fbpx


5.2/105.13/10

19%29.4%22.7%25.6%

למה הערבים לא זזים?

חשדנות היא תכונה מגונה. כך שאנחנו לא חושדים באף אחד ובשום דבר, רק מעירים שיש כאן משהו משונה, שמחייב בדיקה. בעשרה סקרים אחרונים לא נרשמה תזוזה, אפילו לא של מנדט אחד, במספר הצפוי לרשימה המשותפת. 11 מנדטים בכל סקר, שוב ושוב.

כמה זה חריג? מאוד חריג. קחו לדוגמה מפלגה אחרת, שמספר הבוחרים שלה מאוד יציב: יהדות התורה. ליהדות התורה יש בלוק קבוע של מצביעים חרדים. הם הולכים לקלפי בלי הרבה התלבטויות ומצביעים. בבחירות קודמות היו להם מנדטים בהתאם: 7, 7, 8, 6, 7. השינוי נבע בדרך כלל מעלייה וירידה בשיעור ההצבעה במגזרים אחרים.

גם בסקרים יהדות התורה יציבה מאוד. הנה העשרה האחרונים: 7, 8, 7, 8, 7, 7, 8, 8, 8, 8. מנדט אחד למעלה או למטה, זה מה שיש. יהדות התורה היא לא מפלגה שמפתיעה את הסוקרים, אבל אפילו במקרה שלה, יש קצת תנודות, לפי הדגימה, לפי הערכת שיעור ההצבעה, לפי המודל שמפעיל כל סוקר.

משום מה, בהקשר לציבור הערבי, שהוא הרבה פחות יציב בהצבעתו, ורשם בשנים האחרונות כמה הפתעות מעניינות, הסקרים נראים כמו העתקים אחד של השני. ולא – זה לא שאנחנו חושבים שהם מעתיקים. אם צריך לנחש (וגם על סמך כמה שיחות), בחלק ניכר מהסקרים פשוט לא משתתפים הרבה ערבים, כך שעיקר התחזית ביחס למשותפת נעשה באמצעות שקלול. זה מוביל לתוצאה שהיא, איך לומר, קצת מדי אחידה.

עד כמה זה בעייתי? ביחס לתוצאה הסופית זה יכול להיות מאוד בעייתי. כמו שהזכרנו, מצביעים ערבים, שבאו או לא באו לקלפי, עשו הבדל גדול בסיבובי הבחירות האחרונים. אחודים ופיצולים במחנה עשו הבדל. שיעור הצבעה גבוה (בבחירות האחרונות) עשה הבדל. ברור לגמרי שגם הפעם למצביעים הערבים יהיה תפקיד משמעותי. אולי שוב יצטרכו לבחור בין שתי מפלגות (ואז אחת מהן עשויה לרדת מתחת לאחוז החסימה). אולי סתם נמאס להם מהמריבות הפנימיות ולכן לא יבואו להצביע. או שהבינו שבבחירות הקרובות הסיכוי שלהם לקבוע מי יהיה ראש הממשלה לא גדול, אז לא יבואו להצביע. כך או כך, זה מחנה מצביעים גדול שעובר טלטלה והתלבטות. קשה להאמין שהנתון האחיד שמתקבל ממנו מספר את הסיפור המלא על מה שקורה בו. צריך לקוות לכמה סקרים שידגמו ערבים בשיעור גדול מספיק בכדי לחדד את הפוקוס.

, , , ,