביש או שניים בשבת, או לוותר על חמץ בפסח, בתור תמורה לחרדים – אבל לא לוותר על לימודי ליבה. יכול להיות, הוא אמר. אבל זה לא ילך. החרדים יוותרו על הכביש ועל החמץ אבל לא על הליבה. צריך להיות ריאליים.

יכולתי להרים טלפון, אבל התעצלתי, אז אני מנחש. נדמה לי שהכלכלן, דן בן דוד, הוא אחד מאלה שהיו מוותרים על הכביש או על החמץ, אם זה מה שהיה מאפשר לאלץ את החרדים ללמוד לימודי ליבה. לא בגלל שהוא בעד סגירת כבישים, או נגד חמץ (אין לי מושג מה עמדתו בעניין כבישים וחמץ), אלא בגלל שהוא יודע להבחין בין עיקר לבין טפל. עוד כביש, פחות פירור לחם, לא מאוד חשוב. אבל לימודי ליבה… הנה מה שכתב על לימודי ליבה: ״החיבור בין קצב הגידול האקספוננציאלי של האוכלוסייה החרדית וההתעקשות של מנהיגיה למנוע מילדים חרדים את הידע הנדרש בכל העולם המפותח – ידע שיאפשר להם להבין את סביבתם באופן עצמאי ובלתי תלוי במנהיגיהם – מוביל לעתיד המסכן לא רק את הקהילה החרדית עצמה אלא את מדינת ישראל כולה״.

חרדים ולא חרדים: בואו לפצח את אתגר היחסים

מה יקרה לנו בשנת תשפ״ג? נראה אתכם חוזים

האם הוא צודק? ימים יגידו. אבל הוא מנסח משהו שאפשר לחלץ ממנו סדר עדיפויות. כפייה דתית ברמה כלשהי לא תסכן – היא תעצבן. בורות חרדית במקצועות הליבה אולי פחות תעצבן – כי מי כבר רואה מה קורה בבתי הספר של החרדים חוץ מהחרדים עצמם – אבל היא בהחלט תסכן.

את כל זה אנחנו מזכירים כמובן בהקשרה של ההבנה שאליה הגיעו בנימין נתניהו ומנהיגי החרדים על פי הדיווחים (כאן של זאב קם). מתווה לימודי הליבה של ילדי חסידות בעלז יוקפא. בתמורה, הובטח לחסידות שתקבל תקציב מהממשלה, אם וכאשר תוקם ממשלת ימין-חרדים בראשות נתניהו.

אפשר לומר: נתניהו שובר את הכלים, מוכר את ישראל לחרדים. הציצו בסרטון המצורף של מרב ארלוזורוב המזועזעת עד עמקי נשמתה (זו לא מליצה שלי, כך היא אומרת) כדי להתרשם מהעמדה הזאת.

אפשר לומר: לפיד או גנץ היו עושים בדיוק אותו דבר. כאמור, אחד מהשרים (או השרות) אמרו לי משהו די קרוב לזה. כמובן, זה לא בהכרח הופך את ההחלטה לפחות מזעזעת (אם חושבים שהיא מזעזעת). זה רק הופך אותה לקצת פחות מחנאית מכפי שנדמה.

הנה מה שבעצם קרה: נתניהו מכר סחורה שאין לו, תמורה למתווה של בעלז. כדי לספק את הסחורה, יצטרך להיבחר, ולהיות ראש הממשלה. כלומר, הוא עושה את מה שגם לפיד או גנץ היו עושים כדי להיות ראשי ממשלה. מוותרים על לימודי הליבה כדי לקבל את השלטון. ובדרך מספרים לעצמם שיש דברים יותר חשובים מהליבה. בפועל, גם הם היו מתעלמים מהטענה של בן דוד, ושל חוקרים דומים, שוויתור על הליבה מסוכן יותר מהרבה דברים אחרים שהם עסוקים בהם (גם לפיד, גם גנץ וגם נתניהו נחשפו ומכירים את הנתונים של בן דוד).

לא קל לקבוע מי צודק בשיפוט שלו. הנתונים לצד בן דוד, המציאות לצד הפוליטיקאים. הטענה שלו תהיה: אם לא תטפלו, יקרה אסון. הטענה שלהם תהיה: אם ננסה לטפל – ניכשל. מוטב להמתין להזדמנות, לחכות לשעת כושר, אולי יהיה מצב אחר, אולי החרדים יבינו לבד, אולי אפשר יהיה לעשות את זה בטוב, בשכנוע. יש עניינים שאותם הפוליטיקאים מאמינים שצריך לסדר בכוח. אם תציעו להם לחכות קצת עם הגרעין האיראני, לנסות עם האייאתולות בטוב, אולי לשכנע במקום ללחוץ, הם יצחקו עליכם. יאמרו שאתם נאיבים. אבל החרדים הם לא איראן. הם באמת לא – הם אינם אויבים, הם אחיות ואחים שלנו. לכן קל יותר לוותר על לחץ, על כוח, על סנקציות, ולקוות לטוב. וכמובן, גם על זה אפשר לשאול שאלה מעניינת: האם כמו ביחס לאיראן, גם ביחס ללימודי ליבה יש ״נקודת אל חזור״. קרי – האם ישנו שלב שבו לחרדים כבר תהיה כל כך הרבה השפעה פוליטית, שלא תהיה לאף אחד שום דרך לגלגל את פרשת לימודי הליבה לאחור.

הציטוט שהבאתי מהמחקר של בן דוד רומז לעוד משהו, שגם הוא מחייב דיון נוסף. במשתמע, הוא קובע שמנהיגי הקהילה פועלים נגד האינטרס של הקהילה עצמה. ״התעקשות של מנהיגיה למנוע מילדים חרדים את הידע הנדרש״, כך הוא כותב. כאילו מדובר במצב שהילדים רוצים והמנהיגים מונעים. האם זה המצב? בכלל לא בטוח. במסגרת מחקר שאנחנו עורכים באתר המדד, על מגמות ביחסי חרדים ולא חרדים בישראל (אתם מוזמנות ומוזמנים לשחק באתר הדילמות המעניין שהעלנו לא מזמן), בדקנו גם מה חושב הציבור החרדי על לימודי ליבה. הנתונים שמוצגים כאן נאספו בקפידה, ומשקפים מדגם מייצג של האוכלוסייה החרדית, בפיקוח של הפרופ׳ קמיל פוקס, היועץ המדעי של המדד.

אנחנו מראים מהם רק טפח קטן, כי יש עוד הרבה לחקור, אבל מעניין להביט בליטאים ובחסידים, מי שהתקוטטו על לימודי הליבה של בעלז לפני שהגיעו לפשרה בחסות נתניהו. הצגנו לאלה וגם לאלה שלוש אפשרויות: שיהיו לחרדים רק מוסדות בלי לימודי ליבה. כלומר, שום אפשרות לבחירה; שיהיו גם מוסדות בלי וגם מוסדות עם, כך שהחרדים יוכלו לבחור; שיהיו רק מוסדות עם לימודי ליבה – שוב, אין בחירה, יש חובה ליבה לכולם. כפי שאפשר לראות בגרף יש קצת הבדלים בתשובות, אבל לא מאוד גדולים. יותר ממחצית מהליטאים ומחצית מהחסידים מוותרים מראש על אפשרות של בחירה. עוד כארבעים אחוז היו מאפשרים בחירה. כמובן, זה לא אומר שהם היו בוחרים לימודי ליבה (רובם הגדול לא היו בוחרים לימודי ליבה). אבל הם מוכנים לאפשר לאחרים לבחור בזה, אם זה מה שהם רוצים. וכמובן, רק מיעוט זעיר (ליטאים) או קטן (חסידים) היה כופה לימודי ליבה. קרי, מאלץ את כל המוסדות להיות מוסדות של ליבה.

זו נקודת הפתיחה של המדינה מול החרדים. הם לא רוצים לימודי ליבה. רובם לא רוצים בכלל, וגם אלה שמוכנים שיהיו לאחרים לא רוצים לעצמם. ובשום אופן הם לא מוכנים למצב שבו תהיה רק אפשרות של לימודי ליבה. מכאן, יוצאות שלוש דרכים. דרך אחת היא דרך הוויתור: שיעשו מה שהם רוצים. ומה יהיו ההשלכות של הבחירה שלהם? צריך לקוות שלא יהיו חמורות. אולי החרדים צודקים ואפשר גם בלי לימודי ליבה. אולי יתברר בעתיד שישראל משגשגת גם בלי אנגלית ומתמטיקה. דרך שנייה היא דרך העימות וניסיון הכפייה. הנתיב הפשוט ביותר לכפייה הוא בשלילת תמיכה כלכלית במוסדות ללא ליבה, בתקווה שהלחץ יעשה בהדרגה את שלו. זה לא במיוחד אלגנטי, אבל יותר ריאלי מניסיון ללמד בכוח מתמטיקה בכיתות שלא רוצות ללמוד. המסלול שחסידות בעלז עלתה עליו מרמז שאולי יש כאן פתח לתקווה (או שבעלז פשוט הבינו שאפשר לקבל את הכסף, והניחו שיחמקו מפיקוח משמעותי גם בלי באמת ללמד ליבה).

הדרך השלישית היא הדרך שישראל הולכת בה כרגע. לא וויתור. ישראל לא הודיעה שאין לה יותר עניין בלימודי ליבה, ולא החליטה לממן באותם תקציבים גם תלמידים חרדים שלומדים רק לימודי קודש. גם לא כפייה – אין בישראל כרגע כוח פוליטי ונכונות ציבורית להיכנס לעימות עם המנהיגות החרדית על העניין הזה. תנו כבישים פתוחים בשבת – ואולי בהמשך גם תחבורה ציבורית בשבת (זה יקרה) – ואנחנו נעזוב אתכם בשקט. אתגר לימודי הליבה הוא קצת כמו אתגר ההתחממות הגלובלית. הוא לא משברי, הוא לא אירוע שקורה בבת אחת, הוא תהליך זוחל, שאפשר להאמין שהוא אמיתי, או להתכחש לו, או לפעול נגדו מייד, או לדחות לזמן טוב יותר, או להיכנס בגללו לדיכאון, או להדחיק כי הוא עוד לא ממש משפיע עלינו. זה אתגר מהסוג שמדינות נוטות לדחוק לסוף התור. אחרי שנטפל בבעיות אחרות נגיע גם לזה. אם יתאפשר. אולי עד אז יתברר שלא צריך. ובכל מקרה, זה כבר יהיה כאב הראש של מנהיגים אחרים. נתניהו רוצה שלטון עכשיו. לפיד וגנץ רוצים למנוע ממנו שלטון עכשיו. המשבר שיבוא, אם יבוא, בגלל לימודי הליבה, הוא משבר של אחר כך. אפשר היה להניח מראש שזה ייגמר בפשרה קצת מביכה. אפשר היה להבין מראש שעל העניין הזה אף אחד לא יסכן את האפשרות לזכות בשלטון.

, , , , , , , , , , ,


הקליקו על הכותרת כדי לעזור לנו לכוון את ״המדחום הפוליטי״ של ישראל (התוצאות משוקללות על פי מפתח פוליטי כדי לייצג בקירוב את עמדת הציבור הישראלי)
07/10/2022נתניהו זיהם לתמיד את הדיון על ההסכם עם לבנון נחום ברנע, ידיעות אחרונות
גם הכשיר את הסעודים וגם קיבל אגרוף (אנגלית) Eugene Robinson, Washington Post
שני האנשים שמתנגדים להסכם על המים הכלכליים הם נסראללה ונתניהו בן כספית, מעריב
שיקלי הוא מפא"י החדשה אריאל הורוביץ, ישראל היום
איך כל אדם מפרש באופן סובייקטיבי את העולם שמולו עידן דוויב, N12
לפיד לא נכנע לחיזבאללה בעניין לבנון. הוא נענה לביידן אלוף בן, הארץ
הנצרות והיהדות מנהלות מערכת יחסים מורכבת. מה הקשר המקורי ביניהן? יגאל בן נון, אלכסון
האחריות של פוליטיקאים ערבים לפריחת הפשיעה והטרור נאיל זועבי, Ynet
אין כמעט מדינה שבה בחוק אי־העברת תקציב מובילה לבחירות גידי רהט, ישראל היום
האיום הגרעיני של פוטין אמיתי (אנגלית) Walter Russel Mead, Wall Street Journal








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-10-07)
ממוצע המדד
הליכוד 30 32 32.3
יהדות התורה 7 7 7
ש״ס 9 8 8.1
המחנה הממלכתי 12 12 12
יש עתיד 17 23 23.9
חדש תע״ל 4 4 4
ישראל ביתנו 7 6 5.8
מרצ 6 5 5
עבודה 7 5 5.2
הציונות הדתית 6 14 12.6
רע״מ 4 4 4
בל״ד 2 0 0